ישראל שור איבד את אחיו סרן אבידע שור, שהיה קצין בסיירת מטכל במבצע אביב נעורים. לימים הוא התחתן עם רותי, אלמנתו של רב סרן מוטי שרון טייס קרב שנפל בעת מילוי תפקידו, להנחת אבן גבול בגבול ישראל-מצרים. לרותי ומוטי היו שני ילדים: מאי ואיתי. ישראל כתב את הספר: "לאיתי אין אבא" כדי להנגיש לילדיו החורגים את ההתמודדות עם השכול. לימים איתי שרון רצה להתגייס בעקבות אביו לקורס טיס ונפל כשוחר בעת הגיבוש לקורס.

יובל סמריק, מהגליל המערבי לוחם ביחידת דובדבן ויחידת דבורה, מת בעשרים ושישה ליולי אלפיים עשרים ושלוש, לאחר השירות, כשהוא בן ארבעים ושלוש בפטירתו. יובל נשא עימו מאז  פגיעה נפשית עמוקה, ולפני שלוש שנים לא היה יכול עוד להכיל את הכאב. הוא הלך לעולמו, מותיר אחריו שני ילדים - גבע וכרמל. 

ליבי כהן מגורי, נרצחה במסיבת הנובה כשהיא בת עשרים ושתיים במותה. בצבא שירתה כקצינה בפיקוד דרום. היא אהבה לטייל בארץ ובעולם, והיתה מוכרת בזכות החיוך שלה שמילא כל חדר אליו נכנסה. היא הותירה אחריה את אמא שלי, אביה החורג יריב ושני אחיה תומר ומאיה. אמה כתבה את הספר: הלב של ליבי, לילדים אחרים.