תמיד אוהבים לצחוק על זה שגבר לא מסוגל לעשות שני דברים באותו זמן, אבל האמת היא, שגם לא אישה.

אפשרי שכמה חלונות יהיו פתוחים לנו על הדסק טופ, או בחיים, אבל אז תשומת הלב תעבור, גם אם מהר מאד, מחלון לחלון מדבר לדבר. איפה מונח הקשב שלנו - זה המפתח להכל.

 כמה תשומת לב אני נותן לכל דבר ודבר בחיים שלי? כמה ״זמן אוויר״ הם מקבלים. שם זה החופש, כי החופש האמיתי הוא חופש הבחירה. האם אני יכול לבחור על מה לחשוב? מה להרגיש? מה לעשות? האם אכן ״הכל צפוי והרשות נתונה״? אתם יודעים איפה למצוא את התשובות.