"יש הרבה סוגיות משמעותיות על הפרק. סה"כ מדובר בשני מועמדים שמוכרים לנו. הבחירה בין שני שחקנים שהיו בבית הלבן. נראה תזוזה של 100 שנה בקולות היהודים. יש עלייה של אלפי אחוזים בתקריות האנטשימיות. יש חוסר יכולת של המפלגה הדמוקרטית להוקיע את הדבר הזה"

בני טיטלבוים בשיחה עם ד"ר קובי ברדה- מומחה להיסטוריה אמריקאית ,מכללת שערי מדע ומשפט 

מתוך 'הבוקר'

ד בחשון תשפה 

עורך איתי סופרין 

מפיקה אירה וקסלר 

קרדיט תמונה:שאטרסטוק 

"יש הרבה סוגיות משמעותיות על הפרק. סה"כ מדובר בשני מועמדים שמוכרים לנו. הבחירה בין שני שחקנים שהיו בבית הלבן. נראה תזוזה של 100 שנה בקולות היהודים. יש עלייה של אלפי אחוזים בתקריות האנטשימיות. יש חוסר יכולת של המפלגה הדמוקרטית להוקיע את הדבר הזה"
בני טיטלבוים בשיחה עם ד"ר קובי ברדה- מומחה להיסטוריה אמריקאית ,מכללת שערי מדע ומשפט 
מתוך 'הבוקר'
ד בחשון תשפה 
עורך איתי סופרין 
מפיקה אירה וקסלר 
קרדיט תמונה:שאטרסטוק

כאן מורשת

"נראה תזוזה של 100 שנה בקולות היהודים"

במהלך פינת טור אסטרטגי אצל בני טיטלבוים  בכאן מורשת, שוחחנו עם אודי טנא, יועץ אסטרטגי ומנהל קמפיינים, על המהלכים האחרונים של בני גנץ, על יחסי הכוחות בקואליציה ועל סוגיות נוספות בסצנה הפוליטית.

טנא מתייחס לדברים שאמר גנץ ברשת ב': "אני מוכן למות בשביל המדינה, אז אני לא יושב עם נתניהו", ומסביר את המהלך כצעד של בידול בתוך האופוזיציה. "בני גנץ הבין שאם יישאר במחנה רק-לו-ביבי, הוא יישאר בחוץ. לכן הוא ניסה להמציא את עצמו מחדש ולהיכנס לנישה של מרכז, תוך כדי שמירה על עקרונותיו", אמר טנא.

למרות הניסיונות, טנא מציין כי גנץ סבל מירידה בסקרים: "אחרי פרוץ המלחמה הוא הגיע למקומות גבוהים מאוד, אך כיום הוא נמצא מתחת לאחוז החסימה. עם זאת, בעזרת יועציו הצליח להתייצב עם שבעה-שמונה מנדטים".

בעניין יחסי הכוחות בממשלה, טנא מסביר כי ההיסטוריה הפוליטית של נתניהו מראה שהוא מעדיף את "המחנה הנורמלי והשפוי" ושלעיתים יעדיף כוח יציב יותר על פני יריב אישי. "גם בני גנץ וגם נתניהו, במובן מסוים, מכוונים לכיוון אחדות – אולי כדי לתת מענה לעייפות הציבור ממלחמות, רפורמות ומשברים", ציין.

בנושא נוסף, הודעת ראש השב״כ דוד זיני על אי-לחיצת יד לנשים עוררה תגובות רבות. טנא התייחס לכך בהקשר רחב יותר: "אם מדובר היה בלוחמת ערבייה או קצין מוסלמי, גם אז לא סביר שהיה נלחץ ידה, מכיוון שכל אחד מכבד את הכללים והמנהגים הרלוונטיים". לדבריו, זיני ממלא תפקיד קריטי בשמירה על ביטחון ישראל, וכי "הדבר החשוב ביותר הוא היכולת להוביל את השב״כ קדימה, תוך שמירה על ערכיו".

טנא סיים בהתייחסות לפיצול במפלגות החרדיות ולהצטרפות אייכלר לממשלה: "המהלך הזה משדר איתותים בתוך הפוליטיקה החרדית, במיוחד כלפי אריה דרי, ומטרתו לייצב את הקואליציה תוך שמירה על האינטרסים הפוליטיים של כל הצדדים".

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט

במהלך פינת טור אסטרטגי אצל בני טיטלבוים&nbsp; בכאן מורשת, שוחחנו עם אודי טנא, יועץ אסטרטגי ומנהל קמפיינים, על המהלכים האחרונים של בני גנץ, על יחסי הכוחות בקואליציה ועל סוגיות נוספות בסצנה הפוליטית.
טנא מתייחס לדברים שאמר גנץ ברשת ב': "אני מוכן למות בשביל המדינה, אז אני לא יושב עם נתניהו", ומסביר את המהלך כצעד של בידול בתוך האופוזיציה. "בני גנץ הבין שאם יישאר במחנה רק-לו-ביבי, הוא יישאר בחוץ. לכן הוא ניסה להמציא את עצמו מחדש ולהיכנס לנישה של מרכז, תוך כדי שמירה על עקרונותיו", אמר טנא.
למרות הניסיונות, טנא מציין כי גנץ סבל מירידה בסקרים: "אחרי פרוץ המלחמה הוא הגיע למקומות גבוהים מאוד, אך כיום הוא נמצא מתחת לאחוז החסימה. עם זאת, בעזרת יועציו הצליח להתייצב עם שבעה-שמונה מנדטים".
בעניין יחסי הכוחות בממשלה, טנא מסביר כי ההיסטוריה הפוליטית של נתניהו מראה שהוא מעדיף את "המחנה הנורמלי והשפוי" ושלעיתים יעדיף כוח יציב יותר על פני יריב אישי. "גם בני גנץ וגם נתניהו, במובן מסוים, מכוונים לכיוון אחדות &ndash; אולי כדי לתת מענה לעייפות הציבור ממלחמות, רפורמות ומשברים", ציין.
בנושא נוסף, הודעת ראש השב״כ דוד זיני על אי-לחיצת יד לנשים עוררה תגובות רבות. טנא התייחס לכך בהקשר רחב יותר: "אם מדובר היה בלוחמת ערבייה או קצין מוסלמי, גם אז לא סביר שהיה נלחץ ידה, מכיוון שכל אחד מכבד את הכללים והמנהגים הרלוונטיים". לדבריו, זיני ממלא תפקיד קריטי בשמירה על ביטחון ישראל, וכי "הדבר החשוב ביותר הוא היכולת להוביל את השב״כ קדימה, תוך שמירה על ערכיו".
טנא סיים בהתייחסות לפיצול במפלגות החרדיות ולהצטרפות אייכלר לממשלה: "המהלך הזה משדר איתותים בתוך הפוליטיקה החרדית, במיוחד כלפי אריה דרי, ומטרתו לייצב את הקואליציה תוך שמירה על האינטרסים הפוליטיים של כל הצדדים".
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט

 ?אודי טנא על מנדטים, בידול פוליטי ותמרונים בקואליציה – ומה דעתו על החלטת ראש השב״כ דוד זיני

מומחה ארה״ב יורי גנקין  אצל בני טיטלבוים בבכאן מורשת: תקיפה באיראן אינה שאלה של ״אם״ אלא של ״מתי״ – ותלויה בלוגיסטיקה, בפוליטיקה הפנימית בארה״ב ובהיערכות בינלאומית רחבה

האם ארצות הברית וישראל מתקרבות למערכה מול איראן? לדברי יורי גנקין, מומחה לארצות הברית, קשה לנבא את צעדיו של דונלד טראמפ – אך ההתפתחויות בזירה האיראנית רחוקות מסיום.

לדבריו, תקיפה באיראן היא מהלך מורכב בהרבה מתקיפות נקודתיות מהעבר. ״לא נאמרה המילה האחרונה״, אמר גנקין, והדגיש כי השאלה המרכזית איננה עצם הפעולה – אלא העיתוי. בין השיקולים: מוכנות לוגיסטית, פריסת כוחות אמריקניים, יכולות הגנה אזוריות, והיערכות לכך שישראל תהיה חלק מהמערכה, לפחות בהיבט ההגנתי.

מעבר להיבטים הצבאיים, גנקין מצביע גם על אילוצים פוליטיים משמעותיים. בתוך ארצות הברית, טראמפ נדרש להכין את הקרקע מול הבייס שלו – תומכי MAGA – שאינם נלהבים ממעורבות צבאית מעבר לים. בזירה הבינלאומית, מדובר במהלך שמחייב תיאום והתחשבות בגורמים כמו סעודיה, סין ורוסיה.

אחת הסוגיות המרכזיות, לדבריו, היא שאלת היעד האסטרטגי. ״אי אפשר לצאת למערכה של more of the same״, אמר, והבהיר כי תקיפה שאינה מובילה להחלפת המשטר באיראן תחטיא את מטרתה. לדבריו, טראמפ עצמו רמז לאחרונה בריאיון כי הוא רואה צורך בהחלפת גורמי השלטון בטהרן – אמירה שמעידה על כיוון חשיבה רחב יותר.

עם זאת, גנקין מדגיש כי השוואות לעיראק של 2003 או ללוב של 2013 אינן מדויקות: ״איראן של 2026 היא סיפור אחר לגמרי״.

בהמשך השיחה התייחס גנקין גם להודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונה עתידית לוותר על הסיוע הביטחוני האמריקני. לדבריו, הסוגיה הזו הופכת ליותר ויותר רגישה בזירה הפוליטית האמריקנית – גם בקרב רפובליקנים – והאמירה של נתניהו עשויה לשרת את טראמפ בניסיון להציג התקדמות וצמצום תלות.

בשורה התחתונה, מסכם גנקין, ייתכן שמהלך דרמטי מתקרב – אך לפני כן טראמפ ימשיך להכין את השטח, מבית ומחוץ.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט

צילום: Arie Leib Abrams/Flash90

מומחה ארה״ב יורי גנקין&nbsp; אצל בני טיטלבוים בבכאן מורשת: תקיפה באיראן אינה שאלה של ״אם״ אלא של ״מתי״ &ndash; ותלויה בלוגיסטיקה, בפוליטיקה הפנימית בארה״ב ובהיערכות בינלאומית רחבה
האם ארצות הברית וישראל מתקרבות למערכה מול איראן? לדברי יורי גנקין, מומחה לארצות הברית, קשה לנבא את צעדיו של דונלד טראמפ &ndash; אך ההתפתחויות בזירה האיראנית רחוקות מסיום.
לדבריו, תקיפה באיראן היא מהלך מורכב בהרבה מתקיפות נקודתיות מהעבר. ״לא נאמרה המילה האחרונה״, אמר גנקין, והדגיש כי השאלה המרכזית איננה עצם הפעולה &ndash; אלא העיתוי. בין השיקולים: מוכנות לוגיסטית, פריסת כוחות אמריקניים, יכולות הגנה אזוריות, והיערכות לכך שישראל תהיה חלק מהמערכה, לפחות בהיבט ההגנתי.
מעבר להיבטים הצבאיים, גנקין מצביע גם על אילוצים פוליטיים משמעותיים. בתוך ארצות הברית, טראמפ נדרש להכין את הקרקע מול הבייס שלו &ndash; תומכי MAGA &ndash; שאינם נלהבים ממעורבות צבאית מעבר לים. בזירה הבינלאומית, מדובר במהלך שמחייב תיאום והתחשבות בגורמים כמו סעודיה, סין ורוסיה.
אחת הסוגיות המרכזיות, לדבריו, היא שאלת היעד האסטרטגי. ״אי אפשר לצאת למערכה של more of the same״, אמר, והבהיר כי תקיפה שאינה מובילה להחלפת המשטר באיראן תחטיא את מטרתה. לדבריו, טראמפ עצמו רמז לאחרונה בריאיון כי הוא רואה צורך בהחלפת גורמי השלטון בטהרן &ndash; אמירה שמעידה על כיוון חשיבה רחב יותר.
עם זאת, גנקין מדגיש כי השוואות לעיראק של 2003 או ללוב של 2013 אינן מדויקות: ״איראן של 2026 היא סיפור אחר לגמרי״.
בהמשך השיחה התייחס גנקין גם להודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונה עתידית לוותר על הסיוע הביטחוני האמריקני. לדבריו, הסוגיה הזו הופכת ליותר ויותר רגישה בזירה הפוליטית האמריקנית &ndash; גם בקרב רפובליקנים &ndash; והאמירה של נתניהו עשויה לשרת את טראמפ בניסיון להציג התקדמות וצמצום תלות.
בשורה התחתונה, מסכם גנקין, ייתכן שמהלך דרמטי מתקרב &ndash; אך לפני כן טראמפ ימשיך להכין את השטח, מבית ומחוץ.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט
צילום: Arie Leib Abrams/Flash90

 איראן על הכוונת: טראמפ מכין את הקרקע למהלך – אבל הכול עניין של תזמון

איש  אתר צריך עיון אומר כי לאחר מותו של הנער יוסף אייזנטל לא התפתח דיון פנימי עמוק בחברה החרדית; מתייחס לפיצול באגודת ישראל, ליכולות התמרון של נתניהו – ולסערת לחיצת היד של ראש השב"כ: "זה מהלך ארגוני שמבטא שב"כ יהודי"

שבועות לאחר האסון הכבד בהפגנה בירושלים, שבו נהרג הנער יוסף אייזנטל, לא מתרחש בחברה החרדית דיון פנימי נוקב על משמעות האירועים והמאבק סביב חוק הגיוס – כך אומר הרב יהושע פפר, עורך הדין ואיש  אתר צריך עיון, בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת.

לדבריו, למרות חומרת האירוע, לא ניכרת מחשבה מחודשת על סיסמאות המאבק הקיצוניות.
"לא ראיתי דיון עמוק או חשבון נפש משמעותי", אומר פפר. "בוודאי לא אצל הפלגים הקיצוניים – שם להפך, הם יצאו מחוזקים. מבחינתם אין סיבה לשנות מסלול".

פפר מציין כי גם במיינסטרים החרדי הדיון נותר פוליטי-טקטי ולא ערכי:
"עדיין מדברים בעד או נגד החוק, על סנקציות, על מה נרוויח ומה נפסיד. זה לא דיון שנוגע להתפרעויות או לאלימות. השיח מתקיים בשוליים – ב’צריך עיון’, במאמרים ותגובות – אבל לא בעיתונות החרדית המרכזית".

הפיצול באגודת ישראל: היסטוריה בהתהוות?

בהתייחסות לפיצול הפוליטי בתוך אגודת ישראל, שאִפשר את קידום חוק הגיוס, אומר פפר כי מדובר באירוע משמעותי – גם אם מוקדם לקבוע את ממדיו ההיסטוריים.
"זה קודם כול מראה עד כמה בנימין נתניהו עדיין יודע לתמרן את המערכת הפוליטית", הוא אומר. "מי שחשב שיכולותיו נחלשו – טועה".

לדבריו, המהלך חושף מתחים ישנים בעולם החסידי, ובעיקר מול חסידות גור, שהובילה לאורך שנים את קבלת ההחלטות באגודת ישראל.
"העולם החסידי בנוי מחצרות רבות ללא הנהגה אחת. עכשיו אנחנו רואים שינוי, ואולי גם ערעור של ההובלה המסורתית".

סערת לחיצת היד: לא עניין אישי – אלא הצהרה יהודית

פפר התייחס גם לאמירתו של ראש השב"כ דוד זיני, כי יימנע מלחיצת יד עם נשים מטעמים דתיים. בניגוד לביקורת ברשתות, הוא רואה בכך מהלך עקרוני ולא פרסונלי.
"זה לא שזיני לא ילחץ יד בנסיבות מדיניות או ביטחוניות מורכבות – הלכתית יש לזה פתרונות. מדובר באמירה ארגונית".

לדבריו, זיני מציב תפיסה שלפיה השב"כ אינו חייב לאמץ אוטומטית נורמות טקסיות מערביות:
"זה ארגון ביון של מדינה יהודית. כמו שנישואים וגירושים מתנהלים כאן לפי נורמות יהודיות, גם לנורמות טקסיות מותר – ואפילו חובה – לשקף זהות יהודית".

הרב פפר מסכם:
"בעיניי זה מהלך אמיץ. אם זה מתקבל, זה מלמד על שינוי עמוק בזהות הציבורית – ועל כניסה של ערכים שבעבר לא היו נוכחים במרחב הזה".

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט

איש&nbsp; אתר צריך עיון אומר כי לאחר מותו של הנער יוסף אייזנטל לא התפתח דיון פנימי עמוק בחברה החרדית; מתייחס לפיצול באגודת ישראל, ליכולות התמרון של נתניהו &ndash; ולסערת לחיצת היד של ראש השב"כ: "זה מהלך ארגוני שמבטא שב"כ יהודי"
<hr dir="rtl" data-start="476" data-end="479">
שבועות לאחר האסון הכבד בהפגנה בירושלים, שבו נהרג הנער יוסף אייזנטל, לא מתרחש בחברה החרדית דיון פנימי נוקב על משמעות האירועים והמאבק סביב חוק הגיוס &ndash; כך אומר הרב יהושע פפר, עורך הדין ואיש&nbsp; אתר צריך עיון, בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת.
לדבריו, למרות חומרת האירוע, לא ניכרת מחשבה מחודשת על סיסמאות המאבק הקיצוניות. "לא ראיתי דיון עמוק או חשבון נפש משמעותי", אומר פפר. "בוודאי לא אצל הפלגים הקיצוניים &ndash; שם להפך, הם יצאו מחוזקים. מבחינתם אין סיבה לשנות מסלול".
פפר מציין כי גם במיינסטרים החרדי הדיון נותר פוליטי-טקטי ולא ערכי: "עדיין מדברים בעד או נגד החוק, על סנקציות, על מה נרוויח ומה נפסיד. זה לא דיון שנוגע להתפרעויות או לאלימות. השיח מתקיים בשוליים &ndash; ב&rsquo;צריך עיון&rsquo;, במאמרים ותגובות &ndash; אבל לא בעיתונות החרדית המרכזית".
<hr dir="rtl" data-start="1226" data-end="1229">
הפיצול באגודת ישראל: היסטוריה בהתהוות?
בהתייחסות לפיצול הפוליטי בתוך אגודת ישראל, שאִפשר את קידום חוק הגיוס, אומר פפר כי מדובר באירוע משמעותי &ndash; גם אם מוקדם לקבוע את ממדיו ההיסטוריים. "זה קודם כול מראה עד כמה בנימין נתניהו עדיין יודע לתמרן את המערכת הפוליטית", הוא אומר. "מי שחשב שיכולותיו נחלשו &ndash; טועה".
לדבריו, המהלך חושף מתחים ישנים בעולם החסידי, ובעיקר מול חסידות גור, שהובילה לאורך שנים את קבלת ההחלטות באגודת ישראל. "העולם החסידי בנוי מחצרות רבות ללא הנהגה אחת. עכשיו אנחנו רואים שינוי, ואולי גם ערעור של ההובלה המסורתית".
<hr dir="rtl" data-start="1772" data-end="1775">
סערת לחיצת היד: לא עניין אישי &ndash; אלא הצהרה יהודית
פפר התייחס גם לאמירתו של ראש השב"כ דוד זיני, כי יימנע מלחיצת יד עם נשים מטעמים דתיים. בניגוד לביקורת ברשתות, הוא רואה בכך מהלך עקרוני ולא פרסונלי. "זה לא שזיני לא ילחץ יד בנסיבות מדיניות או ביטחוניות מורכבות &ndash; הלכתית יש לזה פתרונות. מדובר באמירה ארגונית".
לדבריו, זיני מציב תפיסה שלפיה השב"כ אינו חייב לאמץ אוטומטית נורמות טקסיות מערביות: "זה ארגון ביון של מדינה יהודית. כמו שנישואים וגירושים מתנהלים כאן לפי נורמות יהודיות, גם לנורמות טקסיות מותר &ndash; ואפילו חובה &ndash; לשקף זהות יהודית".
הרב פפר מסכם: "בעיניי זה מהלך אמיץ. אם זה מתקבל, זה מלמד על שינוי עמוק בזהות הציבורית &ndash; ועל כניסה של ערכים שבעבר לא היו נוכחים במרחב הזה".
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי אסתר שטרנליכט

"נראה תזוזה של 100 שנה בקולות היהודים"

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips