עד האהבה

האם דימוי גוף יכול לקבוע אם תהיה לנו זוגיות - ואיך הוא משפיע על המשיכה, המיניות והקשר עצמו? בפרק זה נשוחח על מה שקורה כשאנחנו מגיעים לדייט עם גוף שאנחנו לא מפויסים איתו. שירת מלאך מארחת את אבישג שפורקר, עובדת סוציאלית ומנחה למיניות, לשיחה ישירה ולא מתייפייפת על הקשר בין דימוי גוף, עודף משקל, מיניות וחיפוש זוגיות אצל נשים וגברים. זה לא פרק על דיאטות ולא על “איך לרזות כדי שירצו אותך”. זה פרק על איך מאבק בגוף הופך לניתוק: משמחה, נוכחות ומהיכולת להיות באמת בתוך זוגיות. אבישג משתפת במסע האישי שלה – מילדות שבה כבר אמרו לה שגברים לא אוהבים נשים שמנות, דרך דייטים שבהם ניסתה להיות כל מה שצריך חוץ מלהיות היא ועד רגע אחד בדייט שבו נאמר לה משפט ששינה הכול: “הוא לא נפרד ממני בגלל המשקל”, היא מספרת, “הוא נפרד ממני כי לא הייתה בי חיות”. השיחה נוגעת במקומות שכולנו מכירים: ההרגשה שצריך “לתקן משהו” כדי שיאהבו אותנו, להחזיק את הגוף בדייט, לפחד שלא יימשכו אלינו באמת. פרק שמזמין אותנו לעצור ולחשוב: זוגיות שמחה לא מתחילה בשינוי הגוף, אלא בחיבור אליו.  

בפרק זה של עד האהבה אנחנו פותחים חלון להבין מהי פסיכודרמה ואיך היא מאפשרת למבקשי זוגיות לחוות, להרגיש ולהבין מה קורה להם בתוך קשר: מה מניע אותם, מה מפעיל פחדים, ואיפה הם חוסמים את עצמם בלי לשים לב. זו לא שיחה על “איך להתנהג בדייט”, אלא על איך אנחנו באמת נכנסים לקשר: עם הגוף, עם הקול, עם התנועות הקטנות שמספרות סיפור הרבה לפני שמילים נאמרות. דרך העבודה הפסיכודרמטית, בתוך קבוצה, מתגלים דפוסים חיים - לא כתיאוריה, אלא כחוויה. כאלה שאפשר לפגוש, להזיז, לנסות אחרת. אסף פניאל, שחקן ומטפל בפסיכודרמה, מתאר איך ברגע שאדם מפסיק להסביר את עצמו ומתחיל לשחק סצנה מחייו, משהו עמוק מתבהר. כמו שהוא אומר: “בפסיכודרמה אתה לא מספר מה קורה לך בקשר -אתה רואה את זה מתרחש מול העיניים”. פרק שמבקשי זוגיות שמעיזים לצלול ולהסתכל על הדברים באומץ וסקרנות יעופו עליו, כאלה שמוכנים לגלות במה פסיכודרמה עשויה לעזור לחולל שינוי.  

בפרק החדש של עד האהבה, מארחת שירת מלאך את נעמה פלסר, מטפלת בפסיכותרפיה גופנית ומנכ"לית עמותת בית דינה, לשיחה עם מבט טיפולי, קהילתי ואנושי על טראומה מינית ועל האפשרות לבנות זוגיות מיטיבה. שירת ונעמה מייצרות בשיחה התבוננות על חווית הפגיעה מינית והאופן שבו היא מלווה את חיפוש הזוגיות, כיצד הגוף מגיב, למה אמון נעשה מורכב ואיך גם קשר טוב יכול להציף פחד והימנעות ובו בזמן להיות פתח לצמיחה. השיחה עוסקת לא רק בקושי, אלא גם במה שמאפשר תנועה קדימה: זיהוי אותות של ביטחון, בניית חוויה מתקנת, והדרך שבה קשר יכול להפוך ממקור של איום למרחב של קרבה והחלמה. נעמה מזכירה בפרק שבקשר נפגענו, ובקשר אנחנו גם נתרפא ומתוך המשפט הזה נפרשת שיחה שיש בה כנות, עומק ותקווה. פרק למי שמחפש אהבה עם סיפור מורכב ברקע, ולמי שמלווה אחרים בדרך הזו ורוצה להבין מה באמת עוזר.

בפרק מרגש של עד האהבה שירת מלאך משוחחת עם הדסה מלר בן־טולילה, שחולקת בכנות יוצאת דופן את מסעה: רווקות מאוחרת, גירושין, נישואין לאלמן עם חמישה ילדים, אלמנות נוספת וחיפוש אחר זוגיות חדשה. השמחה הגדולה? מאז ההקלטה הדסה כבר מצאה זוגיות חדשה – פרק ג׳ מרגש ומלא השראה. הדסה מתארת את ההבדלים שבין גרושים לאלמנים, את אתגרי השילוב בין משפחות, את הפחד מחרטה ואת התקווה שלא מתכלה. אחד המשפטים החזקים שאמרה: "פרק ב' זה לא פשרה – זו בחירה מחודשת, בוגרת ומודעת יותר באהבה". זהו פרק שנותן כוח לכל מי שנמצא בצומת דרכים זוגית, ומזמין אותנו לגלות איך גם אחרי אובדן או כישלון אפשר להאמין מחדש באהבה. לחצו להאזנה ותנו לעצמכם השראה לפרק הבא בחייכם.

"מה אם אני מתחתנת עם האדם הלא נכון?" "ומה אם אני לא באמת נמשכת אליו?" "ואם כל זה רק פחד או שאולי זו האמת?" הספקות האלה מוכרים להרבה מבקשי זוגיות, אבל לפעמים הם כבר לא בגדר התלבטות נורמלית. בפרק הזה של עד האהבה, שירת מלאך משוחחת עם אפרת קוזניץ, מטפלת מוסמכת ואישה שצמחה מתוך הכאב על ROCD: הפרעה כפייתית שמתלבשת דווקא על קשרים טובים, ומייצרת תחושת “לא מספיק” בלתי פוסקת. "אני אוהבת לראות את זה כמו סוכן ביטוח שיושב לי על הכתף," מספרת אפרת. "הוא לא נרגע עד שהוא מוצא משהו להדליק עליו נורה אדומה. ואם אין? הוא ממציא". פרק שמאיר באור חדש את אחת החוויות השכיחות והכואבות בעולם הדייטים: הספק שמרגיש כמו אמת. ומעל הכול – הוא מציע דרך לצאת מזה, באמת.

שירת מלאך מארחת את אסף נבון – האיש מאחורי "שליש גן עדן" – לשוחח ולבחון את השפעת הטכנולוגיה על עולם הדייטים. האם A.I. יכול לנתח לנו את האישיות ולמצוא לנו את ההתאמה המושלמת? (ספוילר: אולי), למה כולם כותבים שהם מחפשים "איש פשוט"? ואיך בכלל נשמע דייט דמיוני בין שני אנשים שעדיין לא נפגשו? בין טיפים שימושיים, תובנות מרתקות וסיפורי חתונה מרגשים, אסף נבון חושף מה קורה מאחורי הקלעים של האפליקציה הכי מפורסמת במגזר מזכיר לכולנו: הטכנולוגיה יכולה לעזור, אבל אהבה זה עדיין סיפור של לב. אז אם אתם מבקשי זוגיות, חובבי חדשנות או פשוט אוהבים לשמוע על אנשים שמאמינים בטוב – זה הפרק בשבילכם.

לבונה סנדובסקי, עו"סית קלינית ומאמנת בשיטת "הכל יחסים", הגיעה לשוחח עם שירת מלאך בפרק החדש של עד האהבה. דיברנו על שיטת הכול יחסים, ואיך חיבור לתדרים של גבריות ונשיות יכול להביא את מה שאנחנו באמת מחפשים בקשר: עומק, חיבור, חשמל בלב. לבונה פתחה את הלב וסיפרה על הדרך הפתלתלה שלה עד החתונה. שנתיים של פרידות, חזרות, ספקות, פחדים ומשפט אחד שאבא שלה אמר לה ושינה את פני הדברים: "צנחן, בפעם הראשונה שהוא קופץ – החונך קופץ איתו. אנחנו קופצים איתך". והלב התחיל להיפתח. לבונה משתפת גם בתרגיל משמעותי שמאמנת לזוגיות נתנה לה – לשבוע אחד להתנהג כאילו היא בסרט רומנטי. לא להסתבך, לא להתנגד, פשוט לראות את הטוב, ופתאום הכול השתנה. האזינו לפרק המלא, לינק בתגובות. ולבונה, תודה על האומץ, על האמת, ועל כל מה שנתת. היה לי לעונג. לאתר של שירת מלאך: https://shiratmalach.co.il/

רוצים זוגיות – אבל אחד שומר שבת והשני לא בפרק החדש של הפודקאסט "עד האהבה" שוחחתי עם אביטל ברעם, מטפלת זוגית קלינית ומייסדת עמותת "התקשרות זוגית", על נושא שאני פוגשת שוב ושוב בקליניקה – זוגות עם פערים דתיים, שמנסים להבין האם אהבה באמת יכולה לגשר על מרחקים כל כך עמוקים. לפני כמה שבועות, פגשתי בקליניקה גבר דתי, בן שלושים וחמש, שמאוהב עד מעל הראש באישה מקסימה, שלא מחוברת לדת בשום צורה, אותה הכיר בעבודה משותפת. "אנחנו מדהימים יחד," הוא אמר לי. "יש תקשורת, יש כנות, אפילו דיברנו על שבתות וחגים... אבל אני מפחד – האם אני בונה לעצמי פנטזיה" העולם הרוחני שלי הוא חלק ממי שאני, והיא לא שותפה לו". והוא לא לבד. יש עוד גברים ונשים – דתיים, מסורתיים, כאלה שעל הרצף – ששואלים את עצמם: האם שונות דתית בתוך זוגיות יכולה  להחזיק קשר לאורך זמן? האם כדאי להתמסר לקשר עם בן או בת זוג מרקע כל כך שונה? ומה יקרה אם אני כבר עמוק בפנים, עם רגשות, עם תקוות? משם נולדה גם הבחירה להזמין את אביטל לפרק הזה. היא יודעת על מה היא מדברת – לא רק מהקליניקה, אלא מהחיים עצמם. היא ובעלה נישאו כחילונים, וכעבור שנה בעלה חזר בתשובה חזרה מלאה. "ככה חיינו בפער הזה כמה שנים טובות, וגילינו איך אפשר לייסד קשר לאור פער דתי, קשר מטיב", היא משתפת. בהמשך גם אביטל עצמה עברה תהליך של חזרה בתשובה. הניסיון האישי הזה הוליד את עמותת "התקשרות זוגית" שעוזרת כבר כמעט שני עשורים לזוגות שחיים בתוך פערים דתיים – בעיקר זוגות נשואים, אך גם כאלה שנמצאים בשלבים מוקדמים של קשר ומתלבטים אם להמשיך לקראת חתונה. הפרק מביא מבט כן ואמיתי אל תוך השאלות שכמעט אי אפשר לשאול בקול רם: האם אהבה באמת מספיקה? מה קורה כשהשונות הדתית נוגעת בדברים הכי עמוקים בבית? אביטל לא מייפה את המציאות: "הפער הדתי הוא  לא פער רגיל מכיוון שבכל מרחב בבית ובזוגיות השונות נוכחת: באינטימיות, בבילויים, בחינוך הילדים, בערכים", ומוסיפה באומץ: "רוב האנשים שחותמים על הסכמים מראש לא מבינים לעומק מה זה אומר. זו אשליה שחוזה כתוב יפתור את כל הבעיות." היא מדברת גם על תחושת הבדידות בתוך הקשר: "גם כשאוהבים – יש חוויית נפרדות, כי מה שמשמח את האחד – יכול לדחות או להכאיב לאחר". וכשהפער לא רק נוכח אלא גם חוזר בכל יום מחדש, זה דורש כוחות, גמישות, תמיכה – ובעיקר כנות פנימית. הפרק הזה מיועד במיוחד למי ששוקל קשר עם מישהו או מישהי מרקע דתי שונה – אבל גם להורים, לחברים ולדמויות מלוות. הוא משקף מציאות ומורכבת ויכול לעזור להסתכל פנימה וקדימה. ולמי שרוצה לשמוע עוד נקודות מבט, אני ממליצה להאזין לשני פרקים נוספי שהעליתי בעבר בהסכת עד האהבה: לפרק עם נעמי ואלעד, שמביאים זווית הפוכה ומרתקת על אותו נושא ממש:  https://shiratmalach.co.il/?p=12487 ולפרק נוסף שעוסק בזוגיות בין חב"דניק לאישה דתית-לאומית – סיפור אחר לגמרי על שונות דתית בתוך הקשר, עם לבטים אחרים ודרכי התמודדות שונות: https://shiratmalach.co.il/?p=13282

לכל אחת יש רגעים שבהם היא עוצרת ושואלת את עצמה – מה נכון לי? מה אני רוצה עבור העתיד שלי? יש דברים שאנחנו לוקחות כמובן מאליו, ויש כאלה שדורשים מאיתנו החלטה מודעת, בחירה אמיתית. שימור פוריות הוא בדיוק אחד מהנושאים האלו. זה לא משהו שכל אחת חייבת לעשות, אבל כל אחת ראויה לשאול את עצמה האם זה מתאים לה. בפרק החדש של הפודקאסט "עד האהבה", שירת מלאך מארחת את עדי ששון-חיימוב, שמלווה נשים בכל השלבים של תהליך שימור פוריות. הדבר הראשון שהן מדברות עליו הוא כמה חשוב לעצור ולשאול. לא מתוך לחץ או פחד, אלא מתוך הבנה שמודעות ובחירה הן הכוח שלנו. עדי מלווה נשים מההתלבטות הראשונה, דרך הבדיקות וההכנות, ועד הרגעים המאתגרים של הזריקות והשאיבה. יש כאן גם היבטים רגשיים וגם מעשיים בהם עדי נמצאת. "כל אחת מגיעה עם השאלות שלה – האם זה הזמן הנכון? איך הגוף שלי יגיב?", היא מספרת. "אני שם כדי להקשיב, לייעץ, וללוות יד ביד". אז איך מחליטים? מתי עוצרים ושואלים את עצמנו – זה הזמן שלי? האם אני רוצה לתת לעצמי את האפשרות הזאת? עדי מספרת על החוויה שלה: "רציתי לתת לעצמי שקט. להוריד את הלחץ מהשאלה 'מה יהיה'. זה היה צעד של אהבה עצמית". אבל זהו לא רק עניין רפואי. אלא גם מסע רגשי. "אני זוכרת שישבתי מול הרופא, מחכה לבדיקה, מרגישה איך ההורמונים עובדים עליי – וידעתי שזה לטובתי, שזה משהו שבחרתי לעשות בשביל עצמי". אחד הדברים הכי חשובים שעולים בפרק הזה הוא התמיכה מהסביבה. משפחה, חברות או קולגות, האנשים הקרובים יכולים לעשות הבדל עצום. "זה לא תהליך פשוט, ולכן כל כך חשוב שכל אחת תבחר אם ובאיזה אנשים היא בוחרת להיות מוקפת: מבינים, תומכים, ולא שופטים", מסבירה עדי. "אני רואה נשים שעוברות את זה לבד, וזה פשוט אחרת כשיש לידך מישהי שאומרת 'אני איתך'". הפודקאסט "עד האהבה" לא מיועד רק למי שמחפשת זוגיות, אלא גם לכל מי שסביבה – למשפחה, לחברות, ואפילו להורים שמתלבטים איך לתמוך וללוות. ויש גם ערך אמיתי בכך שגברים יאזינו לפרק – כדי להבין טוב יותר את המסע שהנשים סביבם עוברות, ולהבין את המשמעות של תהליך כזה. הפרק הזה נוגע במקום עמוק, בו נשים בוחרות לדאוג לעצמן וליצור לעצמן עתיד עם יותר אפשרויות. ואם יש לך חברה, אחות או בת משפחה שמתלבטת – שלחי לה את הפרק. לפעמים כל מה שצריך זו מילה טובה ויד שמושטת קדימה.

פורים הוא חג שבו מוסכמות נשברות, תפקידים מתחלפים והבלתי צפוי הופך לשגרה. וכמו ברוח החג, גם בפרק חדש של ההסכת עד האהבה התרחש טוויסט לא צפוי: שירת מלאך, מנחת הפודקאסט, יועצת ומלווה מבקשי זוגיות, לא אירחה הפעם, אלא התארחה. על כיסא המראיינות ישבו הפעם יהודית טל, סגנית עורכת מוצש, ואביגיל זית, כתבת ההתיישבות והחינוך של מקור ראשון, ושתיהן לקחו את שירת לעומק הסיפור שלה – האישי והמקצועי. "וואי, זה ממש מוזר", הודתה שירת בפתיחת השיחה. "אבל נראה לי שזה גם תרגיל טוב בזוגיות – מדי פעם להחליף תפקידים". ובאמת, התרגיל הזה אינו רק משחק מילים, הוא תמציתם של קשרים זוגיים ושל מערכות יחסים בכלל. היכולת לצאת מעצמך, לראות את האחר, לחוות לרגע את עולמו – היא מה שמאפשר חיבור אמיתי. בפרק החדש של עד האהבה השיחה נעה בין סוגיות עמוקות לשאלות אישיות, בין חוויות מקצועיות לתובנות על החיים. כשהדיבור הגיע לנושא הלחצים החברתיים, ובמיוחד למקומם של ההורים במסע של ילדיהם, שירת הציעה מבט מרגיע: "הכי חשוב שההורים יעניקו אמון ותחושת ביטחון, כי זה מה שנותן כוחות במסע הזה". דווקא בעיצומו של חודש אדר, תקופה של חשיבה מחוץ לקופסה, יש מקום להזכיר עד כמה נקודת המבט משנה את התמונה. האם תהליך ממושך יותר למציאת זוגיות הוא סימן לבעיה? ואולי להפך – הדרך הארוכה היא זו שמובילה לבחירה המדויקת? כמו בפורים, התשובה עשויה להיות מפתיעה. ופורים מסוגל שכל ההפכים יתהפכו לטובה כך אומרים החסידים. אז כן, גם הדרך לזוגיות מלאה בתהפוכות, רגעים של תקווה ורגעים של ספק, התחלות שמסתיימות במהרה ומפגשים שנדמים חסרי תוחלת, עד שהכל מסתדר במקום הנכון. אז בין משלוחי המנות לקריאת המגילה, מומלץ לפנות זמן להאזין לפרק החדש של עד האהבה, שבו שירת מלאך היא זו שעונה על השאלות. https://shiratmalach.co.il/

גם בתקופות קשות, חוסן אישי וזוגי יכולים להיות הכוח שמוביל בני זוג שיוצאים לדייטים. זוגות הנמצאים בתהליך קשר בהתהוות ומנסים לבנות יחד קשר, מוצאים את עצמם מתמודדים עם קשיים רגשיים ונפשיים שמאפיינים חצי מהמדינה. בעקבות מצבי הלחץ של אוכלוסיות שלמות, נוצר מצב בו לעיתים בו אחד מהצדדים מתקשה להבין את תגובות הצד השני, בעיקר כשהקשר ראשוני. החדשות הטובות הן, שיש דרכים להתמודד ולחזק את הקשר – דווקא עכשיו. ניקח לדוגמה זוג שהתחיל לצאת זמן קצר לפני אירועי ה-7.10. אחד מבני הזוג חווה טלטלה עמוקה בעקבות המלחמה, נסגר בתוך עצמו ולא שיתף ברגשותיו. בת הזוג שלא הבינה את ההתמודדות, הרגישה דחויה והתחילה לחשוש שהקשר לא מתקדם. הפרשנות השגויה הזו כמעט והביאה לפרידה. אך ניתן גם לנקוט בגישה שונה: שיח פתוח והבנה שמנגנוני החוסן שלהם שונים: היא זקוקה לכמות גדולה של ביטוי רגשי והוא לעומת זאת נעזר במנגנון אחר עשוי ליצור ביניהם הבנה עמוקה וקרבה. ההכרה בכך ששניהם מתמודדים עם אותה מציאות בדרכים שונות, אפשרה להם להתחזק יחד ולבנות מערכת יחסים עמוקה ואמיצה יותר. החוסן של כל אחד ואחת טמון בתוכו, ודווקא התקופה שאנו עוברים חושפת את הביטוי של מנגנוני חוסן אלו ואת השונות בין בני זוג – דבר שעשוי להעמיק את הקשר יותר מתקופה "רגילה". בפרק החדש של הפודקאסט עד האהבה, שירת מלאך מארחת את חסידה פינצ'וק, מטפלת זוגית ומומחית לטראומה. חסידה  מפרטת על מנגנוני החוסן לפי שיטת גש"ר מאח"ד – גוף, שכל, רגש, מערכת אמונות, חברה, דרך פעולה. היא מסבירה כיצד כל אחד מאיתנו נעזר במנגנוני התמודדות טבעיים לטראומה, כיצד אפשר להשתמש בכך כדי לתמוך אחד בשני ולייצר עומק זוגי. כך, דרך החוסן האישי של כל אחד מבני הזוג נוצר חוסן שתורם לחוזק הקשר ביניהם. מוזמנים להאזין, לחזק את החוסן האישי והזוגי, להכניס עוד אור ואהבה לחיים ולבנות זוגיות בריאה – דווקא בתקופה מאתגרת שעוברת על כולנו. לאתר של שירת מלאך: https://shiratmalach.co.il/

המילואימניקים הרווקים חוזרים אט אט לשגרת יומם, לעבודה, ללימודים ואיך לא – לדייטים. רבים מהם – מהנתונים העולים בקליניקה שלי – חזרו עם מוטיבציה ורצון גדול יותר לאהוב ולהיות נאהב, למצוא בת זוג, אהבה ולהקים משפחה. רבים מהם מימשו את השובר שצה"ל העניק לכל מילואימניק לטיפול זוגי והגיעו לייעוץ לזוגיות, להתבונן פנימה ולגלות מה כדאי לעשות ואיך למצוא סוף סוף את האחת. ועכשיו, האם באמת חוזרים לשגרה או שיש אדוות שמשפיעות על תהליכי קשר וזוגיות? בפרק החדש של ההסכת עד האהבה משוחחת שירת מלאך עם עמיר דנה, פסיכותירפיסט שפוגש אצלו בקליניקה מנעד רחב של גברים ושל זוגות שבונים קשר, והגיע לחלוק את התובנות שלו בעקבות סבבי המילואים וההשפעה המכריעה שלהם על תהליכי קשר. אם נשאל נשים שיוצאות לדייטים עם גבר שהיה במילואים האם הן מרגישות משהו אחר, מאז שהחלה המלחמה התשובות יהיו חלוקות. מצד אחד יהיו שיגידו שהכול כפי שהיה לפניה, ומאידך אחרות יצביעו על קוצר רוח שניכר לעיתים, התכנסות, חספוס ונטייה לא לגעת בטריגרים רגשיים. המיומנויות שדורשות מחייל להיות חייל טוב הפוכות למיומנויות של בן זוג טוב, מספיר עמיר. לדבריו, אם חייל נדרש להיות משימתי ולא לתת לרגשות להציף אותו, בן זוג בתוך קשר נדרש להתבונן פנימה, להביע חיבה או תסכול, אהבה או קושי. כשהשפה הרגשית נעולה מפחד שמתח מצטבר וכאב יציפו אותה, היא נעולה גם לחיבה ורגש. ובתוך הקשר לפרדוקס הזה יש השפעה מכריעה. עמיר נותן סקירה מרתקת על תהליכים רגשיים בעקבות חודשי הלחימה ומרחיב על האופן בו תהליכים אלו משפיעים על זוגיות בהתהוות. מה כדאי לעשות? גם לזה עמיר נותן מענה בפרק. הוא פונה לגברים, מרחיב וממליץ, על פי השקפתו, על התנועה הנפשית שכדאי לתרגל כדי לתת לזוגיות את המרחב הנכון להתפתח בה. זהו פרק שמזמין נשים וגברים שנמצאים עכשיו במרחב של חיפוש זוגיות, להאזין בקשב ולפתוח את הלב לתהליכים חדשים של בניית קשר.

את גבי אני מכירה ממיזם 252. תמיד באנרגיות על, ממוקד ובתנועה. אפשר לזהות אותו מרחוק בזכות כובע בייסבול שתמיד עליו - נראות שלא מייצגת את  הסטראוטיפ הקלאסי של הציונות הדתית, וייב אחר ומקורי. יום אחד שנפגשנו בענייני עבודה, אמרתי לו: תגיד גבי, מאיפה אתה? מה סיפור חייך? הצלחת לסקרן אותי. ואכן לא טעיתי. מעברים ושינויים הם סיפור חייו גבי. הוא גדל בקריית ספר למשפחה חרדית קלאסית, למד תורה והיא עם פאות ויצא לדייט ראשון בגיל 19. רגע לפני הצעת נישואין, הוא התעשת וחזר בו. אחרי גיל עשרים עזב את הדת לטובת חיים תל-אביבים על מלא. איך בחור חרדי לשעבר שלא דבר עם בחורה יותר משלושה משפטים ברצף משתלב בסצנת הזוגיות התל-אביבית? זה התחיל בהלם והמשיך לשינויים שהוא סיגל לעצמו, כך מספר גבי בפתיחות בפרק. בתחילת שנות השלושים באופן הכי לא צפוי מבחינתו הוא עשה טוויסט וחזר לדת דרך ראש יהודי, חזר לכיפה והפעם סרוגה. גבי מספר על הדרך שעבר מאז ואז לנישואיו עם עדי, המגורים בנתניה והילדים. כיום גבי יועץ עסקי מצליח וממייסדי מיזם 252. מסע חייו היא הפלטפורמה שעליה צומחות תובנות מרתקות על חיפוש זוגיות במגזרים השונים ועל מה כדאי או לא לאמץ מכל מגזר. גבי הוא מצחיק ופתוח ושנון. האזינו לפרק עמוק ומשעשע שמביא זוויות חדשות ולא צפויות על סטיגמות מגזריות ואהבה.

בגילוי לב אמיץ עדנה סרוסי-נוגה, שאיבדה את ארוסה הדר גולדין במבצע "צוק איתן" ונישאה מאז, משתפת על השבר הגדול, התקומה שאחריו, והסטטוס "ארוסה" שגם אחרי נישואיה היא ממשיכה להחזיק: "אצלי הפסוק 'וארשתיך לי לעולם' משקף את המציאות".

בעיתוי מושלם לפני החגים, עולה הפרק החדש של ההסכת עד האהבה, בו אירחתי את יוצרות ושחקניות ההצגה "דירת רווקות". כשצפיתי בהצגה, יצאתי עם חיוך רחב וראש מלא מחשבות. כמטפלת במבקשי זוגיות לא יכולתי שלא לחשוב על המטופלים שלי. יש משהו בחגים שגורם לכולנו להרגיש כמו בהצגה - לפעמים קומדיה, לפעמים דרמה. רגעים של צחוק ורגעים של תסכול. בקליניקה שלי, החגים תמיד מביאים איתם סיפורים מרגשים, כמו זה של רותי שסיפרה לי בדמעות איך אמא שלה הפתיעה אותה השנה. במקום השאלה המסורתית: "נו, מתי כבר חתונה?", אמא שלה פשוט חיבקה אותה ואמרה: "אני כל כך שמחה שאת איתנו השנה. את יודעת שאני תמיד כאן בשבילך, נכון?". רותי אמרה שזה היה רגע מאד מיוחד עבורה. אבל מעבר לרגעים המתוקים, יש גם עומק והתבוננות על השנה שעברה, והשנה הזו במיוחד כשכולה מלאה באתגרים ואובדנים. רוני, שחקנית מדהימה, שאיבדה את אחיה יונתן לובר במלחמת חרבות ברזל, מספרת בפרק החדש את המורכבות לעלות להציג ואת החיזוק שיונתן הספיק לתת לה כשההצגה עלתה. השיח איתה הזכיר לי כמה החיים שבריריים, וכמה חשוב לחבק את היקרים לנו. המפגש עם השחקניות פנים אל פנים נתן הצצה מרגשת למורכבות של מערכות יחסים בתקופה הזו של חיפוש זוגיות, והשאיר חיוך אופטימי. הן פשוט טובות, גם בחיים ולא רק בהצגה. אז השנה, כשתשבו סביב שולחן החג, זכרו - כולנו קצת רווקים, קצת משפחה, והרבה אהבה. ואם מישהו שואל "נו, מתי כבר?", פשוט תחייכו ותגידו "עוד מעט". כי באמת, הכל מגיע בזמנו הטוב. חג שמח, ושתהיה לכולנו שנה של נחמות וישועות ומערכות יחסים מיטיבות.

בדרך כלל, אנחנו מחפשים אהבה, חיבור ומציאה מתוך הדומה. עד כמה יש תחומי עניין דומים, הומור משותף מאוד מחבר בנינו, השקפת חיים דומה או השקפה דתית. אבל האמת היא שהשונה קיים שם, מההתחלה, והוא דווקא יכול להיות המפתח לחיבור זוגי עמוק – אם רק נדע להקשיב לו. קוראים לי נעמה דקל, אני עוסקת בייעוץ זוגי ומיני ובהדרכת כלות. אצלי השינוי הגיע חצי שנה אחרי החתונה. התחתנתי עם עמרי, חוזר בתשובה טרי שלמד במכון מאיר, מעוז שמייצג את הציונות הדתית בצורה הכי חזקה. והיום, אני נשואה לאותו עמרי, חב"דניק, מאלה שאומרים "יחי" בכל הזדמנות ומחכים שהרבי יתגלה, במהרה בימינו, אמן! בפרק החדש של הפודקאסט עד האהבה עם שירת מלאך, אספר על המסע שלי ושל עמרי יחד בתוך זוגיות משתנה, ואילו תובנות לחיים שקיבלתי מהשינוי אני מביאה לחיי. תקופת "ירח הדבש", כמו שקוראים לה התאורטיקנים, הסתיימה לנו די מהר ובמקומה תפס מקום החשש מפני הבאות – מחשבות שמתחילות ב"אתה לא מי שהתחתנתי איתו" ועד ל"איפה הילדים ילמדו". לקחו לנו כמה שנות נישואין טובות להתייצב, להבין שאנחנו כאן כדי להישאר יחד, למרות ההבדלים בהשקפות העולם. היו ויתורים והתגמשויות מצד שנינו כדי להתאים את עצמנו למצב החדש, אך אני חושבת שדווקא הניסיון הזה הוציא אותנו יותר בוגרים. הוצרכנו לחפור עמוק כדי לברר את המקום שלנו ביחד. המקום של כבוד לשוני בנינו, להסכים שאנחנו לא צריכים להסכים, להפחית דעות קדומות ומזלזלות ולראות אחד את השני בתוך המצב הזה. אז לא, לא הפכתי לחב"דניקית בעצמי ויש דברים שמאוד מדברים אלי בחסידות חב"ד כמו גם דברים שעד היום מפריעים לי בה. אני זה אני, והוא זה הוא, והיחד שלנו בנוי מהדמיון והשוני גם יחד. בסוף, כל זוג מורכב משני אנשים שונים מאוד. עצם העובדה שאנחנו גבר ואישה זה כבר הכי הפוך בעולם! בכל זוגיות יש התנגשויות, והן מגיעות ממקומות מבורכים של צמיחה והתחדשות. ב"ה שאנחנו לא אנשים קפואים, ובבסיס הזוגיות, אנחנו גם רוצים להיות יותר עצמנו, יותר אותנטיים ולהתפתח. כיועצת זוגית, בקליניקה, עולים בעיקר הפערים כאילו הם ה"דפקט" של הזוגיות. שאם רק נצליח להיפטר מהם, הכול יהיה מושלם. הרבה פעמים זוג מגיע עם אמירה פנימית, לא מדוברת: "רק תתקני אותה/אותו, והכל יהיה טוב", אך זה לא עובד ככה. לא לקבל ולכבד את השונות בינינו, רק יגדיל את הפער, יגרור אותנו ליותר מאבקי כוח ובסופו של דבר ירחיק בנינו. אני למדתי "על בשרי" שיש נושאים שעליהם עדיף עבורנו שלא לדבר. אנחנו יודעים שאנחנו חושבים אחרת, אז בשביל מה? כמובן גם שאכפתיות וכבוד הרבה יותר חשובים מכנות כואבת. מה שווה להביא כנות לקשר, אם היא רק מרחיקה? מי אמר שצריך להקריב כ"כ הרבה על מזבח הכנות? הבנתי שאם אני אוהבת אותו, אני צריכה לשחרר ממי שחשבתי שהוא, ולתת למי שהוא באמת להגיע, כי כשאוהבים רוצים שלשני יהיה טוב, נכון? עדיין, פערים מאיימים עלי ולא הייתי בוחרת בהם  מלכתחילה, אבל הם כאן. כדי להישאר. ובעצם, גם בשלב של בניית זוגיות, כמו שאנחנו מחפשים את הדומה והמחבר, צריך שלא להעלים עין מהשונה לדעת לחבק גם אותו בחום. את האישיות השלמה.

חג, ולא רק שבועות, מעורר אצל מבקשי זוגיות, ובמיוחד אצל מבקשי פרק ב', את הכמיהה למשפחתיות שלמה בין גבר, אישה וילדים. משפחה שתהיה "שלי", "שלו" ו"שלנו". את הפרק החדש בהסכת "עד האהבה" עם הדסה בן טולילה קדשנו לפרק ב': גברים ונשים שהתאלמנו או התגרשו ורוצים ומתאמצים להגיע לזוגיות חדשה, איכותית ומשמחת. האזינו!

את המילים הכואבות האלה משמיעה אילת קולמן – רימל בפרק חדש בהסכת עד האהבה בו היא חולקת את התהליך הרגשי שעברה מהרגע שהשמים נפלו עם הרצחו של בעלה האהוב עדיאל בעיר העתיקה לפני שש שנים ועד לזוגיות פרק ב' שהיא זכתה לה עם בעלה הנוכחי אפרים רימל.

הצלמת והמרצה לאומנות שילת מזרחי הביאה לקדמת הבמה את התערוכה שעוסקת גם בסיפור שלה: רווקות. דרך עדשת המצלמה היא פותחת חוויות רגשיות שונות ונותנת מקום אומנותי לתחום שמעט מאוד נגעו בו.

אם הייתם פוגשים אותה באירוע, בעבודה או ברכבת לא הייתם מאמינים שהיא "אישה מוכה". כזו שברחה ממערכת יחסים אלימה והתגוררה במקלט של בת מלך במשך שנתיים, ושהאיש שהייתה נשואה לו, הגבר הכריזמטי מבית הכנסת, אובחן כבעל מסוכנות גבוהה לה ולילדיה. אחרי המפגש עם צילית יעקובסון בפרק הקודם פגשתי בפרק השני מתוך השניים שהקלטתי עם עמותת בת מלך את סיון (שם בדוי). מסיבות משפטיות סיון לא יכולה לדבר בשמה ולהשמיע את קולה, לכן גם הקול שונה בכוונה. סיון מספרת, בגבורה, באומץ ובתודעת שליחות מרגשת, את סיפור ההיכרות שלה עם הגבר שנשאה לו, ושממנו סבלה רבות. מה שעומד מול עיניה זו האישה שאותה היא תציל בזכות השיתוף שלה.

את שני הפרקים החדשים בפודקאסט "עד האהבה" הקלטנו זה אחר זה, וכשיצאתי לאחר מכן לאוויר הירושלמי הרגשתי שאני צריכה לנשום. זה לא קל להיפגש עם הצד האפל של מערכות יחסים. מאוד אפל. את הפרק הקלטתי עם צילית יעקובסון, יו"ר עמותת בת מלך, שמביאה במפגש איתה עושר מקצועי והיכרות מעמיקה עם השטח. צילית מספרת על המנגנון הרגשי שלוכד את הנשים במערכת יחסים אלימה ואת קורי העכביש שבן הזוג טווה סביבה משאירה אותה שם. אפשר לצאת, אומרת צילית, אבל צריך אחריות חברתית ומעורבות כדי שאותה אישה תדע שיש לה אופק אמיתי להימלט משם. למקרי קצה יש את המקלטים של בת מלך, אבל יש עוד הרבה מקרים שלקהילה יש אחריות ויכולת לעזור להם. אחרי המפגש עם צילית פגשתי בפרק השני את סיון (שם בדוי). מסיבות משפטיות סיון לא יכולה לדבר בשמה ולהשמיע את קולה, לכן גם הקול שונה בכוונה. סיון מספרת, בגבורה, באומץ ובתודעת שליחות מרגשת, את סיפור ההיכרות שלה עם הגבר שנשאה לו, ושממנו סבלה רבות. מה שעומד מול עיניה זו האישה שאותה היא תציל בזכות השיתוף שלה.

הופתעתי. כל כך הרבה מילים נכתבו על הרווקות המאוחרת. מה כבר אפשר לחדש? מתברר שאפשר. את הפרק החדש בהסכת "עד האהבה" קיימתי עם תמר שילה-קינן, מחברת הספר "הקב"ה וארבע רווקות מהשומרון". הספר רווי מערכות יחסים שמרתקות אותי, ועליהן אנחנו בוחרות לדבר: על מערכת היחסים של הגיבורה עם עצמה, שבפשטות שמחה בעצמה ובחייה גם כשהימים שלה מורכבים. על מערכת היחסים עם החברות שלה – חברות אמיצה, או כמו שתמר אומרת: "נשואים נוסעים שבת להורים האלה ושבת להורים האלה, ואנחנו נוסעות שבת למשפחה הביולוגית ושבת למשפחה האלטרנטיבית". ועל מערכת היחסים עם הקב"ה. מערכת יחסים סוערת של קרבה וריחוק ושינויים ותנועה. וכן, איך אפשר בלי לדבר על אקסים, ועל התפקיד שלהם בימים של גשם ובאסה.

גבורת הלוחמים שפגשנו בהשתאות מאז שהתחילה המלחמה מעצימה את הכמיהה של נשים למצוא בן זוג שהוא גבר-גבר, אך מעמידה בצל איכויות אחרות שגברים ובני זוג מביאים לתוך קשר. חננאל רוס ושירת מלאך בשיחה על גבריות

בשיחה כנה עם שירת מלאך, חננאל רוס חלק עם המאזינים את המשמעות, ההשלכות וההשפעה של מיניות גברית בתוך דייטים, כזו שהיא גוף ולב, ולא רק גוף.

מה יש בתורות של ימימה שמאפשרות להפוך את הדרך למציאת זוגיות אפשרית ויותר אופטימית? שירת מלאך בשיחה פתוחה ועמוקה  עם אלומה לב, מחברת הספר "עד שליבך יתנגן".

מערכות יחסים ומלחמה זה אתגר, מערכות יחסים בהתהוות ומלחמה - זה אתגר ייחודי. שירת מלאך פתחה קו חם לסיוע למבקשי זוגיות, ומדברת על השאלות וההתלבטויות הרבות שמגיעות אליה.

בחורי הישיבות כרגע נמצאים עמוק בזמן אלול והפרק חדש בפודקאסט עד האהבה מוקדש להם. לאותם בחורים שבעוד חודשים ספורים יחלו לכבוש לא רק ספסלי הישיבה, אלא גם את ספסלי גן סאקר וגן הוורדים במטרה למצוא בת זוג ראויה ולהקים אתה בית נאמן בישראל. בחור קלאסי בוגר הציונות הדתית מכיתה א' ועד אחרי הצבא, עובר במסגרות גבריות שלא בהכרח משכללות את המיומנויות אותן הוא צריך כדי לייצר שיח רגשי ואינטימיות, וכדי לפתח ולהעמיק בקשר זוגי. המרחב הישיבתי – כפי שמתבקש – מבוסס על מתח רוחני ולמידה אינטנסיבית של טקסטים, גמרא, מחשבה ועיון. שכלול של קישורים טקסטואליים של חריפות השכל. כדי להתמסר ללימוד, הרגש והחוויה לא בהכרח עומדים בראש סדר העדיפויות. לכן, כשאותו בחור למדן ומעמיק, שקדן וחריף מגיע להיפגש עם בחורה לצורך שידוך, הוא יצטרך להתמודד במרחב שהוא לא מיומן בו. לסגל את היכולת לשכלל כישורים של הקשבה, דיאלוג, חוויה ושיח קרוב, כדי לבנות קשר עמוק ומשמעותי. התיישבנו לשוחח עם הרב משה ברלינר על הדילמות והאתגרים שמאפיינים בני ישיבות בדייטים. הרב ברלינר הוא עו"ס קליני, עמד שנים רבות בראש מכון נתיבות הכשיר דורות רבים של מטפלים בשלל מקומות. בנוסף, כתב הרב ברלינר את הספר 'כי תבנה בית', ובין כל עיסוקיו גם הספיק ללוות ולייעץ בישיבת בית אל וישיבת שדרות ונתן מענה טיפולי לצרכים שעלו מהשטח. בחורים רבים הפקידו אצלו את הסודות, הדילמות והכאב שלהם. חשוב לו לציין כי כל אחד הוא עולם ומלואו וכי הוא יחטא לאמת אם ייתן מענה קולקטיבי לאנשים אינדיבידואלים. על ההסתייגות הזו חוזר הרב ברלינר מספר פעמים, בכל זאת מדובר על מטפל ותיק ומנוסה. עם זאת, הוא מוסיף כי "שאלות הגדולות" שבחור מתבונן דרכן על קשר כמו 'האם היא מתאימה להיות אשתי', 'האם יראת השמים שלה היא כסו או אחרת', הן שאלות שמכבידות על הקשר ולא מאפשרות לשים את הדגש על החוויה כאן ועכשיו. יש דרכים לתת לכך מענה, אומר הרב ברלינר באופטימיות. יש מספר תרגילים שמופיעים גם בספר וגם בפרק החדש בפודקאסט שנותנים כיוון חדש ומרתק על התום שבני ישיבות מגיעים איתו, על המשאבים שישנם ואפשר להעצים ועל מיומנויות שלא קיימות – אבל בהחלט אפשר לרכוש. פרק אופטימי, מקצועי ורווי ניסיון, שכל בן ישיבה שיצא מכותלי הישיבה לפגישה – חייב! לשמוע אותו קודם.

ציפיות גדולות מונחות על כתפיו של גבר שיוצא לדייטים. שיתקשר בזמן, שיוביל את השיחה, ואחר כך את הקשר, שיחליט על מקום וכמובן שישלם. שיהיה חזק ויציב ובטוח במי שהוא, רגיש, מכיל וקשוב. המטפל יהונתן קליין עושה סדר.

מסע החיים וחיפוש זוגיות בשלישית הביא את הדסה מלר ללמוד ולשכלל את מפת הדרכים לאהבה: שבעה שערים לנישואין. אבי השיטה הוא שעיה אוסטרוב, והדסה התאימה את השיטה לקהל הישראלי בדגש על החברה הדתית.  מה היא השיטה? מהם השערים לנישואין? ואיך כל מי שבמסע החיפוש עשוי להיעזר בידע שהדסה מביאה? על כל אלו ועוד בפרק נוסף של "עד האהבה".

חינוך פיננסי הוא לא אחת מהחוזקות במדינת ישראל, וכך, רוב הגברים והנשים מגיעים לגיל בגרות ללא תפיסה מגובשת ביחס לכסף שלהם וללא מוטיבציות למה שנקרא בפי הכלכלנים "צמיחה". פנסיה, משכנתא, חסכונות, הצהרת רווק. מילים גדולות שלא תמיד מרגישות קשורות לתקופת החיים של חיפוש זוגיות. אולי להיפך. החיפוש הממושך והצורך להחזיק לבד שכירות, רכב, דייטים וחופשים כדי לנשום, משפיעים ישירות על יכולת החיסכון בשנים האלה. כרמי אור, יועצת פיננסית, פותחת את המחשבה לכיוונים חדשים ומפתיעים ומעלה את השאלה: מה כל אחד ואחת עושים עם עצמם, כדי לבנות ולייצר בטחון כלכלי ארוך טווח? לתוך השנים האלו שעוברות, כרמי יוצקת משמעות פיננסית. למשל: "חסכון משמעותי בשנים האלה עשוי לעזור לך מאד בשנים בהן תהיי עסוקה עם מס ילדים צפוף". היבטים פיננסים נשמע כמו דבר שמייצג רק כסף ומספרים, ומתברר שלא. בפרק חדש של ההסכת עד האהבה, משוחחות שירת מלאך וכרמי אור על ההיבטים הפיננסים של רווקות וחיפוש ממושך. כרמי פותחת צוהר לאופן שבו כסף מפעיל אותנו, לאמונות של הורים לרווקים שמשפיעות על צמיחה כלכלית, וכמובן, נותנת עצות מעשיות ששוות זהב.

עד לפני שנתיים צופיה גץ (לקס) הייתה שם נרדף לסטנדאפיסטית ושחקנית מובילה במגזר, ואז העולם התהפך. בפוסט חשוף וכנה שיתפה צופיה את העוקבים בגירושין מאב ילדיה ובן זוגה במשך 25 שנה. לא עברה שנה נוספת ובתה הבכורה, אוריה, נפטרה אחרי מאבק עיקש במחלת הדיכאון. את מסע החיים הכאוב והמורכב משתפת צופיה בפרק חדש של ההסכת עד האהבה. כנות והומור, בטחון וכאב, געגוע ונחישות. צופיה מביאה אתה הכול מהכול, איך היא חווה את החיפוש בפרק ב', האופן בו הבשלות וניסיון החיים וההומור מסייעים לה ויותר מהכל, כיצד בורא עולם הוא חלק יומיומי מההתנהלות שלה בעולם. מוזמנים להאזין לפרק מלא רגש, כאב ואמונה. פרק שמעורר תקווה!

התיישבנו בחדר אחד, מומחים לדאטה, אנשי מחשבים, המוחות המוכשרים מאחורי האפליקציה 'אלגו' ואני, שירת מלאך, שתחום ההתמחות שלי הוא ייעוץ וליווי מבקשי זוגיות. מה יצא? שיח מרתק על הנתונים מאחורי הקלעים של הבוט המפורסם במגזר: אלגו. הידעתם שאלגו אוחזים בנתון המרעיש הבא: 99% מקרב מי שמתחיל למלא את השאלון של אלגו, גם מסיים אותו. 99%!!! זה שובר את כל שיאי האפליקציות והסטטיסטיקות בתחום, וקחו בחשבון שיש 84 שאלות לפצח!! וואו. וכמו הנתון הזה, יש עוד המון נתונים מרעישים. השילוב הזה, של עולמות של פסיכולוגיה – אותם אני ייצגתי, לבין עולמות של חשיבה אנליטית, מביא לתוצאות מדהימות ומאפשר הצצה לנפש האנושית. כשרואים נתונים מול העיניים ומדברים על נושא כל כך מהותי כמו תהליכי קשר, בחירת בן-בת זוג ויכולת להחזיק קשר - הרבה מהתובנות מחדר הטיפול מקבלים תוקף וחיזוק. למשל, ידוע לכולם כי המרחב של הדייטים הראשונים הוא מאוד מאתגר, וכי רוב הדייטים מסתיימים כבר בשלבים הראשונים. המשמעות של הנתון הזה עבורי בחדר הטיפול היא שכלול של הכלים לבניית זוגיות, בכדי שיותר גברים ונשים יוכלו לצלוח את שלב ההיכרות ולעבור לקשר ממשי. בשיחה שלי עם יובל דה רוס ומעיין סיני, המוחות שמאחורי אלגו, מתברר שלפי הנתונים שלהם מי שצולח את השבועיים הראשונים בקשר – משלש את הסיכוי שלו להגיע לנישואין! אתם מאמינים? איזו משמעות דרמטית יש לעשרת הימים הראשונים. לא פחות ממדהים. הפרק הזה הוא פרק מרתק, שפותח את הראש לתובנות המרתקות שמתחבאות בין שלל הנתונים שמצטברים באתרי ההיכרויות בכלל, ובבוט של אלגו בפרט. תובנות מעשיות שמספקות לנו צוהר חדש אל עצמנו.

"אני בחורה נכה, מגיל  צעיר ההורים שלי שידרו לי שהשמיים הם הגבול ואני לא צריכה לתת למגבלה לחסום אותי מלחלום ולהתפתח. זה עבד טוב, עד שהתחלתי לחפש בן זוג. סיימתי בגרויות בהצטיינות, עשיתי שירות לאומי שנתיים, למדתי במדרשה, אני לקראת מבחן סופי בראיית חשבון ומתנדבת בקביעות; ולמרות כל זאת בתחום השידוכים כבר ארבע שנים אני רושמת כישלון מפואר, כואב ומייאש". ההתכתבות הזו, אחת מיני רבות, היא חלק מהשיח עם נועה סלון. נועה היא קלינאית תקשורת, בעלת מוגבלות ומחברת הספר "חיים אלטרנטיביים". בתוך ההתכתבות, פותחת נועה צוהר לקושי של אנשים בעלי מוגבלויות לצאת לדייטים ולזכות באהבה. הכוונה - בטור זה - לבעלי מוגבלויות פיזיות ללא קושי מנטלי ועם יכולות אישיות ואינטלקטואליות כמו כל אדם בריא. אפשר להגיד, בהכללה, כי ככל שההורים הצליחו לשלב יותר את הילד שלהם בגיל צעיר בחברה רגילה, כך הבום שהם יקבלו לפרצוף כשהילד יגדל וייהפך לנער או נערה, ואחר-כך לגבר ואישה, יהיה יותר גדול. החברה שלנו, שמתפארת בקבלת האחר, רחוקה מלקבל את האחר כבן זוג או בת זוג, כך שבפועל ה"היצע" של בני זוג לגברים ונשים בעלי מוגבלויות - מצטמצם לבני זוג בעלי מוגבלויות. מתי נועה הבינה שמוגבלות ושידוכים זו התמודדות, איך היא ניסתה ומנסה למצוא את האיש שלה ומה היו התגובות של העולם לצורך הטבעי כול כך לרצות לאהוב ולהיות נאהב? פרק חדש בהסכת עד האהבה.

"עברו שנים מאז שלמדתי באולפנא. זו הייתה הפעם האחרונה שמישהו דבר איתי על נשיות או מיניות. חומה מפרידה בין נשים נשואות לבין נשים רווקות ומיניות. היא מעבר לחומה. כי עוד לא התחתנתי, ועוד לא מצאתי את האיש שלי" רינה,27, מרפאה בעיסוק יש כזו התפתחות מבורכת במרחב של מיניות בציבור הדתי סדנאות לנשים, לבנות מתבגרות, לזוגות בתחילת הדרך. ועדיין, הצירוף של מיניות ורווקות לא עובר חלק בגרון. בשביל מה? למה צריך לגעת בנושא? איזו חשיבות יש לכך שאשה תכיר את עצמה כאישה מינית אם אין לה בן זוג? היכרות עם האנרגיה המינית זה רק עבור מי שלא שומר נגיעה? השנים של חיפוש זוגיות מזמינות מסע של חסר, והיעדר, לצד סקרנות וניסיונות במרחב המיני, ואצל נשים דתיות – מעלה אתגרים ודילמות הלכתיות ורוחניות. אחרי שיתוף פעולה מדהים בקורס מגע אש – קורס מיניות לנשים מבקשות זוגיות, מאור קפלן - רכזת תחום מיניות בריאה במכון באר ומחברת הספר "כל פלאייך", ושירת מלאך פותחות בפרק החדש של עד האהבה נושאים מושתקים, חשובים, וערכיים על מיניות ורווקות על מרחב נשי-מיני בתקופת הדייטים וחיפוש זוגיות. ועל הדרך שואלות את עצמן איך שתיהן – אחיות – עוסקות בתחומים של נשיות ורווקות והאם זה עובר בגנים? "אני פשוט רוצה מקום שאוכל ללמוד ממישהי. שתשב מולי ותדבר בצורה ישירה, ברורה, בלי לגמגם רק בגלל שאנחנו רווקות. כאילו הם חושבים שאם אנחנו רווקים, אז נשארנו קפואים בגיל ההתבגרות" ההודעה הזו שקבלתי מאשה רווקה היא ההשראה לפרק החדש בהסכת. האזינו. 

היא: "עד אתמול חשבתי שאני בזוגיות נפלאה. אנחנו כבר חודשיים יחד והכל טוב, אמרתי לשותפה שלי ואז זה נפל עלי בבום - הוא גולש בפורנו. מה גולש? כמה גולש? מה זה אומר? ברגע הראשון רציתי לקום ולברוח. הוא? שמניח תפילין? שנמנע מלצפות איתי בסדרה ההיא בנטפליקס? שסיפר לי איך השנים בישיבה היו לו טובות? איך זה מסתדר? ומה זה אומר עלי – על המשיכה שלו כלפי – על מערכת יחסים מינית בעתיד?" הוא: "אתמול סיפרתי לה. הרגשתי שאני לא יכול יותר להחזיק את הסוד הזה. גם ככה אני בוגד בעצמי, בערכים שלי. מלא בבושה, מלא באשמה ועכשיו אני מוצא את עצמי מתוסכל ובודד. אני יודע שכל החברים שלי שם, שאני לא חריג. שזו התמודדות שמלא חברה עוברים, אבל המבט שלה גמר אותי, הרגשתי שבשנייה היא מתרחקת. אפילו נגעלת". כמה לדעתכם השיחה הזו נדירה בין בני זוג ש"יוצאים"? ומה יקרה לקשר שלהם מכאן והלאה? הפרק החדש של הפודקאסט עד האהבה עוסק בנושא שמעסיק המון גברים ונשים, אבל אף פעם לא דובר. לא בקול לפחות, לא בציבור: פורנו ומערכות יחסים בהתהוות. נתן מאיר, יועץ ומלווה גברים שאיבדו שליטה על הצריכה בפורנו, מפרט מה המשמעות של איבוד שליטה, איך מערכות יחסים מתערערות ומתגברות על הקושי הזה ועל הכאב והבדידות לה שותפים כל הצדדים. לחצו כאן להאזנה לפרק המדהים שפורץ את חומת ההשתקה. העבירו לכל החברים. תאמינו לי שהם או החברים שלהם ישמחו להקשיב.

"אני זוכרת שרציתי ללכת לקוסמטיקאית, והוא פשוט לא הסכים. זה היה בזמן שכבר הרגשתי שהוא מנתק אותי מהמעגלים סביבי". את השיחה הזו אני מקיימת עם גיתית לביא-גבאי. שחקנית יוצרת ונשואה שלישית. בעזרת גיתית אני מנסה להבין איך בחורה צעירה יכולה לשים לב אם היא צועדת לתוך מערכת יחסים חולה ומה תשומת הלב שכדאי להפעיל, מתוך הנסיון שלה.  גיתית גדלה במרחב חברתי מאוד אידיאולוגי, בה ההקרבה והחשיבה למען הכלל הייתה חלק מההוויה החברתית, וטובת הכלל היא זו שעומדת לפני טובת הפרט. יש משהו מאוד הירואי בהקרבה של היחיד. ההיסטוריה הישראלית מלאת דוגמאות של חלוצים, אנשי העליות, הדור שהקים את הארץ ושילם מחירים אישיים כבדים על כך.  אחת המשימות עליהן גיתית מדברת היא הקמת בית ומשפחה, והערך חשוב מאחוריה - להמשיך את השושלת, להקים בתים בישראל ולהמשיך את מה שנגדע בשואת אירופה האיומה. זה נשמע קצת קיצוני. נטל שמוטל על כתפי הצעירים שמחפשים אהבה, ובאמת, כך גיתית מספרת, היא לקחה את המסרים החברתיים צעד אחד קדימה ואיפשהו בדרך הלכה לאיבוד. "פעם שלישית גדילה", היא הצגת היחיד של גיתית בה היא מביאה לקהל את סיפוריהן של נשים רבות שראיינה יחד עם חלקים מהסיפור שלה ואת התהליכים אותה עברה. הילה - גיבורת ההצגה, חולקת עם הקהל את האירועים הקטנים והמילכוד אליו היא נכנסה במערכות היחסים שהיו לה עד שזכתה לבסוף להינשא לבעל אוהב ותומך.

הורים ומבקשי זוגיות נמצאים במערכת יחסים שעשויה להיות מתוקה וקרובה ובאותה מידה כזו שנהפכת להיות כואבת וקרירה. לרוב, ההורים הם אלו שמקבלים שלל עצות: "תהיו מכילים ומקבלים, אל תשאלו יותר מדי, תרעיפו אהבה וחום ומתנות - זה תמיד עובד". ומה החלק של הרווקים?  של מבקשי הזוגיות? במה הם לוקחים אחריות על מערכת היחסים? מה הצד שלהם בסיפור? קבלו שתי דמויות שמספרות שני סיפורים הפוכים. האחת: "הבונקר" - ממנו לא תשמעו אף מילה על "הרווקות". הוא או היא תמיד יראו טוב, מטופחים, משפחתיים. היא משקיענית שלא שוכחת אף אחיין ומגיעה ראשונה לכל אירוע משפחתי, והוא, דוד אולטימטיבי שמוכן לנסוע רחוק כדי לעזור לאחיו. מה לא יהיה שם? שיח. ממש לא. אני בסדר. לא תראו עלי כאב ולא תגלו כמה אני בודדה. לא תדעו אם אני בקשר או שבדיוק זרקו אותי. תתרחקו מהכאב. אני לא רוצה לפגוש אתכם שם. הדמות השנייה: "הרווק/ה". תזהרו עלי, קשה לי, אל תדברו לידי על משפחה וילדים כי נשבר לי הלב. הימנעו מלהזמין אותי לסעודות, כיוון שקשה לי לראות שהחיים ממשיכים ואני נותרתי מאחור. יש מי שמכיר את הדמות הראשונה היטב, ויש את מי שאת הדמות השנייה – ההפוכה לה. ויש, תאמינו או לא, כאלה שמכירים היטב את שתיהן, והן חיות זו בצד זו באותה הנפש, באותו הבן אדם. לעתים בצורה מסוימת כלשהי ולפעמים בצורה אחרת. מה מאפשר למערכת יחסים להיות נינוחה למרות הקושי, האם יש מתכון שעוזר ומה במסע חייו של מבקש זוגיות יכול לאפשר נינוחות משפחתית. אחיה שוק, עובד סוציאלי, רווק ודתל"ש הגיע לשוחח עם שירת מלאך על מסע הרווקות שלו בהסכת 'עד האהבה', וחולק עם המאזינים את האיזונים שהוא הגיע אליהם – ולא בהכרח בקלות. כיצד נראית מערכת היחסים המשפחתית מהזווית שלו ומה הוא עושה כדי לשמר אותה ועליה, בפרק שמאפשר הצצה לזווית נדירה בכנותה, בגילוי הלב ובחידוש שיש בה.

בשנים האחרונות אנשים עם התמודדות נפשית אט אט זוכים להכרה חברתית, אבל מה קורה במרחב הזוגי ומה היחס לאנשים שהיו שנים מוקצים מחמת מיאוס? איך גבר או אישה שיש להם התמודדות נפשית מביאים את מסע חייהם לתוך זוגיות בהתהוות והאם בן/בת הזוג הפוטנציאלי/ת נבהלים ובורחים או מצליחים לראות את האדם שמולם ולא רק את האתגר הנפשי. בפרק הזה של עד האהבה, נעמי מימון-אדלר ואלעד אדלר - שהתארחו בפרק הקודם לדבר על זוגיות מעורבת, מדברים על צמיחה והתחלה של זוגיות שמעורבת בה התמודדות נפשית של בן או בת הזוג ועל הפחדים והתקוות שמתלווים. בפרק חשוף ונוגע אלעד ונעמי חולקים את הדילמות והבחירה שלהם אחד בשני והזוגיות הטובה שזכו לה על אף האתגר שהם חולקים.

אלעד ונעמי  גדלו באותה שכונה, יש להם מלא חברים משותפים והם יכלו להיפגש במיליון מקומות, אבל הפעם הראשונה שהם נפגשו הייתה דווקא אי שם על החוף בסיני.  היא חשבה שהוא סטלן, הוא חשב שהיא דוסית טרור. היא חשבה שהוא לא שומר שבת או כשרות ושזה לא מדבר אליה, הוא חשב שהיא רצינית מידי ולא זורמת. אבל היא גם הרגישה שהוא חתיך וחמוד, והוא הרגיש שהיא יפהפייה ומתוקה. וכך חלפו להן 3 שנים עד שהם נפגשו שוב, הפעם לתמיד. אלעד ונעמי התחתנו ומאז משקיעים את הלב והזמן במבקשי אהבה ובאירועים שבהם אפשר להכיר. מאיפה נולד אצל אלעד ונעמי הרעיון לפסטיבל למבקשי זוגיות, איך הכל התחיל ומה מחכה בפסטיבל הקרוב בסיני? שירת מלאך ישבה לשוחח עם נעמי מימון-אדלר ואלעד אדלר על הצעה לדייט לימוד משותף שהפך לדייט אקרו-יוגה שהוביל לזוגיות, מורכבויות שכרוכות בזוגיות מעורבת וכמה משקל צריך לתת לסביבה הקרובה שדואגת מבן או בת הזוג שאיתו אתם יוצאים. קישור לפסטיבל: https://eladadler.wixsite.com/kulutamam-2

הרגע הלא צפוי שבו ליאור התאהב לראשונה בנורית היה חודשיים אחרי שהתחילו לצאת, כשהיא הגיעה נסערת וסיפרה לו בצער ובושה על טעות שעשתה בעבודה. המילים שלה יצאו בשטף, מהלב, ולרגע היה נדמה לו שהוא רואה דמעה מציצה לה בקצה העין. וואו. הוא אמר לעצמו. איזה לב יש לבחורה הזו. לליאור, כמו לעוד הרבה, הרגעים שבהם הלב נפתח קשורים בקשר עמוק לכנות, גילוי לב ופגיעות. מפגש אמיתי שמתרחש כשהחלקים הלא מוחזקים וזוהרים מתגלים, ממש הפוך מהצורך להרשים, ולהיראות מושלם. כשההיכרות עדיין בוסרית, טבעי שכל אחד ירצה להציג את הגרסה הזוהרת שלו מול השני, אבל ככל שהזמן עובר, וזוג שיוצא ממשיך לדבר רק מהמקומות המוצלחים של עצמם, שניהם ירגישו שמשהו לא מתקדם. אין פלא. היכרות אמיתית מאפשרת הצצה לחיים האמיתיים. ומי בחיים האמיתיים לא  פוגש מקומות חלשים, סדוקים ומהוססים? פגיעות היא הדלת לקרבה והיכרות אמיתית, הצהרה ברצון להיות נאהב-נאהבת למרות שאני לא תמיד מושלם-מת. מי מאתנו לא רוצה להרגיש שמקבלים אותו כמו שהוא, ואז, כשהוא מגיע הביתה יוכל להשאיר את הפוזות בחוץ, שהוא והיא יוכלו להניח לרגע את הראש ולהישען על השני. בשבח הפגיעות. כך בחרו לקרוא לפרק החדש בהסכת עד האהבה שירת מלאך והאורחת שלה בפרק, שירה שטיינר, מטפלת זוגית ומשפחתית ושדכנית של תנועת הבוגרים של בני עקיבא. בפרק מדברות שירת ושירה על החשש להביא מקומות סדוקים לקשר בוסרי ועל הרווח העצום שיכול להיוולד מדמעה קטנה שמנצנצת בדייט.

יש כאבים שאי אפשר לקחת ממי שחווה אותם. כאבים שמשאירים את הלב דומע. כך הרגשתי במפגש שלי עם אילת כהנא, עיתונאית במקור ראשון בחצי השני של שנות ה-30 לחייה, שטרם התחתנה. "...הרווקות מלווה בכל מיני... ביזיונות? זו מילה קשה. גם השפלות זו מילה קשה... אבל זה מלווה בקטעים לא נעימים שאת מרגישה מושפלת, מבוזה", סיפרה כהנא בלב גלוי. למרות כל הקשיים הגישה של כהנא ממשיכה להיות חיובית: "אני במקום הכי נקי של החיכיון (ההמתנה), ומודה לקב"ה על כל מה שפיתחתי בתקופה הזו. אבל היא כבר ארוכה מדי, והחיסרון הרבה יותר נוכח". בפרק החדש של עד האהבה, ישבה שירת מלאך עם איילת כהנא לשיחה פתוחה וכואבת על רווקות מאוחרת. 

התפיסה שגבר חסר רגשות השתנתה כבר מזמן, וחלקים חדשים בנפש הגברית מחפשים הד ומקום. שירת מלאך ישבה לשיחה עם עופר בשן, מטפל בגברים וזוגות ומייסד המיזם "בית הספר לרגשות" כדי לעשות סדר בבלאגן.

רגע אחד אתם שותפים בדירה, רגע אחרי הוא או היא מתחילים קשר והופ – עוד חבר עבר לקבוצת הנשואים. כל מי שמדפדף באלבומי חתונה יכול להיזכר בחברים שעד החופה היו הבסטיז. טיולים, חוויות, שיחות לתוך הלילה – והיום, בקושי בראש השנה שולחים שנה טובה גנרית. מערכות יחסים בין חברים מבקשי זוגיות וחברים נשואים יכולות להיות רשת בטחון, קרבה ותמיכה, אך יכולות להיות גם מקור לעוגמת נפש, אכזבה מרה וכאב עבור מבקשי הזוגיות והנשואים כאחד. החברות עוברת פירמוט מחודש ולא תמיד מצליחה לשמר את האיכויות והשותפות שנבנו עד אז. נוסטלגיה היא לא דבק מספק וקשרי חברות שלא מתרוממים ומתעדכנים גוועים בקול ענות חלושה. הציפייה מחברים שהתחתנו להיות אקטיביים ולעזור למי שעוד לא שם וכחלק ממנה להציע הצעות, לשדך, לקחת אחריות, לא לשכוח את הסיזיפיות של החיפוש ולהיות חלק מהמסע הזה - מוסיפה עוד משקע למערכת המורכבת דיה. הציפייה הכי מתבקשת מתבררת כלא פשוטה בכלל. לתוך המרחב הזה נכנסו לפני כשלוש שנים ברק דרורי ויובל פרקש, מייסדי matchup שהתחדשות לאחרונה באפליקציה בשם matchers. "חברות היא מקור של כוח. לקבל הצעה מחבר תמיד יהיה יותר נוח ורלוונטי מאשר כל אפליקציה חכמה ככל שתהיה. החלטנו למנף את החברות וההיכרות לאפליקציה חכמה שעוזרת לחברים לשדך. חברים נשואים או חברים מבקשי זוגיות. זה לא משנה לנו. העיקר שיש חברות ואכפתיות. מכאן והלאה: אנחנו שם כדי לעשות את העבודה. לפני שלוש שנים – גילינו – שיש כמויות של חברים שרוצים לעזור בשידוכים ופשוט לא יודעים איך. "כמו בשידוך מוצלח, מרגע שהבנו את הצורך, אספנו את טובי המוחות והמומחים בחדשנות, אפליקציות, חוויית משתמש, הקמנו חברה, ואחרי עמל רב אנחנו משיקים בימים אלה את האפליקציה הראשונה בעולם לשידוכים ע"י חברים! סטרט-אפ חברתי שהולך לשנות את עולם ההיכרויות". כך משתף ברק דרורי בפרק החדש של ההסכת עד האהבה, ואיך באופן לא צפוי הוא מצא את עצמו עומד בראש מיזם חברתי שמצליח לשדך עשרות זוגות. הסיפור של ברק הוא סיפור של חברות שמצליחה לראות מעבר ולשנות עולמות כדי להיות שם בשביל מי שחשוב לו, עד כדי הקמת אפליקציה שידוכים שהגיעה אחרי מיזם חברתי שהצליח לשדך עשרות זוגות. האזינו לברק. יש לו אש מדבקת.

את הרווקים והגרושים אתם מכירים, אבל מה עם אלמנים? השמועה אומרת שאין דבר כזה. הם מתחתנים מהר, שחייבים לעזור להם, שהם לא מסתדרים לבד וחייבים מישהי לצידם כדי שתנהל את הבית - שתהיה אמא לילדים. האומנם? מערכת יחסים של פרק ב' לעולם תהיה סבוכה יותר ממערכת יחסים בין גבר רווק לאשה רווקה. כל אחד מביא איתו את מסע חייו ואת משא חייו. וכשמדובר על אלמנות, האובדן והאחריות על הילדים וטובתם נוכחים בכל השלבים של חיפוש זוגיות ובניית קשר חדש. גבר אלמן שאיבד את אשתו – אהובתו, מוצא את עצמו במציאות חדשה כאובה ומאתגרת. רגע אחד הוא נשוי, ופתאום מציאות החיים מסובבת את המצב כך שהוא שוב נמצא בעולם הדייטים. לצד האובדן, בנוסף על ההתמודדות עם מרחבים של כאב וגעגוע ומשימות יומיומיות מאתגרות, צריך להסתגל למציאות חיים של חיפוש זוגיות שנייה. שאלות עולות וצפות: מה לחפש בזוגיות החדשה, איך הוא יכול לחשוב על עצמו עם אישה אחרת, וכמה לעסוק בשאלה אם היא תסתדר עם הילדים. לשאלות מהות אין תשובה חד משמעית. האם זה שונה מאלמנה שלפני רגע איבדה את האיש שלה? אלמנה אחת אמרה לי שככל שהיא מסתדרת יותר, מצליחה לנהל את הבית באופן טוב יותר ולעמוד על הרגליים, כך החברה סביבה פחות תחשוב עליה לפרק ב'. שאם היא חזקה, זה לא יעבוד לטובתה בחיפוש זוגיות שנייה, ושזה לא קיומי שתמצאי בן זוג חדש, אלא כבונוס. לעומת זאת, לפי דבריה אצל אלמנים ניכרת הדאגה כיצד יסתדרו. תת ההערכה כלפי היכולת של אותו גבר לנהל משק בית - מסייעת להם למצוא פרק ב'. *** את השיחה בינינו פותח מיכאל סבג בתיאור ציורי של חייו. "אני גר על שפת המדבר, בין הקרקע לשמים והרוח הנושבת ביניהם. אב לחמישה: בוגרים, זקופים ומתוקים". מיכאל אלמן כבר ארבע שנים. את אשתו שלומית הוא הכיר בגיל שש עשרה ונפרד ממנה כשהיא בת ארבעים, לאחר עשרים שנות נישואין ומאבק ארוך במחלת הסרטן. הקלישאות על אלמנים לא מתכתבות עם הדמות של מיכאל. דמות חזקה, אבא מסור, מנהל משק בית לתפארת וקשוב באופן מיוחד לתהליכים הרגשיים שהוא והמשפחה עוברים יחד. זוגיות שנייה עומדת על הפרק. אבל זה חייב להיות מדויק. זוגיות שנייה היא לא פתרון לאתגרים של היומיום, את זה מיכאל צולח. את הבישולים, הכביסות, הניקיונות. אלו לא סיבות להינשא בשנית. מה כן? הכמיהה לחברות, לשותפות, לאהוב מחדש ולהיות נאהב. המכלול הזה הוא המנוע לחיפוש זוגיות שנייה, שותפות במסע חיים חדש שהמציאות כפתה עליו, אותה הוא לומד ומברר. מי שותף איתך למסע הזה? אני שואלת את מיכאל והוא עונה: חברים קרובים מאד שהולכים איתו דרך כבר שנים, הילדים, שלומית ז"ל - איתה יש לו שיחות אישיות ובורא עולם. איתו הוא במערכת יחסים חדשה. וקרובה. מה הם אומרים בשיחות ביניהם? את זה תוכלו לשמוע בפרק החדש בהסכת עד האהבה. בפרק החדש אפשר לשמוע בלב פתוח את הבחירות שמיכאל עושה וכיצד הוא משרטט את החיים החדשים שלו ושל בני משפחתו.

שנים של רווקות מביאות איתן בדידות, פחדים, תסכולים, אכזבות, לבבות שבורים ולא מעט ייאוש. וצריך לפרוק וצריך לדבר וצריך להוציא את זה החוצה, ולפעמים אפילו צריך שהעולם, זה שלא חווה את הדברים, יקבל איזו הצצה לצד הלא-זוהר של החיים לבד. וזה מה שרינה נקונצ'ני עושה.  בשיחה אחת על אחת עם שירת בפרק נוסף של עד האהבה, ישבו השתיים לדבר על החשיפה האינטימית ברשתות החברתיות, על המחירים שהיא גובה ועל התקווה שאם כל הדרכים עד עכשיו לא הצליחו אולי זו תהיה האחת שתוביל לזוגיות טובה ובית חם.

לאירועי פנויים-פנויות יש מיתוג גרוע, ובמידה רבה בצדק. פערי גילאים, היצע לא מותאם ומבוכה שלא תתואר. בפרק חדש של ההסכת עד האהבה נפגוש מודל חדש למפגש היכרויות: מפגש ברמה - מיזם היכרות שדוגל בחוויות משותפות. נעמה אברהם, שעומדת יותר מעשר שנים בראש המיזם, משוחחת עם שירת מלאך ומספרת לה מה הביא אותה – שהתחתנה בגיל צעיר – להתמסר לתחום. וגם, למה המדרשה בגולן ועמותת רוח הגולן, המערכת בה היא עובדת, נרתמו לדגל החברתי של התמודדות עם הרווקות המאוחרת ומה הייחודיות שטמונה במפגש ברמה שמאפשרת לכל אחד לבוא לידי ביטוי באופן הכי טבעי ולא שיפוטי פרק שפותח צוהר לאחריות חברתית ולדרכים הלא צפויות שזוגות עשויים להיפגש דרכם.

סודות, מידע רגיש, התמודדויות רפואיות, וסיפורים מן העבר רובצים על המצפון של חברים, מחנכים ושותפים לדירה ששואלים אותם על חבר או חברה ותוהים אם תפקידם לשתוק, לא לספר ש... ולקוות שהמידע הרגיש יסופר בתוך הקשר ובן הזוג יבחר מה לעשות אם זה. ואולי, צריך לנהוג בדיוק בצורה ההפוכה: לשתף כך שמהרגע הראשון הכל יהיה שקוף על אף שזה מוריד הרבה הצעות. בפרק חדש של ההסכת עד האהבה, משוחחת שירת מלאך עם הרב יובל שרלו על אתיקה ושידוכים, מה ומתי חייבים להגיד ולמי. הרב שרלו משתף באופן בהיר ושלם את תפיסתו ההלכתית לגבי מידע רגיש, ואת ההשלכות הרות הגורל לחיים של זוגות ומשפחות שמתמודדות עם ההשלכות של מידע שהוסתר.

השנים של ציפייה וחיפוש אחר זוגיות, מזמנים הליכה במסע של חיבורים, פירוק והרכבה של חלקים בנפש. ובמפגש בלתי אמצעי עם היושב במרומים לקשר רצוף משברים ואמונה ברקע. שיראל יהודה התחתנה בגיל 31 בקול שמחה ובהתרגשות של ההולכים יחד איתה בדרך. שנה לאחר מעמד החופה היא מצאה עצמה על מדרגות הרבנות כשהיא חובקת תינוקת. היום, כמה שנים אחרי, היא התיישבה לשיחה עם שירת לדבר על משבר מתמשך ועל כוחות האמונה שמאפשרים לצמוח ולגדול מתוך השבר.

מה עושים עם ספקות בתוך מערכת יחסים? רוצים לקבל החלטה, כמהים לוודאות, אבל הספקות ממלאים את הראש ומכבידים על הלב. איך אפשר לקבל החלטה כזו הרת גורל כשהוודאות היא לא מוחלטת? בכל מערכת יחסים, מכל סוג, יש גמישות והתאמה. הציפייה לוודאות מלאה בזוגיות נחוות כמשמעותית יותר מכל סוג אחר של החלטה שאנחנו מקבלים בחיים, והמטוטלת בין חיוב לשלילה יכולה לייסר. התפתחות קשר והקרבה שבאה איתה מביאה סימני שאלה וביניהם מה קורה כשהספק נשאר ברקע כל הזמן? שירת מלאך וחסידה פינצ'וק, מטפלת זוגית ומשפחתית בקליניקת "OCD", שוחחו על ספקות וודאות, על הרגש שמתעורר כשיש ספק - כן אוהב לא בטוח, על יחסי הכוחות בין התוכן לבין הרגש ועל מה שקורה אצל בן או בת הזוג החיים עם הספקות.

מה קורה כשעוברים לגור בדירת שותפים והשכנים הופכים להיות החברים הכי טובים, השכנות וחברות שלהן – כולם יחד מתאחדים לחבורה שיש בה את כל מה שצריך. חבורה שהיא מרכז למפגשים באמצע השבוע וגם לסעודות שבת. קיבוץ כזה שיש לו קבוצת וואטסאפ והווי פנימי, צחוקים, התלבטויות, ודאגה אחד לשני. החבורה הזאת הופכת ליותר מחברים, ממש כמו משפחה. עם הזמן והמרחק הפיזי מההורים המרחב הקבוצתי תופס מקום מאוד משמועתי בחיים. הוא הופך להיות בית. האם בתוך מרחב כזה יכולה להיווצר זוגיות? הוא מכיר אותה מעולה ומייעץ לה על דייטים והיא נמצאת שם עבורו. אבל רגע, האם ניתן להתבונן בקשרים שנוצרו כאן גם בעיניים של זוגיות? הנתונים נראים מבטיחים: קרבה, אכפתיות ודאגה, אבל במציאות קורה משהו אחר. הסיכון גבוה והמחיר עלול להיות יקר מדי. שירת ושירה שטיינר, עו"סית ומטפלת זוגית, שדכנית של כפרי הסטודנטים של בני עקיבא, ישבו לדבר על ידידות, אהבה, האוצר שמתחת לגשר, והאם מה שצריך זה לאזור אומץ אחד קטן שיכול להשתלם בענק.