הרגע הלא צפוי שבו ליאור התאהב לראשונה בנורית היה חודשיים אחרי שהתחילו לצאת, כשהיא הגיעה נסערת וסיפרה לו בצער ובושה על טעות שעשתה בעבודה. המילים שלה יצאו בשטף, מהלב, ולרגע היה נדמה לו שהוא רואה דמעה מציצה לה בקצה העין.

וואו. הוא אמר לעצמו. איזה לב יש לבחורה הזו.

לליאור, כמו לעוד הרבה, הרגעים שבהם הלב נפתח קשורים בקשר עמוק לכנות, גילוי לב ופגיעות. מפגש אמיתי שמתרחש כשהחלקים הלא מוחזקים וזוהרים מתגלים, ממש הפוך מהצורך להרשים, ולהיראות מושלם.

כשההיכרות עדיין בוסרית, טבעי שכל אחד ירצה להציג את הגרסה הזוהרת שלו מול השני, אבל ככל שהזמן עובר, וזוג שיוצא ממשיך לדבר רק מהמקומות המוצלחים של עצמם, שניהם ירגישו שמשהו לא מתקדם. אין פלא.

היכרות אמיתית מאפשרת הצצה לחיים האמיתיים. ומי בחיים האמיתיים לא  פוגש מקומות חלשים, סדוקים ומהוססים? פגיעות היא הדלת לקרבה והיכרות אמיתית, הצהרה ברצון להיות נאהב-נאהבת למרות שאני לא תמיד מושלם-מת.

מי מאתנו לא רוצה להרגיש שמקבלים אותו כמו שהוא, ואז, כשהוא מגיע הביתה יוכל להשאיר את הפוזות בחוץ, שהוא והיא יוכלו להניח לרגע את הראש ולהישען על השני.

בשבח הפגיעות. כך בחרו לקרוא לפרק החדש בהסכת עד האהבה שירת מלאך והאורחת שלה בפרק, שירה שטיינר, מטפלת זוגית ומשפחתית ושדכנית של תנועת הבוגרים של בני עקיבא. בפרק מדברות שירת ושירה על החשש להביא מקומות סדוקים לקשר בוסרי ועל הרווח העצום שיכול להיוולד מדמעה קטנה שמנצנצת בדייט.