טראמפ אולי עזב את הבית הלבן, אבל 74 מיליון האזרחים שבחרו בו עדיין כאן. אחרי ארבע שנים של ציוצים, שערוריות ואקורד סיום צורם, עכשיו אולי אפשר להבין באמת מה העלה אותו לשלטון והאם המורשת שלו תישאר איתנו עוד הרבה. מה שבטוח, מדובר בתופעה גדולה הרבה יותר ממנו ● אורי פסובסקי

טראמפ אולי עזב את הבית הלבן, אבל 74 מיליון האזרחים שבחרו בו עדיין כאן. אחרי ארבע שנים של ציוצים, שערוריות ואקורד סיום צורם, עכשיו אולי אפשר להבין באמת מה העלה אותו לשלטון והאם המורשת שלו תישאר איתנו עוד הרבה. מה שבטוח, מדובר בתופעה גדולה הרבה יותר ממנו ● אורי פסובסקי

מדי שבוע נארח מומחים מובילים מתחומי הכלכלה, הגיאופוליטיקה והחברה בישראל ובעזרתם נצלול לנושאים מרתקים שעל סדר היום בישראל ובעולם. עורכת ומגישה: הילה ויסברג. פרק חדש בכל יום חמישי.

מדי שבוע נארח מומחים מובילים מתחומי הכלכלה, הגיאופוליטיקה והחברה בישראל ובעזרתם נצלול לנושאים מרתקים שעל סדר היום בישראל ובעולם. עורכת ומגישה: הילה ויסברג. פרק חדש בכל יום חמישי.

נבחרת הכתבים של גלובס צוללת לעומק הסיפורים הכלכליים שעל סדר היום

הצוללת

מדי שבוע נארח מומחים מובילים מתחומי הכלכלה, הגיאופוליטיקה והחברה בישראל ובעזרתם נצלול לנושאים מרתקים שעל סדר היום בישראל ובעולם. עורכת ומגישה: הילה ויסברג. 

מדי שבוע נארח מומחים מובילים מתחומי הכלכלה, הגיאופוליטיקה והחברה בישראל ובעזרתם נצלול לנושאים מרתקים שעל סדר היום בישראל ובעולם. עורכת ומגישה: הילה ויסברג.

פרק 78: טראמפ הלך, הטראמפיזם נשאר

השבוע ביקרנו במעבדה של פרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל-אביב וראינו את מה שהוא, במבט ראשון, מדע בדיוני – איברים שלמים, כמו לב, שמודפסים במדפסות תלת-ממד ומושתלים אחר כך בבעלי-חיים. המטרה היא להצליח להדפיס איברים אנושיים שלמים ואחר כך להשתילם בבני-אדם, וכך להעלים את כל הצורך בתורים ארוכים ומייסרים להשתלות איברים. תחום הפעילות הזה, שמכונה ביו-פרינטינג, משתייך לתחום פעילות שהולך ותופס תאוצה בישראל והוא ביו-קונברג'נס – שילוב שבין ביולוגיה לבין הנדסה וחישוביות. איך הפכה ישראל למעצמה בתחום ומהי המשמעות? התשובות בפרק. מומחים: פרופ' טל דביר; ראש המעבדה להנדסת רקמות ורפואה רגנרטיבית, הפקולטות למדעי החיים והנדסה, אוניברסיטת תל-אביב, ושי מלצר; מנהל התוכנית הלאומית לביו-קונברג'נס ברשות החדשנות. מגישות: הילה ויסברג וגלי וינרב. עיצוב פסקול: ניר לייסט.

השבוע ביקרנו במעבדה של פרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל-אביב וראינו את מה שהוא, במבט ראשון, מדע בדיוני &ndash; איברים שלמים, כמו לב, שמודפסים במדפסות תלת-ממד ומושתלים אחר כך בבעלי-חיים. המטרה היא להצליח להדפיס איברים אנושיים שלמים ואחר כך להשתילם בבני-אדם, וכך להעלים את כל הצורך בתורים ארוכים ומייסרים להשתלות איברים. תחום הפעילות הזה, שמכונה ביו-פרינטינג, משתייך לתחום פעילות שהולך ותופס תאוצה בישראל והוא ביו-קונברג'נס &ndash; שילוב שבין ביולוגיה לבין הנדסה וחישוביות. איך הפכה ישראל למעצמה בתחום ומהי המשמעות? התשובות בפרק. מומחים: פרופ' טל דביר; ראש המעבדה להנדסת רקמות ורפואה רגנרטיבית, הפקולטות למדעי החיים והנדסה, אוניברסיטת תל-אביב, ושי מלצר; מנהל התוכנית הלאומית לביו-קונברג'נס ברשות החדשנות. מגישות: הילה ויסברג וגלי וינרב. עיצוב פסקול: ניר לייסט.

האיש שמדפיס לב ומוח — ואיך הפכה ישראל למעצמה בתחום? | פרק 381

"הצוללת" עם הילה ויסברג: כחודש אחרי הפסקת האש במלחמה השנייה מול איראן, הישראלים נמצאים שוב בתקופת המתנה — תוהים מה יהיה, ומגבשים עמדות לקראת הבחירות שיתקיימו בעוד חצי שנה. כדי להבין איך הישראלים רואים את המצב היום, מה מעורר בהם תסכול ופסימיות ומה דווקא אופטימיות, נשוחח השבוע עם אדם שמכיר מקרוב ומנתח את עמדות הישראלים ברמה יומיומית. האדם הזה הוא ד"ר ליאור יוחנני, מנהל המחקר הכמותי במרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. עיצוב פסקול: ניר לייסט.

"הצוללת" עם הילה ויסברג: כחודש אחרי הפסקת האש במלחמה השנייה מול איראן, הישראלים נמצאים שוב בתקופת המתנה &mdash; תוהים מה יהיה, ומגבשים עמדות לקראת הבחירות שיתקיימו בעוד חצי שנה. כדי להבין איך הישראלים רואים את המצב היום, מה מעורר בהם תסכול ופסימיות ומה דווקא אופטימיות, נשוחח השבוע עם אדם שמכיר מקרוב ומנתח את עמדות הישראלים ברמה יומיומית. האדם הזה הוא ד"ר ליאור יוחנני, מנהל המחקר הכמותי במרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. עיצוב פסקול: ניר לייסט.

מה הישראלים חושבים על "המצב" – והקונצנזוס בין ימין לשמאל | פרק 380

כשמדברים על בינה מלאכותית, רוב הדיון מתמקד בהייטק — מי ירוויח, מי יפסיד, אילו מקצועות ייעלמו. אבל פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר הבורסה בתל-אביב ויו"ר מכון RISE Israel, מציב שאלה אחרת לגמרי: מה יקרה למדינה שבה 5% מהאוכלוסייה יובילו את עולם ה-AI - ושאר 95% יישארו מאחור? ישראל, הוא טוען, עומדת בפני הימור לאומי. אנחנו יכולים לנצח יותר מכולם, ולהפסיד יותר מכולם. בכובעו כיו"ר הבורסה לניירות ערך, קנדל מתבונן על תהליך שונה לגמרי, כזה שכבר מניב תוצאות. המעבר למסחר בימים שני עד שישי לא היה רק שינוי יומן; זו הייתה הצהרת כוונות למשקיעים בינלאומיים. הדלת נפתחה, וכעת השאלה היא מי ייכנס פנימה? השיחה עם פרופ' קנדל נערכה בשבוע שעבר בתל-אביב, במסגרת כנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס. מנחה: אסף גלעד, עורך ההייטק של גלובס. עריכה: ניר לייסט. 

כשמדברים על בינה מלאכותית, רוב הדיון מתמקד בהייטק &mdash; מי ירוויח, מי יפסיד, אילו מקצועות ייעלמו. אבל פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר הבורסה בתל-אביב ויו"ר מכון RISE Israel, מציב שאלה אחרת לגמרי: מה יקרה למדינה שבה 5% מהאוכלוסייה יובילו את עולם ה-AI - ושאר 95% יישארו מאחור? ישראל, הוא טוען, עומדת בפני הימור לאומי. אנחנו יכולים לנצח יותר מכולם, ולהפסיד יותר מכולם. בכובעו כיו"ר הבורסה לניירות ערך, קנדל מתבונן על תהליך שונה לגמרי, כזה שכבר מניב תוצאות. המעבר למסחר בימים שני עד שישי לא היה רק שינוי יומן; זו הייתה הצהרת כוונות למשקיעים בינלאומיים. הדלת נפתחה, וכעת השאלה היא מי ייכנס פנימה? השיחה עם פרופ' קנדל נערכה בשבוע שעבר בתל-אביב, במסגרת כנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס. מנחה: אסף גלעד, עורך ההייטק של גלובס. עריכה: ניר לייסט.&nbsp;

פרק 78: טראמפ הלך, הטראמפיזם נשאר

In 1 playlist(s)

הצוללת

Social links

Follow podcast

Recent clips