בפרק העשרים וארבעה של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת נעה ידלין. סופרת שנדמה כי כתיבתה נובעת ברוך מתוך ליטוף קיומי של כאב וקושי. נעה לקחה אותנו אל מרחבי המחשבה שלה בין הריאלי והדמיוני, המתמטי והפילוסופי. נראה כי כל האידאות של נעה מתכנסות לשביל אחד שמוליך אותה מספר לספר. בין לגימה ללגימה ביקרנו במחוזות ההומור הטבעי שלה, שם נעצרנו לנשום והתבוננו יחד בנוף הקומי, המפתה אותה כסופרת. דווקא כששוחחנו על אהבתה לסטנדאפ נחשפנו לטראגי, לעצב, לקושי ולאנושיות המורכבת, המעסיקים אותה כבר מילדותה. התהלכנו יחד עם הנערה והעלמה שהיא הפכה להיות, בין קריאה לקריאה של אינספור ספרים. בפתחון לב ובכנות איפשרה לנו נעה כניסה אל עולמה; כיצד היא משלבת, כאישה וכאמא, בין החיים לתחושת השעשוע שבכתיבה על הנושאים המרתקים אותה ביותר: המקומות הלא נוחים של החיים, הרגשות הפשוטים אך הלא נעימים שמהם אנחנו עשויים, וכיצד המקום הפרטי של האדם - המימד הנפשי מול המפגש הפשוט והאנושי עם החיים והקיום - מניע אותה לחקור את העולם והדמויות הנבראים בספריה שלה.