מה קורה כשעוברים לגור בדירת שותפים והשכנים הופכים להיות החברים הכי טובים, השכנות וחברות שלהן – כולם יחד מתאחדים לחבורה שיש בה את כל מה שצריך.

חבורה שהיא מרכז למפגשים באמצע השבוע וגם לסעודות שבת. קיבוץ כזה שיש לו קבוצת וואטסאפ והווי פנימי, צחוקים, התלבטויות, ודאגה אחד לשני. החבורה הזאת הופכת ליותר מחברים, ממש כמו משפחה.

עם הזמן והמרחק הפיזי מההורים המרחב הקבוצתי תופס מקום מאוד משמועתי בחיים. הוא הופך להיות בית.

האם בתוך מרחב כזה יכולה להיווצר זוגיות? הוא מכיר אותה מעולה ומייעץ לה על דייטים והיא נמצאת שם עבורו. אבל רגע, האם ניתן להתבונן בקשרים שנוצרו כאן גם בעיניים של זוגיות?

הנתונים נראים מבטיחים: קרבה, אכפתיות ודאגה, אבל במציאות קורה משהו אחר. הסיכון גבוה והמחיר עלול להיות יקר מדי.

שירת ושירה שטיינר, עו"סית ומטפלת זוגית, שדכנית של כפרי הסטודנטים של בני עקיבא, ישבו לדבר על ידידות, אהבה, האוצר שמתחת לגשר, והאם מה שצריך זה לאזור אומץ אחד קטן שיכול להשתלם בענק.