כאן מורשת

מתכוננים לשבת - ראה תשפה

דו"ח חדש של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מצביע על ירידה ממושכת בשיעור הילודה לצד עלייה בשיעור הנשים האקדמאיות ותעסוקתן

דו"ח חדש של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מצביע על מגמת ירידה מתמשכת בפריון הילודה בחברה החרדית מאז 2004. השנה, לדברי המכון, מספר הילדים הממוצע למשפחה ירד לשפל היסטורי של 6.2 ילדים – ירידה של יותר מילד למשפחה לעומת 2003, אז עמד הפריון על 7.3 ילדים.

הדו"ח מראה כי הירידה בולטת במיוחד בזרם הספרדי, עם 5.2 ילדים בממוצע, בעוד הזרם החסידי נשאר גבוה יחסית עם 7 ילדים, והליטאים נמצאים באמצע עם 6.5 ילדים.

לדברי ד"ר איתן רגב,בראיון עם עמירם כהן בכאן מורשת,  סמנכ"ל המחקר של המכון, מדובר בתהליך מתמשך המושפע ממספר גורמים: עלייה במודעות לרווחתה הפיזית והנפשית של האישה, לחץ כלכלי גובר בשל עליית מחירי הדיור והריבית, וכן עלייה בשיעור הנשים החרדיות הלומדות אקדמיה – קבוצת נשים שמביאה בממוצע ילד אחד פחות למשפחה.

ד"ר רגב מציין כי שיעורי התעסוקה של נשים חרדיות עומדים כיום על כ-81%, כמעט ברמה של נשים יהודיות לא חרדיות, והשכר השעתי שלהן כבר גבוה מזה של הגברים החרדים. בנוסף, השימוש הגובר בדיגיטציה ובשירותים מקוונים משנה את אורח החיים ומשפיע על הדינמיקה המשפחתית.

הדו"ח מדגיש גם את השפעת סוגיית הדיור: בשנת 2023 נרשמה צניחה של 30% ברכישת דירות חדשות על ידי זוגות צעירים חרדים, מה שמחייב רבים לצאת לעבודה ולהשקיע בחינוך ממלכתי-חרדי.

תחזיות המכון מראות כי בעקבות הירידה בילודה ושיעורי העזיבה מהחברה החרדית, האחוז של החרדים באוכלוסיית ישראל בשנת 2065 יהיה בין 20% ל-22%, נמוך מהתחזיות הקודמות שהצביעו על שליש.

לדברי ד"ר רגב, מדובר בתהליך הדרגתי שאי אפשר לעצור אותו, אך הוא מספק הזדמנות לבחון את השינויים החברתיים והכלכליים שמתרחשים בחברה החרדית בשנים האחרונות.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי שטרנליכט

צילום: פלאש 90

דו"ח חדש של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מצביע על ירידה ממושכת בשיעור הילודה לצד עלייה בשיעור הנשים האקדמאיות ותעסוקתן
דו"ח חדש של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מצביע על מגמת ירידה מתמשכת בפריון הילודה בחברה החרדית מאז 2004. השנה, לדברי המכון, מספר הילדים הממוצע למשפחה ירד לשפל היסטורי של 6.2 ילדים &ndash; ירידה של יותר מילד למשפחה לעומת 2003, אז עמד הפריון על 7.3 ילדים.
הדו"ח מראה כי הירידה בולטת במיוחד בזרם הספרדי, עם 5.2 ילדים בממוצע, בעוד הזרם החסידי נשאר גבוה יחסית עם 7 ילדים, והליטאים נמצאים באמצע עם 6.5 ילדים.
לדברי ד"ר איתן רגב,בראיון עם עמירם כהן בכאן מורשת,&nbsp; סמנכ"ל המחקר של המכון, מדובר בתהליך מתמשך המושפע ממספר גורמים: עלייה במודעות לרווחתה הפיזית והנפשית של האישה, לחץ כלכלי גובר בשל עליית מחירי הדיור והריבית, וכן עלייה בשיעור הנשים החרדיות הלומדות אקדמיה &ndash; קבוצת נשים שמביאה בממוצע ילד אחד פחות למשפחה.
ד"ר רגב מציין כי שיעורי התעסוקה של נשים חרדיות עומדים כיום על כ-81%, כמעט ברמה של נשים יהודיות לא חרדיות, והשכר השעתי שלהן כבר גבוה מזה של הגברים החרדים. בנוסף, השימוש הגובר בדיגיטציה ובשירותים מקוונים משנה את אורח החיים ומשפיע על הדינמיקה המשפחתית.
הדו"ח מדגיש גם את השפעת סוגיית הדיור: בשנת 2023 נרשמה צניחה של 30% ברכישת דירות חדשות על ידי זוגות צעירים חרדים, מה שמחייב רבים לצאת לעבודה ולהשקיע בחינוך ממלכתי-חרדי.
תחזיות המכון מראות כי בעקבות הירידה בילודה ושיעורי העזיבה מהחברה החרדית, האחוז של החרדים באוכלוסיית ישראל בשנת 2065 יהיה בין 20% ל-22%, נמוך מהתחזיות הקודמות שהצביעו על שליש.
לדברי ד"ר רגב, מדובר בתהליך הדרגתי שאי אפשר לעצור אותו, אך הוא מספק הזדמנות לבחון את השינויים החברתיים והכלכליים שמתרחשים בחברה החרדית בשנים האחרונות.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי שטרנליכט
צילום: פלאש 90

 ירידה מתמשכת בפריון הילודה בחברה החרדית – שפל היסטורי של 6.2 ילדים למשפחה

פינת הפרלמנט בתוכניתו של עמירם כהן בכאן מורשת

הדברים הדרמטיים שאמר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הלילה על איראן הציתו גל של שמועות, חששות והיערכויות אזרחיות בישראל. אך בדיון שנערך הבוקר בתוכנית הפרלמנט, קראו המשתתפות לציבור להימנע מהיסטריה – ולהבין את דפוסי הפעולה של טראמפ.

אופיר דיין, חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי, ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון" הזכירה כי אי־הוודאות היא חלק בלתי נפרד מהשיטה של הנשיא האמריקאי.
“יכול להיות שהיו התפתחויות דרמטיות במהלך הלילה ואנחנו פשוט לא יודעים עליהן”, אמרה, אך הדגישה: “לא צריך להתרגש מכל אמירה. טראמפ מדבר קודם כול לציבור שלו. גם בעבר היה בילד־אפ, מתח, ורק אחרי כמה ימים הוא פעל”.

שלומית גולדין הלוי, יועצת תקשורת, חיזקה את הדברים והזהירה מהפצת שמועות:
“יש המון פייק ברשתות ובוואטסאפים – ‘הלילה הוא תוקף’, ‘מחר הוא תוקף’. אף אחד לא יודע מתי טראמפ יתקוף, ואולי גם לא כל ראשי מערכת הביטחון בארצות הברית יודעים”.

לדבריה, גם חיסול קאסם סולימאני לפני שש שנים בוצע בהפתעה כמעט מוחלטת.
“אנחנו יודעים דבר אחד – טראמפ אוהב להפתיע. אבל הציבור צריך להימנע מלחץ מיותר”.

המשתתפות הדגישו כי גם במקרה של הסלמה, צפויה התראה מספקת לציבור.
“בסבבים הקודמים הייתה התרעה, וגם כשאיראן שיגרה טילים וכתב”מים – היינו בממ”ד חצי שעה או שעה”, אמרה דיין. “אין צורך לצבור מזון או להיכנס לפאניקה. אם יהיה צורך – יודיעו”.

עם זאת, נמתחה ביקורת על גורמים פוליטיים מקומיים שלדברי המשתתפות תרמו לאווירת החרדה.
“יש ראשי ערים שלקחו צעדים שייצרו היסטריה”, נאמר, “אבל אין להם את הכלים לקבוע אם יש או אין סיכון ביטחוני. אם יש צורך – המדינה תעדכן”.

באשר ללחצים המופעלים על טראמפ, דיין ציינה כי קיימת התנגדות משמעותית בתוך ארצות הברית עצמה – כולל בתוך המפלגה הרפובליקנית ומצד גורמים בממשל שמעדיפים מהלך דיפלומטי.
“השאלה היא האם נושא ההפגנות באיראן חשוב לו כמו פרויקט הגרעין”, אמרה. “זה נושא ערכי, ופחות ברור שטראמפ רואה בו אינטרס אסטרטגי”.

לצד זאת, הועלתה ביקורת על שתיקת השמאל האמריקאי נוכח מחאות האזרחים באיראן.
“במקומות אחרים הזדעקו בשם זכויות אדם, וכאן – שתיקה מוחלטת”, נאמר.

בהתייחסות למחאה עצמה באיראן, הביעו המשתתפות ספק באשר ליכולת שלה להביא לשינוי משטר בטווח הקרוב.
“ראינו מחאות קשות בעבר – הן דוכאו, והעולם שכח”, נאמר. “המצב הכלכלי היום חמור יותר, והזעם גדול, אבל אין הנהגה חלופית שממתינה על הקווים”.

בסיום הדיון, עבר הפאנל לנושאים פנימיים: דוח מבקר המדינה על חריגות במימון קמפיינים, ויוזמה להצבת תמונת ראש הממשלה בכיתות. גם כאן נשמעה ביקורת חריפה.
“כל חוק פרסונלי אין לו מקום בספר החוקים”, נאמר. “התוכן אולי ראוי, אבל התזמון והדרך – לא”.

עורך: איתי ספרין

מפיקה: עדי שטרנליכט

פינת הפרלמנט בתוכניתו של עמירם כהן בכאן מורשת
הדברים הדרמטיים שאמר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הלילה על איראן הציתו גל של שמועות, חששות והיערכויות אזרחיות בישראל. אך בדיון שנערך הבוקר בתוכנית הפרלמנט, קראו המשתתפות לציבור להימנע מהיסטריה &ndash; ולהבין את דפוסי הפעולה של טראמפ.
אופיר דיין, חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי, ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון" הזכירה כי אי־הוודאות היא חלק בלתי נפרד מהשיטה של הנשיא האמריקאי. &ldquo;יכול להיות שהיו התפתחויות דרמטיות במהלך הלילה ואנחנו פשוט לא יודעים עליהן&rdquo;, אמרה, אך הדגישה: &ldquo;לא צריך להתרגש מכל אמירה. טראמפ מדבר קודם כול לציבור שלו. גם בעבר היה בילד־אפ, מתח, ורק אחרי כמה ימים הוא פעל&rdquo;.
שלומית גולדין הלוי, יועצת תקשורת, חיזקה את הדברים והזהירה מהפצת שמועות: &ldquo;יש המון פייק ברשתות ובוואטסאפים &ndash; &lsquo;הלילה הוא תוקף&rsquo;, &lsquo;מחר הוא תוקף&rsquo;. אף אחד לא יודע מתי טראמפ יתקוף, ואולי גם לא כל ראשי מערכת הביטחון בארצות הברית יודעים&rdquo;.
לדבריה, גם חיסול קאסם סולימאני לפני שש שנים בוצע בהפתעה כמעט מוחלטת. &ldquo;אנחנו יודעים דבר אחד &ndash; טראמפ אוהב להפתיע. אבל הציבור צריך להימנע מלחץ מיותר&rdquo;.
המשתתפות הדגישו כי גם במקרה של הסלמה, צפויה התראה מספקת לציבור. &ldquo;בסבבים הקודמים הייתה התרעה, וגם כשאיראן שיגרה טילים וכתב&rdquo;מים &ndash; היינו בממ&rdquo;ד חצי שעה או שעה&rdquo;, אמרה דיין. &ldquo;אין צורך לצבור מזון או להיכנס לפאניקה. אם יהיה צורך &ndash; יודיעו&rdquo;.
עם זאת, נמתחה ביקורת על גורמים פוליטיים מקומיים שלדברי המשתתפות תרמו לאווירת החרדה. &ldquo;יש ראשי ערים שלקחו צעדים שייצרו היסטריה&rdquo;, נאמר, &ldquo;אבל אין להם את הכלים לקבוע אם יש או אין סיכון ביטחוני. אם יש צורך &ndash; המדינה תעדכן&rdquo;.
באשר ללחצים המופעלים על טראמפ, דיין ציינה כי קיימת התנגדות משמעותית בתוך ארצות הברית עצמה &ndash; כולל בתוך המפלגה הרפובליקנית ומצד גורמים בממשל שמעדיפים מהלך דיפלומטי. &ldquo;השאלה היא האם נושא ההפגנות באיראן חשוב לו כמו פרויקט הגרעין&rdquo;, אמרה. &ldquo;זה נושא ערכי, ופחות ברור שטראמפ רואה בו אינטרס אסטרטגי&rdquo;.
לצד זאת, הועלתה ביקורת על שתיקת השמאל האמריקאי נוכח מחאות האזרחים באיראן. &ldquo;במקומות אחרים הזדעקו בשם זכויות אדם, וכאן &ndash; שתיקה מוחלטת&rdquo;, נאמר.
בהתייחסות למחאה עצמה באיראן, הביעו המשתתפות ספק באשר ליכולת שלה להביא לשינוי משטר בטווח הקרוב. &ldquo;ראינו מחאות קשות בעבר &ndash; הן דוכאו, והעולם שכח&rdquo;, נאמר. &ldquo;המצב הכלכלי היום חמור יותר, והזעם גדול, אבל אין הנהגה חלופית שממתינה על הקווים&rdquo;.
בסיום הדיון, עבר הפאנל לנושאים פנימיים: דוח מבקר המדינה על חריגות במימון קמפיינים, ויוזמה להצבת תמונת ראש הממשלה בכיתות. גם כאן נשמעה ביקורת חריפה. &ldquo;כל חוק פרסונלי אין לו מקום בספר החוקים&rdquo;, נאמר. &ldquo;התוכן אולי ראוי, אבל התזמון והדרך &ndash; לא&rdquo;.
עורך: איתי ספרין
מפיקה: עדי שטרנליכט

"הפרלמנט -טראמפ, איראן והפייק: “אין סיבה להיסטריה – אם תהיה תקיפה, נדע מראש

המתווה החדש מציע ביטול יעדי גיוס, פיקוח ביומטרי על לימודי הישיבות וסנקציות למשתמטים – הרב ראב״ד מתייחס לחששות הציבור החרדי ולסיכויי החוק לעבור.

בתוכנית הבוקר עם עמירם כאן בכאן מורשת, הרב רם ראב״ד, לשעבר רב חיל האוויר, התייחס להצעת מתווה הגיוס החדש של הרב לייבל. המתווה קובע כי מי שיוכח שהוא לומד תורה לא יגויס, בעוד שצעירים שאינם לומדים יתגייסו לצה״ל. הפיקוח על לימודי הישיבות ייעשה, לפי המתווה, באמצעות זיהוי ביומטרי, ומי שלא לומד ולא מתגייס עלול להיות חשוף לסנקציות מחמירות.

הרב ראב״ד ציין כי העיקרון של המתווה ברור: "מי שלומד – שילמד, מי שלא לומד – שיתגייס. אין בזה שום דבר חדש." יחד עם זאת, הוא הביע ספק לגבי סיכויי המתווה לעבור בבג״ץ, בשל שאלות של חוק השוויון: "המתווה לא עומד בחוק השוויון. לא ראיתי שבעבר הסכימו לזה, אז אני לא יודע למה עכשיו כן."

בעניין הזיהוי הביומטרי, הרב הביע חשש מהשפעה שלילית על הציבור החרדי: "ברגע שאומרים שיעשו זיהוי ביומטרי – זה פוגע. זו התייחסות לחרדים כגנבים ושקרנים. פיקוח צריך להיות, אבל בצורה שמכבדת את הציבור." הוא הוסיף כי אפשר לבצע ביקורות פתע על ידי נציגי הצבא ווועד הישיבות, ללא צורך בזיהוי ביומטרי, בדומה לפיקוחים שמקיימים מוסדות חינוך אחרים.

הרב הדגיש את החשיבות של הגיוס דווקא עבור אלו שאינם לומדים תורה: "הדרך היחידה לאפשר ללומדי תורה להמשיך ללמוד היא להביא את מי שלא לומד. מבחינה פרקטית, אין ברירה אלא לשלוח את החבר'ה שלא לומדים לצבא. לא בגלל אידיאולוגיה, אלא כדי לשמור על לומדי התורה."

לגבי סיכויי חוק הגיוס עצמו, הרב היה סקפטי: "גם כאן יש הרגשה שכל הזמן מחפשים איך לא לקבל את החוק. לאור זאת, סביר שהחוק לא יתקבל." עם זאת, הוא הדגיש את החשיבות של ניסיון כלשהו להוציא לפועל את המתווה כדי להראות שהצבא מוכן לקליטת חרדים: "ברגע שיראו שהצבא באמת מוכן, זה עשוי לעודד חלק מהחרדים שכבר חששו בעבר."

לסיום, הרב ראב״ד חזר על העיקרון המרכזי: "תנו למי שלומד ללמוד, מי שלא לומד – שיתגייס. המטרה היא לשמור על לומדי התורה ולהבטיח שהמתווה יועיל לציבור החרדי ולא יפגע בו."

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי שטרנליכט 

צילום: פלאש 90

המתווה החדש מציע ביטול יעדי גיוס, פיקוח ביומטרי על לימודי הישיבות וסנקציות למשתמטים &ndash; הרב ראב״ד מתייחס לחששות הציבור החרדי ולסיכויי החוק לעבור.
<hr dir="rtl" data-start="412" data-end="415">
בתוכנית הבוקר עם עמירם כאן בכאן מורשת, הרב רם ראב״ד, לשעבר רב חיל האוויר, התייחס להצעת מתווה הגיוס החדש של הרב לייבל. המתווה קובע כי מי שיוכח שהוא לומד תורה לא יגויס, בעוד שצעירים שאינם לומדים יתגייסו לצה״ל. הפיקוח על לימודי הישיבות ייעשה, לפי המתווה, באמצעות זיהוי ביומטרי, ומי שלא לומד ולא מתגייס עלול להיות חשוף לסנקציות מחמירות.
הרב ראב״ד ציין כי העיקרון של המתווה ברור: "מי שלומד &ndash; שילמד, מי שלא לומד &ndash; שיתגייס. אין בזה שום דבר חדש." יחד עם זאת, הוא הביע ספק לגבי סיכויי המתווה לעבור בבג״ץ, בשל שאלות של חוק השוויון: "המתווה לא עומד בחוק השוויון. לא ראיתי שבעבר הסכימו לזה, אז אני לא יודע למה עכשיו כן."
בעניין הזיהוי הביומטרי, הרב הביע חשש מהשפעה שלילית על הציבור החרדי: "ברגע שאומרים שיעשו זיהוי ביומטרי &ndash; זה פוגע. זו התייחסות לחרדים כגנבים ושקרנים. פיקוח צריך להיות, אבל בצורה שמכבדת את הציבור." הוא הוסיף כי אפשר לבצע ביקורות פתע על ידי נציגי הצבא ווועד הישיבות, ללא צורך בזיהוי ביומטרי, בדומה לפיקוחים שמקיימים מוסדות חינוך אחרים.
הרב הדגיש את החשיבות של הגיוס דווקא עבור אלו שאינם לומדים תורה: "הדרך היחידה לאפשר ללומדי תורה להמשיך ללמוד היא להביא את מי שלא לומד. מבחינה פרקטית, אין ברירה אלא לשלוח את החבר'ה שלא לומדים לצבא. לא בגלל אידיאולוגיה, אלא כדי לשמור על לומדי התורה."
לגבי סיכויי חוק הגיוס עצמו, הרב היה סקפטי: "גם כאן יש הרגשה שכל הזמן מחפשים איך לא לקבל את החוק. לאור זאת, סביר שהחוק לא יתקבל." עם זאת, הוא הדגיש את החשיבות של ניסיון כלשהו להוציא לפועל את המתווה כדי להראות שהצבא מוכן לקליטת חרדים: "ברגע שיראו שהצבא באמת מוכן, זה עשוי לעודד חלק מהחרדים שכבר חששו בעבר."
לסיום, הרב ראב״ד חזר על העיקרון המרכזי: "תנו למי שלומד ללמוד, מי שלא לומד &ndash; שיתגייס. המטרה היא לשמור על לומדי התורה ולהבטיח שהמתווה יועיל לציבור החרדי ולא יפגע בו."
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי שטרנליכט&nbsp;
צילום: פלאש 90

מתכוננים לשבת - ראה תשפה

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips