שייקה לוי עלה לארץ בגיל 4 ברכבת מקהיר. מיד כשהגיע הופרד ממשפחתו לטובת חיים בקיבוץ ולא ראה אותם שוב עד גיל 9. מאביו שנפטר כשהיה תינוק וממנו, אינו זוכר דבר.
למרות כל אלו, שייקה בכלל לא מרגיש בחסר ומספר שהחיים החברתיים, האמנותיים ובעיקר ההצלחה - היו חלופה מספקת. על השאלה האם בחברה של היום היה הולך לאיבוד, יש לו תשובה מעניינת.