דודו סעדה מארח את נמרוד זיגלמן - מנהל משאבי אנוש בעמותת אלו"ט, (=אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם) בהן מרכזי דיור ותעסוקה, גנים, מעונות יום שיקומיים, לפעוטות, ילדים ואנשים שעל הרצף האוטיסטי.

"אוטיזם זה בעצם שונות נוירולוגית התפתחותית עם הרבה מאוד מאפיינים", אומר נמרוד. "בעבר זה היה נמדד על בסיס קריטריונים מאוד קשיחים ובצורה מאוד בינארית - כן או לא, והיום היא מאוד רחבה ומתאפיינת במספר תחומים שקשורים לאתגרים וקשיים בסוגיות תקשורתיות, התנהגויות שחוזרות על עצמן, קושי בוויסות רגשי וחושי. אני אבא ליאיר - ילד מקסים בן 7 שמאובחן על הרצף האוטיסטי. הבן שלי עם שמיעה מוגברת וכתוצאה מזה יש לו גם אתגרים קשים מאוד. הוא יכול לשמוע אמבולנס ממרחקים של קילומטרים רבים. יאיר היה בגן תקשורת שלשמחתי היה בצמידות לגן רגיל, והם היו עושים ביחד לא מעט פעילויות, דבר שתרם לשני הצדדים. אני חושב שזו מיומנות שחשובה לכולם, להשתלב ולשלב אנשים שהם שונים בחברה. כולם יצאו נשכרים מהעניין הזה".

"להיות אח או אחות לילד אוטיסט זה דורש הרבה מאוד סבלנות. הרבה מאוד תשומת לב ומשאבים מושקעים בטיפולים ובתשומת לב יתרה לילד, ואחד האתגרים שלנו כהורים הוא לתת יחס טוב והולם גם לשאר הילדים. אבל בעיקר דורש מההורים להבין שזה לא עניין של אשמה. אני יכול להמליץ לכל מי שיש לו ילד על הרצף - שחררו, זה לא בושה. אם תתנו לזה את המקום זה יהפוך אתכם לאנשים יותר טובים ולעולם יותר טוב".

"היום בניגוד לעבר, יש פתיחות גדולה בחברה לקבל בעלי מוגבלויות. זה כמו קשיים של קשב וריכוז או דיסלקציה של לפני 30 שנה, שלא דיברו על זה - והיום זה מאוד רווח ומדובר ומטופל. אנשים על הרצף יכולים להיות חכמים מאוד ובעלי כישורים וכישרונות. יש היום לא מעט אנשים מפורסמים וידועים שהם על הרצף האוטיסטי. אילון מאסק סיפר שבעבר אובחן באספרגר".

אוריה סופר, בת שירות: "מאז שאני קטנה היה לי חיבור לילדים, וכשבחרתי שירות לאומי הלכתי לאלו"טף, וממשיכה שם גם בשנה הבאה. זהו בעצם מעון יום שיקומי לילדים על הרצף, ממש קטנטנים גילאי אפס עד שלוש. אנחנו איתם רוב היום עם מעטפת של איש צוות על כל ילד, וקשרים אישיים ממש כמו אחים קטנים. יש המון רגעי אושר מספקים - כשילד פתאום אומר מילה חדשה זה משמח ומרגש. אני מרגישה ממש משמעותית בשירות".