44 שנים אחרי מלחמת לבנון הראשונה: דב אייכנוולד חזר לבופור . מנכ"ל ידיעות ספרים, שהיה בבופור במלחמת לבנון הראשונה, שב למוצב יחד עם רון בן ישי: "זה לא רק נקודה במפה – זה חלק בלתי נפרד מהביוגרפיה שלנו"

במסגרת התוכנית הבוקר עם בני טיטלבוים בכאן מורשת שוחח המנחה עם דב אייכנוולד, מנכ"ל הוצאת ידיעות ספרים, על חזרתו לבופור, 44 שנים לאחר שהיה במקום במהלך מלחמת לבנון הראשונה. אייכנוולד סיפר על הזיכרונות מהקרב, על הביקור המחודש ועל התחושות הקשות שמעלה המפגש עם המקום – במיוחד לנוכח האיום הנשקף ממנו שוב אל יישובי הצפון.

אייכנוולד סיפר כי מאז שחשף את דבר חזרתו לבופור הוא מוצף בתגובות של לוחמים ובני משפחותיהם. לדבריו, הבופור הפך לאורך השנים לנקודה רגישה במיוחד בזיכרון של דורות של לוחמים.

"הבופור זה איזה עצב חשוף בדורות של לוחמים", אמר. "המון אנשים כותבים לי. הבופור זה באמת לא נקודה במפה – זה חלק מהביוגרפיה הפרטית שלנו, חלק בלתי נפרד מהסיפור של מדינת ישראל".

"אנחנו נוסעים לשווייץ – אבל לבנון נמצאת מטר מהבית"

אייכנוולד התייחס גם ליופייה של לבנון, שאותו הכיר עוד בתקופת מלחמת לבנון הראשונה. הוא סיפר כי טייל אז בארזי הלבנון ובאזור השוף, ונחשף לנופים עוצרי נשימה.

"אנשים שוכחים, מרוב מלחמות לבנון, שזו מדינה מאוד יפה", אמר. "אנחנו נוסעים לשווייץ ומתפעלים מההרים, ממזג האוויר ומהנחלים. ואם היה אפשר להגיע לליטני, היו שם בתי קפה בכל פינה. אנחנו נלחמים על הירדן שלנו, אבל זה מטר מהבית".

לדבריו, דווקא הקרבה הגיאוגרפית הופכת את המצב לטרגי במיוחד: מקום יפהפה, שנמצא במרחק קצר כל כך מישראל, הפך שוב ושוב לזירת לחימה ולאיום ביטחוני.

בדרך לבופור עם רון בן ישי

החזרה לבופור התאפשרה לאחר שאייכנוולד קיבל אישור להיכנס למקום. הוא סיפר כי מיד התקשר לעיתונאי רון בן ישי, והשניים החליטו לצאת יחד.

"בין הבופור לבין מטולה זה חמישה קילומטר בקו אווירי, אבל נסענו שעה וחצי", סיפר. "ושם אתה מגלה איך הם הכינו את עצמם ללחימה".

הביקור המחודש חשף בפני אייכנוולד מערך נרחב של תשתיות קרקעיות, חפירות וביצורים שנבנו באזור. לדבריו, גם לאחר כל המודיעין שהיה בידי ישראל, קשה להבין את ממדי ההיערכות עד שרואים אותה במו עיניך.

"אתה רואה את זה בעיניים", אמר. הוא השווה את המערך שנחשף בפניו לקו מג'ינו ממלחמת העולם השנייה, וציין כי מדובר בהיערכות עמוקה ומשמעותית שנבנתה לקראת המערכה.

"הקרב בבופור ראוי להילמד בספרי לוחמה בעולם"

אייכנוולד סבור כי הקרב על הבופור לא זכה למקום הראוי לו בתודעה הציבורית בישראל.

לדבריו, מדובר בקרב שהיו בו "גבורה, תעוזה ותחבולה צבאית", ובמסגרתו הצליחו הכוחות הישראליים להוביל את האוגדה בדרך בלתי צפויה ולהפתיע את האויב.

"הקרב הזה נבלע קצת בתודעה הציבורית", אמר. "אבל מה שהיה שם – הגבורה, התעוזה, התחבולה הצבאית – להוביל את האוגדה באיזו דרך לא דרך, בהפתעה מוחלטת – זה מבצע שבאמת ילמדו אותו בספרי לוחמה בעולם".

לדבריו, הלוחמים שהשתתפו בקרב לא קיבלו את ההכרה הראויה: "הם לא קיבלו תהילה בכלל על הדבר הזה, ואני חושב שמגיע להם".

"אתה רואה את מטולה ומבין את האיום"

מהבופור ניתן להשקיף לעבר מטולה, והנוף הזה קיבל משמעות נוספת עבור אייכנוולד לנוכח המציאות הביטחונית הנוכחית.

הוא סיפר כי במהלך הביקור שוחח עם קצינים במקום וניסה להבין כיצד ניתן למנוע את הישנות האיום על יישובי הצפון.

לדבריו, הפתרון האידיאלי הוא שכוח לבנוני משמעותי יוכל להחזיק בשטח ולמנוע מגורמי טרור להפוך אותו שוב לבסיס קדמי נגד ישראל.

"הפתרון הכי טוב היה אידיאלי שהצבא הלבנוני באמת יהיה כוח מספיק משמעותי ושומר על זה", אמר.

"אי אפשר שכל דור יילחם מחדש על אותו מקום"

אייכנוולד הזהיר מפני מצב שבו ישראל תידרש שוב ושוב לשלוח את בניה להילחם באותו מרחב.

"לתת להם לחזור לשם זה שוב הנכדים שלנו בעניינים שלנו, שאתה יכול להילחם עוד פעם ולהקריב עוד פעם", אמר. "דורות ודורות ודורות. אתה יודע, המוצב הזה לא משתנה".

לדבריו, העובדה שההיסטוריה חוזרת ומציבה את ישראל מול אותו איום היא כמעט טרגית: "זה כל כך מקום יפה, כל כך... כולנו יכולים ליהנות, ועדיין הוא איום עלינו".

עורך - איתי סופרין

הפקה - עדי שטרנליכט ונעמה כהן

צילום: Ayal Margolin/Flash90