דודו סעדה מארח את יוני רוטנברג, מחבר הספר 'עמנואל מורנו - המעט שניתן לספר' המספר את סיפורו של סגן אלוף עמנואל מורנו, קצין בסיירת מטכ"ל, שעד היום תמונתו אסורה בפרסום.

בניגוד למוסד העוסק בריגול, לוחמים בסיירת מטכ"ל עוסקים במבצעים סמויים בשטח האויב המוגבלים לתקופות קצרות, שדורשות להיטמע בשטח. "הבנה של הניואנסים של החברה הערבית והאיסלאם - זה עניין מבצעי שנותן לך יתרונות רבים. אם אתה מספיק משכנע בניואנסים זה פותח לך דלתות ואתה יכול להיטמע בשטח עמוק בלי שיחשדו בך".

 "למדינת ישראל אין שום אינטרס לחשוף את פעילותו של עמנואל מורנו", אומר רוטנברג. "סיירת מטכ"ל עדיין עוסקת בפעילויות דומות כל הזמן שלא מדווחות ולא מפורטות. חטיפת מוסטפא דיראני היתה אחד המבצעים של עמנואל שכן פורסמו. היא הצליחה בזכות היכולת של עמנואל להיטמע בשטח וההכרה שלו בניואנסים ובדקויות. אמצע הלילה בלב כפר לבנוני, הם קיבלו הוראה - 'בלי יריה אחת', לחטוף לשם חקירה ושיהיה קלף מיקוח, בלי לעשות רעש. הפעולה נתקלה בקשיים כאשר רעייתו של דיראני החלה לצרוח ואיימה לחשוף אותם בפני כל הכפר, היתה לו הבנה עמוקה של התרבות והוא קלט את הסיטואציה ופעל נכון כשזרק לכיוונה שמיכה שתוכל להתכסות בה - והיא השתתקה. זה נתן להם עוד כמה דקות שקטות להשלמת הפעולה בהצלחה".

"מבצע השחרור של נחשון וקסמן היתה אבן דרך בחייו של מורנו. כישלון החילוץ של נחשון וקסמן גרמה למורנו לפתח יכולת מיוחדת על מנת לחלץ חטופים בעתיד. גם היום יש לנו המון מה ללמוד ממנו במבצעי שחרור חטופים, לא היו לו גבולות בהצלת חיים. בתחושה שלי ההנהגה לא עושה מספיק לשחרור החטופים בעזה. אפשר וצריך לשבור את הכלים מול חמאס כדי להפעיל לחץ".

"אפשר לתאר את דמותו של מורנו כאחד שמתחיל לחצוב בסלע ענק שנראה בלתי שביר. הוא קיבל משימה בלי תקציבים ותקנים, ואפילו שזה נראה בהתחלה מופרך ולא ישים הוא הקים יכולת מפוארת ליחידה. לעמנואל מורנו היתה יכול בלתי אמצעית להשפיע בחייו ומסתבר שגם אחרי מותו. הדמות שלו כל כך מיוחדת, שאנשים התחברו לדמותו אפילו מבלי לראות את פניו. התחברו למורשת שהשאיר, לערכים שייצג, למסירות נפש, לפעולות ההרואיות שעשה ולעוצמה ששילבה אנושיות, רגישות ומשפחתיות. עמנואל פרץ דרך לגיבורים חדשים שהתגלו במלחמה הזו, מגוונים מכל חלקי החברה הישראלית".