את הפרק של השבוע ניב פתח בקינה וטרוניה על סגירתו של מועדון "הבלוק", מועדון הלילה האיקוני האחרון של תל אביב. העיר שפעם מותגה באמצעות חיי הלילה שלה נותרה עם מועדון אחד שהוא בכלל בית קפה שעבר הסבה.

המשכנו בפירעון חוב שנותר לנו מהשבוע שעבר. עם כמות מספקת של אלימות, ציצים ודרקונים, "בית הדרקון" התחילה בשעה טובה וחובבי הפנטזיה קיבלו את ליטרת הדם שלה חיכו. אבל היריבות האמיתית של בית טארגאריין היא מול אמזון פריים והפרויקט הטלוויזיוני השאפתני "אחוות הטבעת", עיבוד של שר הטבעות למסך הקטן.

בהמשך גילי הופתעה לגלות את הסדרה "מו" בעשיריית הנצפים של נטפליקס בישראל בסוף השבוע. מו עמאר, מהגר פלסטיני בארצות הברית, עם קומדיה דוקרת שמנגנת על סנטימנטים של זרות והגירה.

בסיבוב המהיר דיברנו על מופע המחול "גורנישט", הסרט "ME TIME" הספר "היקשרויות עזות" והאלבום של  Au Suisse