אולריך בושוויץ כתב את "הנוסע" אחרי ליל הבדולח, ומתאר בו את המציאות של יהודי גרמניה אחרי הפוגרום וגם את הפסיפס האנושי המורכב של גרמניה באותה תקופה. אבנר שפירא סיפר עליו וכיצד שיחק תפקיד בהוצאתו מחדש; הספר היפני "בשולי הנוחות" מתאר אישה בודדה שעובדת מזה 18 שנה בחנות נוחות במקום למצוא עבודה ומשפחה - המתרגמת עינת קופר תהתה עימנו האם מדובר במרד על תכתיבי החברה היפנית. וגם - מהו "הספר הגדול" הכי גרוע בעיניכם?