"ארץ טובה שהדבש בעורקיה אך דם בנחליה כמים זורם, ארץ אשר הרריה נחושת אבל עצביה ברזל" (ירון לונדון) דניאלה מזכירה לירון את פזמוני המלחמה והאבל שכתב, ושואלת מה השתנה מאז. ירון אומר שהעדר התקווה לשלום היא אולי הביטוי המובהק. על שיר הרעות, על חרבו דרבו ועל הסיבות בגינן מסתייג ירון משירו הנודע "המרדף".

מגישים: דניאלה לונדון דקל וירון לונדון
עורכת: מאיה קוסובר
מוזיקת הפתיחה: עודד דוידוב
איור: דניאלה לונדון דקל