 דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל בוחן ומנתח את ערוצי הסיכון המרכזיים ואת מידת השפעתם על יציבותה ועמידותה של המערכת הפיננסית בישראל.

בשיחה עם ד"ר אנה סאסי ברודסקי מחטיבת המחקר ומכותבות הדוח נדבר בין היתר גם על מבצעי ההנחות בענף הנדל"ן, הורדות דירוג אשראי, מחירי ניירות הערך הנסחרים בבורסה.

נגענו גם בשתי תיבות מעניינות שפורסמו בדוח: האחת, על מאפייני הרכישות של נכסי קריפטו על ידי אזרחים ישראלים; והשנייה, על המשמעויות שיכולות להיות לירידות חדות במדד ה-S&P 500 על הצורך של הגופים המוסדיים בישראל במט"ח.  

דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל בוחן ומנתח את ערוצי הסיכון המרכזיים ואת מידת השפעתם על יציבותה ועמידותה של המערכת הפיננסית בישראל.
בשיחה עם ד"ר אנה סאסי ברודסקי מחטיבת המחקר ומכותבות הדוח נדבר בין היתר גם על מבצעי ההנחות בענף הנדל"ן, הורדות דירוג אשראי, מחירי ניירות הערך הנסחרים בבורסה.
נגענו גם בשתי תיבות מעניינות שפורסמו בדוח: האחת, על מאפייני הרכישות של נכסי קריפטו על ידי אזרחים ישראלים; והשנייה, על המשמעויות שיכולות להיות לירידות חדות במדד ה-S&amp;P 500 על הצורך של הגופים המוסדיים בישראל במט"ח.

פרק 31: דוח היציבות הפיננסית- מחצית 24: מה השתנה בסיכונים. כיצד החוסן נשמר 

ב-1 בדצמבר 1954 פתח בנק ישראל לראשונה את שעריו. פרק זה הוא הראשון בסדרת פרקים לציון 70 שנה להקמת הבנק ונדבר בו על האירועים שקדמו ושהובילו להקמת הבנק, הדמויות המרכזיות שהיו מעורבות בהקמתו, כיצד התגבש מבנה הבנק, והאתגרים שעימם התמודד בשנותיו הראשונות. 

בפרק משולבים הקלטות היסטוריות מאירוע הפתיחה של הבנק וקטעים מתוך שיחות עם העיתונאי דב גניחובסקי, ששימש יועץ לנגיד הבנק הראשון דוד הורוביץ ועבד בבנק מהקמתו ועד שנת 1973 

לצפייה בסרטון לציון לרגל אירועי 70 שנה לבנק ישראל לחצו על הקישור 

https://www.youtube.com/watch?v=Ed4iRh1mf4Y

ב-1 בדצמבר 1954 פתח בנק ישראל לראשונה את שעריו. פרק זה הוא הראשון בסדרת פרקים לציון 70 שנה להקמת הבנק ונדבר בו על האירועים שקדמו ושהובילו להקמת הבנק, הדמויות המרכזיות שהיו מעורבות בהקמתו, כיצד התגבש מבנה הבנק, והאתגרים שעימם התמודד בשנותיו הראשונות.&nbsp;
בפרק משולבים הקלטות היסטוריות מאירוע הפתיחה של הבנק וקטעים מתוך שיחות עם העיתונאי דב גניחובסקי, ששימש יועץ לנגיד הבנק הראשון דוד הורוביץ ועבד בבנק מהקמתו ועד שנת 1973&nbsp;
לצפייה בסרטון לציון לרגל אירועי 70 שנה לבנק ישראל לחצו על הקישור&nbsp;
<a href="https://www.youtube.com/watch?v=Ed4iRh1mf4Y">https://www.youtube.com/watch?v=Ed4iRh1mf4Y</a>

פרק 32: "אנו מכריזים בזאת" - השנים הראשונות של בנק ישראל

אלפי אנשים נכנסים מדי יום לאתר בנק ישראל החל מסביבות השעה 1500 כדי להתעדכן בשערים היציגים של השקל מול הדולר ו-13 מטבעות נוספים. כיצד בוחרים בבנק ישראל את השער היציג וכיצד מבטיחים שהוא יבטא נאמנה את המגמות במסחר בשווקים.  

אלפי אנשים נכנסים מדי יום לאתר בנק ישראל החל מסביבות השעה 1500 כדי להתעדכן בשערים היציגים של השקל מול הדולר ו-13 מטבעות נוספים. כיצד בוחרים בבנק ישראל את השער היציג וכיצד מבטיחים שהוא יבטא נאמנה את המגמות במסחר בשווקים.

פרק 30: גאים ליציג: כך נקבעים השערים היציגים

האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-9 באוקטובר 2024 להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5 אחוזים, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד. 

בפתח דבריו אמר הנגיד כי "על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".

לקריאת החלטת הוועדה המוניטרית:

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/09-10-2024/

לקריאת התחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר, אוקטובר 2024:

https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/09-10-24forecast/

האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-9 באוקטובר 2024 להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5 אחוזים, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד. 
בפתח דבריו אמר הנגיד כי "על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
לקריאת החלטת הוועדה המוניטרית:
<a href="https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/09-10-2024/">https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/09-10-2024/</a>
לקריאת התחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר, אוקטובר 2024:
<a href="https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/09-10-24forecast/">https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/09-10-24forecast/</a>

פרק 29: נגיד בנק ישראל מציג את החלטת הריבית (09.10.24)

מהי נחיתה רכה - ומדוע היא מאתגרת כל-כך את הבנקים המרכזיים? 

האם יש בסיס לתחושה שנתוני האינפלציה הרשמיים "לא משקפים" את ההתייקרויות בפועל? 

מדוע הבנקים המרכזיים אינם מחזיקים היום במלאי זהב כגיבוי לכסף? 

ולמה מחירי הדירות אינם נכללים במדדי המחירים לצרכן בעולם? 

פרק הסיכום של המיני-סדרה על האינפלציה עם ד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר, מוקדש לתשובות על שאלות קבועות ששואלים אותנו.

סילבוס - רשימת ההפניות לכל הפרסומים שמוזכרים במהלך הפרק:

המחקר של הבנק אוף אינגלנד (BOE) על רגישות הציבור להתייקרויות במזון

https://www.lse.ac.uk/CFM/assets/pdf/CFM-Discussion-Papers-2024/CFMDP2024-34-Paper.pdf

מחקר על ניסיון חיים וציפיות אינפלציה:

https://www.nber.org/papers/w31996

סקירה על נחיתות רכות/קשות של הפד מאת Alan Blinder:

https://www.aeaweb.org/articles?id=10.1257/jep.37.1.101

נאומו של נגיד הפדרל ריזרב Jerome Powell בכנס הנגידים בג'קסון הול (2024):

https://www.federalreserve.gov/newsevents/speech/powell20240823a.htm

   פרק טקסטבוק של Jon Steinsson על כמות הכסף ותקן הזהב:

https://eml.berkeley.edu/~jsteinsson/teaching/money.pdf

מהי נחיתה רכה - ומדוע היא מאתגרת כל-כך את הבנקים המרכזיים? 
האם יש בסיס לתחושה שנתוני האינפלציה הרשמיים "לא משקפים" את ההתייקרויות בפועל? 
מדוע הבנקים המרכזיים אינם מחזיקים היום במלאי זהב כגיבוי לכסף? 
ולמה מחירי הדירות אינם נכללים במדדי המחירים לצרכן בעולם? 
פרק הסיכום של המיני-סדרה על האינפלציה עם ד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר, מוקדש לתשובות על שאלות קבועות ששואלים אותנו.
סילבוס - רשימת ההפניות לכל הפרסומים שמוזכרים במהלך הפרק:
המחקר של הבנק אוף אינגלנד (BOE) על רגישות הציבור להתייקרויות במזון
            <a href="https://www.lse.ac.uk/CFM/assets/pdf/CFM-Discussion-Papers-2024/CFMDP2024-34-Paper.pdf">https://www.lse.ac.uk/CFM/assets/pdf/CFM-Discussion-Papers-2024/CFMDP2024-34-Paper.pdf</a>
מחקר על ניסיון חיים וציפיות אינפלציה:
            <a href="https://www.nber.org/papers/w31996">https://www.nber.org/papers/w31996</a>       
סקירה על נחיתות רכות/קשות של הפד מאת Alan Blinder:
            <a href="https://www.aeaweb.org/articles?id=10.1257/jep.37.1.101">https://www.aeaweb.org/articles?id=10.1257/jep.37.1.101</a>         
נאומו של נגיד הפדרל ריזרב Jerome Powell בכנס הנגידים בג'קסון הול (2024):
            <a href="https://www.federalreserve.gov/newsevents/speech/powell20240823a.htm">https://www.federalreserve.gov/newsevents/speech/powell20240823a.htm</a>
   פרק טקסטבוק של Jon Steinsson על כמות הכסף ותקן הזהב:
            <a href="https://eml.berkeley.edu/~jsteinsson/teaching/money.pdf">https://eml.berkeley.edu/~jsteinsson/teaching/money.pdf</a>

פרק 28: האינפלציה - חלק ד': הגביע הקדוש של הבנקים המרכזיים

פרק למתקדמים: אחרי שבפרקים הקודמים הדגשנו כמה חשובה השמירה על יציבות המחירים, אנחנו שואלים מדוע יעד האינפלציה שנקבע לבנקים המרכזיים בעולם הוא לחתור לעליית מחירים שנתית של 2% (בממוצע) - ולא לדאוג לכך שהמחירים יישארו ללא שינוי.  

מאחר וזו שאלה שיש לה לא מעט תשובות - חלקן שגויות, חלקן מורכבות - החלטנו להקדיש לה פרק שלם.

והנה הסילבוס: רשימת ההפניות לכל הפרסומים שמוזכרים במהלך הפרק. 

פרק הפודקאסט עם ארי קוטאי על קשב ואינפלציה

https://open.spotify.com/episode/5UEZh9ysGpYj4Dk85gophu?si=erjMRgYURs-0aaZQ6dGPlA

סקירה על יעד האינפלציה בישראל ובעולם

https://www.boi.org.il/media/kczh5mtx/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-1.pdf

ניו זילנד והולדת יעד האינפלציה

https://www.cfr.org/blog/history-and-future-federal-reserves-2-percent-target-rate-inflation-0

"שמן בגלגלי הכלכלה" - אוקראינה (ראו חלק 55, עמוד 20)

https://cepr.org/system/files/publication-files/188070-post_war_macroeconomic_framework_for_ukraine.pdf

דוח וועדת בוסקין (1996) בנושא הטיות מדידת האינפלציה

https://www.ssa.gov/history/reports/boskinrpt.html

סימפוזיום ברוקינגס מ-2019 על יעד האינפלציה האופטימלי - 2? מעל? מתחת?

https://www.brookings.edu/events/should-the-fed-stick-with-the-2-percent-inflation-target-or-rethink-it/

פרק למתקדמים: אחרי שבפרקים הקודמים הדגשנו כמה חשובה השמירה על יציבות המחירים, אנחנו שואלים מדוע יעד האינפלציה שנקבע לבנקים המרכזיים בעולם הוא לחתור לעליית מחירים שנתית של 2% (בממוצע) - ולא לדאוג לכך שהמחירים יישארו ללא שינוי.  
מאחר וזו שאלה שיש לה לא מעט תשובות - חלקן שגויות, חלקן מורכבות - החלטנו להקדיש לה פרק שלם.
והנה הסילבוס: רשימת ההפניות לכל הפרסומים שמוזכרים במהלך הפרק. 
פרק הפודקאסט עם ארי קוטאי על קשב ואינפלציה
<a href="https://open.spotify.com/episode/5UEZh9ysGpYj4Dk85gophu?si=erjMRgYURs-0aaZQ6dGPlA">https://open.spotify.com/episode/5UEZh9ysGpYj4Dk85gophu?si=erjMRgYURs-0aaZQ6dGPlA</a>
סקירה על יעד האינפלציה בישראל ובעולם
            <a href="https://www.boi.org.il/media/kczh5mtx/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-1.pdf">https://www.boi.org.il/media/kczh5mtx/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-1.pdf</a> 
ניו זילנד והולדת יעד האינפלציה
<a href="https://www.cfr.org/blog/history-and-future-federal-reserves-2-percent-target-rate-inflation-0">https://www.cfr.org/blog/history-and-future-federal-reserves-2-percent-target-rate-inflation-0</a>
"שמן בגלגלי הכלכלה" - אוקראינה (ראו חלק 55, עמוד 20)
<a href="https://cepr.org/system/files/publication-files/188070-post_war_macroeconomic_framework_for_ukraine.pdf">https://cepr.org/system/files/publication-files/188070-post_war_macroeconomic_framework_for_ukraine.pdf</a>
דוח וועדת בוסקין (1996) בנושא הטיות מדידת האינפלציה
<a href="https://www.ssa.gov/history/reports/boskinrpt.html">https://www.ssa.gov/history/reports/boskinrpt.html</a>
סימפוזיום ברוקינגס מ-2019 על יעד האינפלציה האופטימלי - 2? מעל? מתחת?
<a href="https://www.brookings.edu/events/should-the-fed-stick-with-the-2-percent-inflation-target-or-rethink-it/">https://www.brookings.edu/events/should-the-fed-stick-with-the-2-percent-inflation-target-or-rethink-it/</a>

פרק 27: האינפלציה - חלק ג': למה דווקא 2?

אחרי שדיברנו בפרק הראשון על האינפלציה - בפרק הזה נדבר על הבנקים המרכזיים:

המסע מתחיל בשבדיה עם הבנק המרכזי הראשון, עובר לאנגליה של מלחמת העולם הראשונה ומשם לארה"ב, למשבר הפיננסי שהוביל להקמת הפדרל רזרב.

נדבר עם ד"ר איתמר כספי, על הקשר ההיסטורי בין בנקים מרכזיים למלחמות, נסביר כיצד התפתחה ההבנה שעצמאות הבנק המרכזי היא הפתרון לסכנת אינפלציה משתוללת וכיצד ובאלו כלים משתמש הבנק המרכזי כדי לממש את המנדט שלו.   

אחרי שדיברנו בפרק הראשון על האינפלציה - בפרק הזה נדבר על הבנקים המרכזיים:
המסע מתחיל בשבדיה עם הבנק המרכזי הראשון, עובר לאנגליה של מלחמת העולם הראשונה ומשם לארה"ב, למשבר הפיננסי שהוביל להקמת הפדרל רזרב.
נדבר עם ד"ר איתמר כספי, על הקשר ההיסטורי בין בנקים מרכזיים למלחמות, נסביר כיצד התפתחה ההבנה שעצמאות הבנק המרכזי היא הפתרון לסכנת אינפלציה משתוללת וכיצד ובאלו כלים משתמש הבנק המרכזי כדי לממש את המנדט שלו.

פרק 26: האינפלציה - חלק ב': קבלו את הבנק המרכזי

מי את - אינפלציה?

היכן נולד המונח "אינפלציה" ומדוע הוא מטעה, כיצד נראים חיי היומיום במדינות שבהן האינפלציה משתוללת והופכת להיפר-אינפלציה, מהן דפלציה וסטגפלציה - ומדוע הן מסוכנות לא פחות. ומה הקשר בין אינפלציה ל...טיילור סוויפט. 

ד"ר איתמר כספי, מנהל היחידה לניתוח מוניטרי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, מדבר על כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על התופעה המפורסמת שמשפיעה על ערך הכסף שלנו, מכוס הקפה ועד לכלכלה העולמית.      

מי את - אינפלציה?
היכן נולד המונח "אינפלציה" ומדוע הוא מטעה, כיצד נראים חיי היומיום במדינות שבהן האינפלציה משתוללת והופכת להיפר-אינפלציה, מהן דפלציה וסטגפלציה - ומדוע הן מסוכנות לא פחות. ומה הקשר בין אינפלציה ל...טיילור סוויפט. 
ד"ר איתמר כספי, מנהל היחידה לניתוח מוניטרי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, מדבר על כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על התופעה המפורסמת שמשפיעה על ערך הכסף שלנו, מכוס הקפה ועד לכלכלה העולמית.

פרק 25: האינפלציה - חלק א': נעים לא להכיר

הקרן לאזרחי ישראל הוקמה כדי לשמר חלק מרווחי מפיקות הגז ומשאבי טבע אחרים, עבור הדורות הבאים.

הקרן, שהחלה לפעול לפני שנתיים נחשבת עדיין קטנה ביחס לקרנות הון ריבוניות כמו זו של נורווגיה, סין או איחוד האמירויות, אבל ההכנסות הצפויות לזרום לקופתה בשנים הבאות, מרווחי החברות המפיקות הגז בלבד, צפויות להגיע ל-55 עד 72 מיליארד דולר, על-פי התחזיות המעודכנות. 

לנה קרופלניק, מנהלת מחלקת הניהול של הקרן, מספרת כיצד הדאגה לדורות הבאים משפיעה על מדיניות ההשקעות של הקרן, מה היתרונות בכך שהקרן מנוהלת בבנק המרכזי ולאלו מטרות הקרן רשאית לחלק כבר היום כספים.  

למידע נוסף היכנסו לאתר הקרן לאזרחי ישראל:

https://govextra.gov.il/mof/israelcitizensfoundation/home/

הקרן לאזרחי ישראל הוקמה כדי לשמר חלק מרווחי מפיקות הגז ומשאבי טבע אחרים, עבור הדורות הבאים.
הקרן, שהחלה לפעול לפני שנתיים נחשבת עדיין קטנה ביחס לקרנות הון ריבוניות כמו זו של נורווגיה, סין או איחוד האמירויות, אבל ההכנסות הצפויות לזרום לקופתה בשנים הבאות, מרווחי החברות המפיקות הגז בלבד, צפויות להגיע ל-55 עד 72 מיליארד דולר, על-פי התחזיות המעודכנות. 
לנה קרופלניק, מנהלת מחלקת הניהול של הקרן, מספרת כיצד הדאגה לדורות הבאים משפיעה על מדיניות ההשקעות של הקרן, מה היתרונות בכך שהקרן מנוהלת בבנק המרכזי ולאלו מטרות הקרן רשאית לחלק כבר היום כספים.  
למידע נוסף היכנסו לאתר הקרן לאזרחי ישראל:
<a href="https://govextra.gov.il/mof/israelcitizensfoundation/home/">https://govextra.gov.il/mof/israelcitizensfoundation/home/</a>

פרק 24: תכנית חיסכון לנכדים ולנינים

האזינו לדברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במסיבת העיתונאים שנערכה ב-8 ביולי 2024, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%. בנוסף, התייחס הנגיד בדבריו לתחזית המקרו-כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר. 

האזינו לדברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במסיבת העיתונאים שנערכה ב-8 ביולי 2024, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%. בנוסף, התייחס הנגיד בדבריו לתחזית המקרו-כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר.

פרק 23: נגיד בנק ישראל מציג את החלטת הריבית (08.07.24)

הפודאקסט נועד לחשוף צדדים מרתקים ובלתי מוכרים בפעילותו של בנק ישראל ולאפשר העמקה והבנה טובה יותר בנושאים המשפיעים על הכלכלה ועל החברה הישראלית. בעונה הראשונה הפודקאסט יעסוק בין היתר בהחלטות הריבית, הכסף המזומן, ההיסטוריה של השקל מימי בראשית, המעבר לאמצעי תשלום חדישים והתכניות לשקל דיגיטלי

הפודאקסט נועד לחשוף צדדים מרתקים ובלתי מוכרים בפעילותו של בנק ישראל ולאפשר העמקה והבנה טובה יותר בנושאים המשפיעים על הכלכלה ועל החברה הישראלית. בעונה הראשונה הפודקאסט יעסוק בין היתר בהחלטות הריבית, הכסף המזומן, ההיסטוריה של השקל מימי בראשית, המעבר לאמצעי תשלום חדישים והתכניות לשקל דיגיטלי

בנק ישראל - הצד השלישי של המטבע

Social links:

Follow the podcast:

40 clip(s)