"הלידה הייתה חוויה עוצרת נשימה וגם זמן העיבוד והריחוף לאחר מכן", כך כתבה בעיתון זה אורית הורוביץ בר-עם, פונדקאית מבחירה, שתיארה כאן את מסע ההיריון הפונדקאי שלה. הלידה של הפונדקון התרחשה לפני שנה, ומאז היא חוותה את מה שהיא מכנה "השנה הכי מאתגרת שהייתה לי בחיים". 

מסתבר שאחרי הפונדקאות, החיים לא בדיוק חוזרים למסלולם. השנה הזאת התחילה בחופשת לידה ללא תינוק, עברה דרך עזיבת עבודתה הקודמת והוצאת אנשים לא מיטיבים מחייה, ומסתיימת במעבר שלה ומשפחתה ממרכז תל אביב אל המדבר ובהקמת עמותה יחד עם חברותיה הפונדקאיות שתדאג לזכויות הפונדקאיות בישראל.

לטענתה, התהליך הזה הוא בלתי נמנע אחרי חוויה כל כך מטלטלת ועוצמתית של לידת ילד של מישהי אחרת באקט של סולידריות עמוקה. מה שעוד סייע לתהליך להתרחש הוא סכום הכסף שקיבלה בעבור הפונדקאות, מה שהעניק לה מרווח נשימה להרהר על משמעות החיים. היא מדברת על הכל בכנות ובחוכמה.