בשנה האחרונה מדינת ישראל הלכה שוב לבחירות, יצאה ונכנסה מסגרים וחיסנה מיליונים, אבל דבר אחד לא השתנה: תוכנית הסיוע לישראלים שנפלטו משוק התעסוקה. קרן מרציאנו על החלטה שהתקבלה בלילה אחד, ועלתה לנו 28 מיליארד ש״ח. בינתיים 

בשנה האחרונה מדינת ישראל הלכה שוב לבחירות, יצאה ונכנסה מסגרים וחיסנה מיליונים, אבל דבר אחד לא השתנה: תוכנית הסיוע לישראלים שנפלטו משוק התעסוקה. קרן מרציאנו על החלטה שהתקבלה בלילה אחד, ועלתה לנו 28 מיליארד ש״ח. בינתיים&nbsp;

החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר. 

 

החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר.&nbsp;
&nbsp;

אחד ביום

לכל חל״ת יש מוצאי חל״ת

יש בישראל לא מעט תלמידים מהמגזר הערבי שמגיעים לגיל תיכון בלי לדעת לדבר עברית. תוכנית "שפה משותפת" מנסה לשנות את המציאות הזו בדרך יוצאת דופן: היא מכניסה מורים יהודים ישירות לתוך הכיתות בבתי הספר הערביים. אלא שבין שיעורי הדקדוק ליצירת אוצר מילים, קורה עוד משהו. אז הפעם נשמע ממורים על האתגרים וההצלחות שבפרויקט הזה, ועל איך שפה משותפת יכולה ליצור גם חיים משותפים.

יש בישראל לא מעט תלמידים מהמגזר הערבי שמגיעים לגיל תיכון בלי לדעת לדבר עברית. תוכנית "שפה משותפת" מנסה לשנות את המציאות הזו בדרך יוצאת דופן: היא מכניסה מורים יהודים ישירות לתוך הכיתות בבתי הספר הערביים. אלא שבין שיעורי הדקדוק ליצירת אוצר מילים, קורה עוד משהו. אז הפעם נשמע ממורים על האתגרים וההצלחות שבפרויקט הזה, ועל איך שפה משותפת יכולה ליצור גם חיים משותפים.

שפה משותפת

גורם ההפתעה תמיד היה חשוב במלחמות. אבל במאה ה-20, בכל אחד מהמקרים שבהם צד פתח במלחמה וניסה להפתיע הוא הצליח. למה זה קורה גם כשיש סימנים מקדימים ומודיעין? ומה גורם למדינות לפספס את הרגע שבו איום הופך למלחמה? הפעם בעזרתו של פרופ' עזר גת, ראש התוכנית לאסטרטגיה דיפלומטיה וביטחון במרכז האקדמי שלם, איש אוניברסיטת תל אביב, ויועץ אקדמי למכון למחקרי ביטחון לאומי, נשאל לא רק איך מצליחים בעידן המודרני להפתיע ולהתחיל מלחמה, אלא גם מה אפשר ללמוד מההיסטוריה כדי להקטין את הסיכון שזה יקרה לנו שוב.

גורם ההפתעה תמיד היה חשוב במלחמות. אבל במאה ה-20, בכל אחד מהמקרים שבהם צד פתח במלחמה וניסה להפתיע הוא הצליח. למה זה קורה גם כשיש סימנים מקדימים ומודיעין? ומה גורם למדינות לפספס את הרגע שבו איום הופך למלחמה? הפעם בעזרתו של פרופ' עזר גת, ראש התוכנית לאסטרטגיה דיפלומטיה וביטחון במרכז האקדמי שלם, איש אוניברסיטת תל אביב, ויועץ אקדמי למכון למחקרי ביטחון לאומי,&nbsp;נשאל לא רק איך מצליחים בעידן המודרני להפתיע ולהתחיל מלחמה, אלא גם מה אפשר ללמוד מההיסטוריה כדי להקטין את הסיכון שזה יקרה לנו שוב.

גורם ההפתעה

כבר משנות ה-90׳ ממשלות ישראל יזמו בנייה בשטח E1 שביהודה ושומרון, אבל אף אחת מהן לא הגיעה לשלב המכרזים או הביצוע - עד ממשלת ישראל הנוכחית. וכשבריטניה הציגה בשבוע שעבר את הצעדים והעמדות החדשים שלה בנוגע לישראל, ההחלטה הישראלית לקדם בנייה באזור E1 הייתה חלק מרכזי מהנימוקים שלה - אבל ממש לא היחיד.

הפעם, אנחנו עם ד״ר ועו״ד תמי קנר, חוקרת בכירה ורכזת תחום משפט וביטחון לאומי ב-INSS, על מה עומד מאחורי החלטת בריטניה ו-11 מדינות נוספות שהכריזו על סנקציות נגד ההתנחלויות, ועל האזור שבעיני מדינות רבות בעולם עשוי להכריע את עתיד הסכסוך הישראלי פלסטיני.

 

כבר משנות ה-90׳ ממשלות ישראל יזמו בנייה בשטח E1 שביהודה ושומרון, אבל אף אחת מהן לא הגיעה לשלב המכרזים או הביצוע - עד ממשלת ישראל הנוכחית. וכשבריטניה הציגה בשבוע שעבר את הצעדים והעמדות החדשים שלה בנוגע לישראל, ההחלטה הישראלית לקדם בנייה באזור E1 הייתה חלק מרכזי מהנימוקים שלה - אבל ממש לא היחיד.
הפעם, אנחנו עם ד״ר ועו״ד תמי קנר, חוקרת בכירה ורכזת תחום משפט וביטחון לאומי ב-INSS, על מה עומד מאחורי החלטת בריטניה ו-11 מדינות נוספות שהכריזו על סנקציות נגד ההתנחלויות, ועל האזור שבעיני מדינות רבות בעולם עשוי להכריע את עתיד הסכסוך הישראלי פלסטיני.
&nbsp;

לכל חל״ת יש מוצאי חל״ת

In 1 playlist(s)

אחד ביום

Social links

Follow podcast

Recent clips