בפרק סיום העונה, אדוה, ליאת, ותומר מדברים על צמיחה פוסט טראומטית. על היצירה שצמחה בתוך ההריסות, על החופש שנולד כשלא אכפת לך מכלום, על הצורך להגיד תמיד "כן, אבל" ועל הסביבה שמתבלבלת כשהם שמחים

אפשר לשלוח שאלות אנונימיות לפרק "סליחה על השאלה" של מתים עליהם למייל metim@kan.org.il

רוֹבִּינזונית / סבינה מסג

כָּל בֹּקֶר אֲנִי סָפֶק עוֹלָה מִן הַטְּרופת
סָפֶק
יוֹרֶדֶת מִן הַתֵּבָה

וּמוֹצֵאת אי!
כָּל יוֹם
אי!

וַאֲנִי בּוֹנָה עָלַי קוֹרַת גַּג
כְּמוֹ הקוֹרָה הראשונה בּעוֹלָם

וַאֲנִי מִתְהַלֶּכֶת יחפֶה בֵּין עֲצֵי הגן
כְּמוֹ הָאָדָם הָרִאשׁוֹן
אַחֲרֵי המַבּוּל

וְכָמוֹ אָדָם בְּגַן עֵדֶן
בוֹקֶרֶת אֶת הגויבה, עֲצֵי הַהֲדָר, הַזית…

אָך בעיקר בּוֹנֶה
בּוֹנֶה עוֹד וְעוֹד גַּם אַחֲרֵי שֶׁהכל בנוי מזמן
כִּי הבניה עצמה,
כֵּן, הַבניה עצמה, גם הגידול,
הם
עכשו

הַבַּיִת.

מגישים: תומר שורץ, אדוה אברמוביץ' וליאת שדה-סעדון, עורכת: צליל אברהם, עריכת סאונד: רחל רפאלי, מפיקה: הילה שוקר, ביצוע טכני: שלומי יצחק, דיגיטל: עומרי זיו שחם