פינת הפרלמנט בתוכניתו של עמירם כהן בכאן מורשת

הדברים הדרמטיים שאמר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הלילה על איראן הציתו גל של שמועות, חששות והיערכויות אזרחיות בישראל. אך בדיון שנערך הבוקר בתוכנית הפרלמנט, קראו המשתתפות לציבור להימנע מהיסטריה – ולהבין את דפוסי הפעולה של טראמפ.

אופיר דיין, חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי, ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון" הזכירה כי אי־הוודאות היא חלק בלתי נפרד מהשיטה של הנשיא האמריקאי.
“יכול להיות שהיו התפתחויות דרמטיות במהלך הלילה ואנחנו פשוט לא יודעים עליהן”, אמרה, אך הדגישה: “לא צריך להתרגש מכל אמירה. טראמפ מדבר קודם כול לציבור שלו. גם בעבר היה בילד־אפ, מתח, ורק אחרי כמה ימים הוא פעל”.

שלומית גולדין הלוי, יועצת תקשורת, חיזקה את הדברים והזהירה מהפצת שמועות:
“יש המון פייק ברשתות ובוואטסאפים – ‘הלילה הוא תוקף’, ‘מחר הוא תוקף’. אף אחד לא יודע מתי טראמפ יתקוף, ואולי גם לא כל ראשי מערכת הביטחון בארצות הברית יודעים”.

לדבריה, גם חיסול קאסם סולימאני לפני שש שנים בוצע בהפתעה כמעט מוחלטת.
“אנחנו יודעים דבר אחד – טראמפ אוהב להפתיע. אבל הציבור צריך להימנע מלחץ מיותר”.

המשתתפות הדגישו כי גם במקרה של הסלמה, צפויה התראה מספקת לציבור.
“בסבבים הקודמים הייתה התרעה, וגם כשאיראן שיגרה טילים וכתב”מים – היינו בממ”ד חצי שעה או שעה”, אמרה דיין. “אין צורך לצבור מזון או להיכנס לפאניקה. אם יהיה צורך – יודיעו”.

עם זאת, נמתחה ביקורת על גורמים פוליטיים מקומיים שלדברי המשתתפות תרמו לאווירת החרדה.
“יש ראשי ערים שלקחו צעדים שייצרו היסטריה”, נאמר, “אבל אין להם את הכלים לקבוע אם יש או אין סיכון ביטחוני. אם יש צורך – המדינה תעדכן”.

באשר ללחצים המופעלים על טראמפ, דיין ציינה כי קיימת התנגדות משמעותית בתוך ארצות הברית עצמה – כולל בתוך המפלגה הרפובליקנית ומצד גורמים בממשל שמעדיפים מהלך דיפלומטי.
“השאלה היא האם נושא ההפגנות באיראן חשוב לו כמו פרויקט הגרעין”, אמרה. “זה נושא ערכי, ופחות ברור שטראמפ רואה בו אינטרס אסטרטגי”.

לצד זאת, הועלתה ביקורת על שתיקת השמאל האמריקאי נוכח מחאות האזרחים באיראן.
“במקומות אחרים הזדעקו בשם זכויות אדם, וכאן – שתיקה מוחלטת”, נאמר.

בהתייחסות למחאה עצמה באיראן, הביעו המשתתפות ספק באשר ליכולת שלה להביא לשינוי משטר בטווח הקרוב.
“ראינו מחאות קשות בעבר – הן דוכאו, והעולם שכח”, נאמר. “המצב הכלכלי היום חמור יותר, והזעם גדול, אבל אין הנהגה חלופית שממתינה על הקווים”.

בסיום הדיון, עבר הפאנל לנושאים פנימיים: דוח מבקר המדינה על חריגות במימון קמפיינים, ויוזמה להצבת תמונת ראש הממשלה בכיתות. גם כאן נשמעה ביקורת חריפה.
“כל חוק פרסונלי אין לו מקום בספר החוקים”, נאמר. “התוכן אולי ראוי, אבל התזמון והדרך – לא”.

עורך: איתי ספרין

מפיקה: עדי שטרנליכט