בפרק הפתיחה של המיני-סדרה על הדרך כפולת השמונה, דליק ווליניץ וד"ר נעמה אושרי צוללים אל מהות ה'מרגה' -  השביל הרוחני והמעשי בחיי היומיום.

בעזרת ארבע האמיתות הנאצלות, הם מסבירים מדוע הדרך אינה סלולה, אלא מרחב חי המזמין אותנו לעצירות, ל"רוורסים" ולמפגש עם כאב ופגיעות.

לצד אמירתו של מורה הזן דוגן "ללמוד את עצמי פירושו לשכוח את עצמי" הפרק מפרק את מלכודת המטריאליזם הרוחני ומזכיר לנו שהדרך אינה מוצר צריכה שבאים לקחת ממנו, אלא תהליך עמוק של אי ידיעה, כנות ונתינה.