הפלישה רוסית לאוקראינה נתנה דחיפה משמעותית לשימוש במטבעות קריפטו, בין אם על ידי גיוס תרומות של כ-100 מיליון דולר בקריפטו לטובת אוקראינה ובין אם זה על ידי אזרחים שונים שנתקעו בלי כסף "אמיתי" והשימוש בקריפטו הציל את המצב. העדויות הללו הזיזו קצת את עומר כביר מהסקפטיות שלו לגבי מטבעות קריפטו והרלוונטיות שלהם לעולם האמיתי. הזמנו את ארז רביב, כתב הכלכלה והתשתיות של אתר דבר, כדי להתווכח על זה. 
 
"העמלות על רכישת כוס קפה בביטקוין גבוהות יותר מעלות כוס הקפה", הוריד אותנו רביב אל קרקע המציאות. "זאת אמנם קהילה מאוד רועשת אבל זה יותר עניין של יח"צ מאשר משהו שיש לו ביקוש או ערך צרכני. המטבע המוכר ביותר, הביטקוין, מוגבל תיאורטית לשבע פעולות סליקה בשנייה, ובפועל זה בין שלוש לארבע פעולות, כשצריכת החשמל לזה היא יותר מפי מיליון מצריכת החשמל של ויזה למשל בסליקת תשלומים, ולכן מדובר בכלי שהוא לא מעשי". 
 
איפה הקריפטו כן מצליח? "בתחום ההשקעות, הקריפטו מצליח לעקוף את הרגולציה ואז אנחנו ניצבים בפני בעיה משמעותית, שקשה להוכיח הונאה פיננסית כי המעשים מאוד דומים להשקעות גרועות או לטיפשות פיננסית", טוען רביב. "ככה מתפתחת תעשייה שמגלגלת לא מעט כסף אמיתי, כמעט ללא רגולציה, ושם יש מעטים שמאוד מרוויחים והרבה שמפסידים". 
 
אז איך הבועה עדיין לא מתפוצצת? רביב אומר: "ביטקוין זה כמו ההונאה של ברני מיידוף. כל בועה יכולה להמשיך להתקיים כל עוד ממשיכים להזרים לה כסף חדש שהוא יותר גבוה בערך שלו. כלל האצבע אומר שברגע שנתת כסף אמיתי תמורת קריפטו - שדדו אותך. הסיכוי שלך להיחלץ מזה זה רק אם יבוא מישהו ערך וישים כסף אמיתי תמורת הקריפטו שלך". 
 
והשבוע בקוקיות: עומר ממליץ על סדרת ספרים שמערבבת פנטזיה וכלכלה, ושירלי סאקרית של תורמוס ההרים והמרבדים הסגולים שלו.