בפרק השלושים של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארח אצל שי עמית הסופר, המתרגם, ואיש העולם החשאי יונתן דה שליט. יונתן פתח בפנינו עולם של חיים הנעים בין חשיפה להסתרה, בין זהות אישית לבין תפקידים שמחייבים לעיתים להחליף פנים. בין לגימה ללגימה עסקנו בשנותיו של דה שליט בעולם המודיעין ובפסיכולוגיה של שימוש בשמות בדויים. וכיצד לא רק הכיסוי טכני, אלא האימוץ הממשי של זהות אחרת חודר אל הספרות שלו. ביוגרפיה שיש לזכור לפרטיה, סגנון דיבור שיש להטמיע ומערכות יחסים שיש לתחזק מתוך סיפור שאינו באמת שלך. יונתן איפשר לנו הצצה אל המאמץ הנפשי הכרוך בהחזקת פיצול מודע לאורך זמן, על המתח בין שליטה רגשית לבין אותנטיות, ועל השאלה מה נשאר יציב כאשר אדם נדרש שוב ושוב ללבוש זהות אחרת. נקודה מרכזית בשיחה היא הרגע שבו דמות שנועדה להיות כלי עבודה מתחילה לחלחל אל תוך האדם עצמו. ומתוך העולם המבצעי יונתן בנה לנו גשר אל הספרות. ספרי הריגול של דה שליט מוצגים כמרחב שבו אותם מתחים מקבלים ביטוי אחר: במקום להסוות, הספרות מאפשרת להתבונן. אם בעולם המודיעין הזהות הבדויה נועדה להגן ולהטעות, הרי שבספרות היא משמשת לחשיפת הדילמות שמאחורי החיים בצללים, בדידות מובנית, נאמנויות סותרות והמחיר האנושי של שליחות חשאית. נראה כי כתיבתו של יונתן מגבשת תפיסה של זהות כריבוי שכבות: לא דבר קבוע וסגור אלא תנועה מתמדת בין תפקיד לאדם, בין נאמנות חיצונית לקול פנימי. בתוך המסגרת הזו הספרות מתוארת כהמשך טבעי אך גם כמרחב אחר עבורו עצמו - מקום שבו אפשר לעבד חוויות, לשאול שאלות מוסריות, ואולי גם להשיב לעצמו את הפנים שמאחורי המסכות.