בעיתוי מושלם לפני החגים, עולה הפרק החדש של ההסכת עד האהבה, בו אירחתי את יוצרות ושחקניות ההצגה "דירת רווקות". כשצפיתי בהצגה, יצאתי עם חיוך רחב וראש מלא מחשבות. כמטפלת במבקשי זוגיות לא יכולתי שלא לחשוב על המטופלים שלי.

יש משהו בחגים שגורם לכולנו להרגיש כמו בהצגה - לפעמים קומדיה, לפעמים דרמה. רגעים של צחוק ורגעים של תסכול. בקליניקה שלי, החגים תמיד מביאים איתם סיפורים מרגשים, כמו זה של רותי שסיפרה לי בדמעות איך אמא שלה הפתיעה אותה השנה. במקום השאלה המסורתית: "נו, מתי כבר חתונה?", אמא שלה פשוט חיבקה אותה ואמרה: "אני כל כך שמחה שאת איתנו השנה. את יודעת שאני תמיד כאן בשבילך, נכון?". רותי אמרה שזה היה רגע מאד מיוחד עבורה.

אבל מעבר לרגעים המתוקים, יש גם עומק והתבוננות על השנה שעברה, והשנה הזו במיוחד כשכולה מלאה באתגרים ואובדנים.

רוני, שחקנית מדהימה, שאיבדה את אחיה יונתן לובר במלחמת חרבות ברזל, מספרת בפרק החדש את המורכבות לעלות להציג ואת החיזוק שיונתן הספיק לתת לה כשההצגה עלתה. השיח איתה הזכיר לי כמה החיים שבריריים, וכמה חשוב לחבק את היקרים לנו. המפגש עם השחקניות פנים אל פנים נתן הצצה מרגשת למורכבות של מערכות יחסים בתקופה הזו של חיפוש זוגיות, והשאיר חיוך אופטימי. הן פשוט טובות, גם בחיים ולא רק בהצגה.

אז השנה, כשתשבו סביב שולחן החג, זכרו - כולנו קצת רווקים, קצת משפחה, והרבה אהבה. ואם מישהו שואל "נו, מתי כבר?", פשוט תחייכו ותגידו "עוד מעט". כי באמת, הכל מגיע בזמנו הטוב.

חג שמח, ושתהיה לכולנו שנה של נחמות וישועות ומערכות יחסים מיטיבות.