"חגי, אתה בסדר?״
״אני לא חושב שאני בסדר".
הכל תרגולות, והכל אנשים. התרגולות שכולנו שונאים שנאת מוות, ומתרגלים שוב ושוב ושוב ושוב, מצילות את החיים שלנו. אבל לא הכל אפשר לתרגל. יש אנשים שיקפצו אל האש כדי להציל את החברים שלהם ויש כאלה שלא. זה מגיע מאופי, מחינוך מהבית, ומתבטא בהחלטות של שבריר שניה. אצלנו בפלוגה המפקדים יקפצו לגיהנום בשביל להציל את החיילים שלהם. בגלל זה הצוותים נכנסו לעזה יום, אחרי יום, אחרי יום. גם אחרי שהטנקים נפגעו וגם אחרי שהלוחמים נפצעו. הם ידעו שהמפקד שלהם יעשו הכל בשבילם.
במהלך לחימה ברצועת עזה, הטנק של הקצין אייל עומד חשוף בשטח מאויים. לפתע, נדלק פגז בתוך הטנק. חלל הטנק הופך לכדור אש. כל לוחם שריון ביצע תרגולת שריפה בצריח בדיוק בשביל הרגע הזה. הצוות צריך לבצע סימפוניה מתואמת של פעולות, כשהוא אפוף בלהבות, כדי לצאת מהטנק בחיים - ישר אל השטח המאויים ברצועה. הצוות מבצע את התרגולת למופת, אבל זה לא מספיק. חגי התותחן נתקע בפנים, ואייל המפקד מזנק אל האש ומחלץ אותו. משם הגדוד מחלץ את הפצועים לסורוקה, ואת הטנק לשטח ישראל לשיקום.
שני הפצועים בצוות החלימו וחזרו למסלול חייהם.