השבוע ב'המרקרים' עם ענת ג'ורג'י וגיא רולניק:

האלוף במיל עמירם לוין הגיע לפודקאסט 'המרקרים' ודיבר על הטעויות שנעשו בשנה האחרונה במסגרת הלחימה, על מה שצריך לעשות כדי לסיים את המלחמה ועל התנהלותו של נתניהו, שהיה פקודו בסיירת מטכ"ל. לוין יספר גם על ההסכם שגיבש להחזרת החטופים, שיכול היה להשיב את כולם הביתה, קיבל את הסכמת חמאס, אבל ההנהגה בישראל סירבה לאמץ.

השבוע ב'המרקרים' עם ענת ג'ורג'י וגיא רולניק:
האלוף במיל עמירם לוין הגיע לפודקאסט 'המרקרים' ודיבר על הטעויות שנעשו בשנה האחרונה במסגרת הלחימה, על מה שצריך לעשות כדי לסיים את המלחמה ועל התנהלותו של נתניהו, שהיה פקודו בסיירת מטכ"ל. לוין יספר גם על ההסכם שגיבש להחזרת החטופים, שיכול היה להשיב את כולם הביתה, קיבל את הסכמת חמאס, אבל ההנהגה בישראל סירבה לאמץ.

האינטרסנטים הוא פודקאסט כלכלי-פוליטי מבית TheMarker 
 סמי פרץ ואיתן אבריאל, ולעיתים גם אורחים, מנתחים את אירוע השבוע בזירת העסקים והכלכלה, ומנסים לפענח את האינטרסים, הדחפים, הפחדים והמגמות שמניעים את המשק ומייצרים את החדשות. הכל זה כסף, כבר אמרנו?

האינטרסנטים

המרקרים | "גיבשתי הסכם טוב להחזרת החטופים שחמאס הסכים לו.  נתניהו לא רצה להתקדם" | 206

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 15 באוקטובר, היום ה-375 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל.
לאחר שנחשפנו השבוע, בכאב רב ובמחיר של הרבה הרוגים ופצועים, לסכנה של כטב"מים מתאבדים שמשוגרים בקבוצות או בזוגות, חושף הבוקר ה"פיננשל טיימס", בכותרת הראשית שלו, אתגר מטריד נוסף: הולך ומתפתח בצה"ל מחסור חמור במיירטים עבור מערכת ההגנה האווירית. זו הסיבה, כנראה, שארצות הברית שלחה לישראל מערכות אמריקניות להתמודדות עם טילים בליסטיים – וזו גם אולי הסיבה להסכמה של ישראל לשורה של דרישות מארצות הברית, כמו שלא להפציץ את ביירות ולהימנע מלהפציץ מתקני גרעין או מתקני נפט באיראן. אנחנו נדבר עם פיני יונגמן, ראש חטיבת ההגנה האווירית ברפאל, שנבחר להשיא משואה ביום העצמאות האחרון, בזכות תרומתו לקו ההגנה מפני איומים אוויריים. 
הנה משהו שנראה אזוטרי בימים אלה ולחלוטין לא קשור אלינו – אלא שהוא בדיוק, אבל בדיוק, הבעיה הכי גדולה של מדינת ישראל והסכנה הכי גדולה לקיום שלה. האקדמיה המלכותית השבדית למדעים הכריזה אתמול על זוכי פרס הנובל לכלכלה לשנת 2024, והפרופסורים המאושרים שיתחלקו בפרס של מיליון דולר הם דארון אסמוגלו וסיימן ג'ונסון, שניהם מ-MIT (המוסד בו למד בנימין נתניהו, וגם זה קשור לסיפור), וג'יימס רובינסון מאוניברסיטת שיקגו. העניין הוא שהמחקרים של שלושת הכלכלנים עוסקים בתפקיד של המוסדות – בית המשפט, שומרי הסף, שלטון החוק וגם הנורמות הציבוריות – בהצלחה הכלכלית של מדינות. הם האנשים שהוכיחו שמוסדות חזקים – בדיוק אלה שנתניהו והקואליציה שלו מחלישים במרץ בשנתיים האחרונות – הם קריטיים לצמיחה ולרמת החיים של האזרחים. אנחנו נדבר עם הכלכלן פרופ' יוסי זעירא, שמכיר את דארון אסמוגלו, ועבד עמו.  
כידוע, הביטחון צריך כלכלה טובה והכלכלה חייבת ביטחון טוב – וזו הסיבה שדו"ח הביניים שהגישה השבוע ועדת נגל, הועדה ששוקדת על איפיון תקציב הביטחון לעשר השנים הקרובות, הוא כה חשוב. הבעיה היא שבישראל של 2024 וממשלת נתניהו הכל פוליטי, ובמקום לפעול לגיוס רחב של צעירים הוועדה מציעה את הארכת השירות הצבאי והוספת ימי מילואים – שהם יקרים פי כמה לכלכלה ולמשק - ובוודאי שאינם מוסריים. אנחנו נדבר על הדו"ח הזה עם השותף שלי סמי פרץ. 
ולסיום, הנה משהו שמעניין לפחות מחצית מהעובדים במדינה, בוודאי בענפי ההיי-טק: רכב ליסינג מהעבודה: כבר לא הבוננזה שהוא היה בעבר – ולמעשה הוא כמעט לא כדאי – ולכן התופעה הולכת ונעלמת. בדיוק: שווי השימוש זינק, על הסטארט-אפיסטים הוא לא עושה רושם, ולחברות כבר אין כוח להתעסק עם "צריך לעשות טסט לאוטו של המנכ"ל", כפי שהיה בעבר. אז לאן הולך ענף הליסניג? אנחנו נדבר עם כתב הרכב שלנו דניאל שמיל.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 15 באוקטובר, היום ה-375 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל. לאחר שנחשפנו השבוע, בכאב רב ובמחיר של הרבה הרוגים ופצועים, לסכנה של כטב"מים מתאבדים שמשוגרים בקבוצות או בזוגות, חושף הבוקר ה"פיננשל טיימס", בכותרת הראשית שלו, אתגר מטריד נוסף: הולך ומתפתח בצה"ל מחסור חמור במיירטים עבור מערכת ההגנה האווירית. זו הסיבה, כנראה, שארצות הברית שלחה לישראל מערכות אמריקניות להתמודדות עם טילים בליסטיים – וזו גם אולי הסיבה להסכמה של ישראל לשורה של דרישות מארצות הברית, כמו שלא להפציץ את ביירות ולהימנע מלהפציץ מתקני גרעין או מתקני נפט באיראן. אנחנו נדבר עם פיני יונגמן, ראש חטיבת ההגנה האווירית ברפאל, שנבחר להשיא משואה ביום העצמאות האחרון, בזכות תרומתו לקו ההגנה מפני איומים אוויריים.  הנה משהו שנראה אזוטרי בימים אלה ולחלוטין לא קשור אלינו – אלא שהוא בדיוק, אבל בדיוק, הבעיה הכי גדולה של מדינת ישראל והסכנה הכי גדולה לקיום שלה. האקדמיה המלכותית השבדית למדעים הכריזה אתמול על זוכי פרס הנובל לכלכלה לשנת 2024, והפרופסורים המאושרים שיתחלקו בפרס של מיליון דולר הם דארון אסמוגלו וסיימן ג'ונסון, שניהם מ-MIT (המוסד בו למד בנימין נתניהו, וגם זה קשור לסיפור), וג'יימס רובינסון מאוניברסיטת שיקגו. העניין הוא שהמחקרים של שלושת הכלכלנים עוסקים בתפקיד של המוסדות – בית המשפט, שומרי הסף, שלטון החוק וגם הנורמות הציבוריות – בהצלחה הכלכלית של מדינות. הם האנשים שהוכיחו שמוסדות חזקים – בדיוק אלה שנתניהו והקואליציה שלו מחלישים במרץ בשנתיים האחרונות – הם קריטיים לצמיחה ולרמת החיים של האזרחים. אנחנו נדבר עם הכלכלן פרופ' יוסי זעירא, שמכיר את דארון אסמוגלו, ועבד עמו.   כידוע, הביטחון צריך כלכלה טובה והכלכלה חייבת ביטחון טוב – וזו הסיבה שדו"ח הביניים שהגישה השבוע ועדת נגל, הועדה ששוקדת על איפיון תקציב הביטחון לעשר השנים הקרובות, הוא כה חשוב. הבעיה היא שבישראל של 2024 וממשלת נתניהו הכל פוליטי, ובמקום לפעול לגיוס רחב של צעירים הוועדה מציעה את הארכת השירות הצבאי והוספת ימי מילואים – שהם יקרים פי כמה לכלכלה ולמשק - ובוודאי שאינם מוסריים. אנחנו נדבר על הדו"ח הזה עם השותף שלי סמי פרץ.  ולסיום, הנה משהו שמעניין לפחות מחצית מהעובדים במדינה, בוודאי בענפי ההיי-טק: רכב ליסינג מהעבודה: כבר לא הבוננזה שהוא היה בעבר – ולמעשה הוא כמעט לא כדאי – ולכן התופעה הולכת ונעלמת. בדיוק: שווי השימוש זינק, על הסטארט-אפיסטים הוא לא עושה רושם, ולחברות כבר אין כוח להתעסק עם "צריך לעשות טסט לאוטו של המנכ"ל", כפי שהיה בעבר. אז לאן הולך ענף הליסניג? אנחנו נדבר עם כתב הרכב שלנו דניאל שמיל.

החדשות הטובות: יש מספיק מיירטים. הרעות: לא יגייסו חרדים גם עוד עשור

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMArker. יום שני, היום ה-374 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.

אתמול התרחש אסון בבסיס האימונים וההכשרות של חטיבת גולני. ארבעה חיילים נהרגו ועשרות נפצעו כתוצאה מפגיעה של כטב"מ של חיזבאללה. אחת השאלות עתה היא האם זו תקלת יירוט נדירה, או שנחשפה נקודת תורפה במערכת היירוט של צה"ל שעשויות להיות לה גם השלכות אסטרטגיות על המלחמה כולה. בתמונה הקצת יותר גדולה נראה שישראל נכנסה לתקופה של נרמול של ירי של מאות רקטות מלבנון מדי יום לכל שטחי ישראל, יחד עם פאסיביות של ארצות הברית וגם של ישראל בתחום המדיני - והמתנה לא ברורה לפעולה הישראלית באיראן. אנחנו נדבר עם הפרשן הצבאי עמוס הראל כדי לנסות להבין למי מתאים המצב הנוכחי  - ולאן הדברים עשויים ללכת מכאן.

גם בכלכלה הנתונים והמספרים שזורמים למשרדי הממשלה הם לא מלבבים – ותואמים את אלו של חברות הדירוג. בשבוע שעבר משרד האוצר דיווח על זינוק בגרעון התקציבי, בנק ישראל עדכן כלפי מטה את כל התחזיות המאקרו-כלכליות שלו לשנה הנוכחית ולשנה הבאה, האינפלציה והמחירים ברשתות השיווק ממשיכים לעלות, ומול כל אלה לא ברור האם התקוות של האוצר לגבות מיליארדי שקלים ממבצעי מס על רווחים בלתי מחולקים, יניבו פירות. אנחנו נדבר עם כתב המאקרו-כלכלה שלנו נתי טוקר.

בתוך כל אלה ישנו ענף אחד שממשיך להיות תוסס ורוגש, למרות מחסור קשה של עובדים וירידה בפעילות: נדל"ן. המחירים של כמעט כל סוגי הדיור נמצאים במגמה של עליה מהירה, בישובים קהילתיים עושים סלקציה קשוחה למי שרוצה להצטרף ולא מהססים לדחות את מי שלא בא להם טוב בעין, במקביל, הזוכים בהגרלות הדיור ממהרים למכור את הדירות – ועושים רווחים דמיוניים שיכולים להגיע למאות אחוזים ומיליוני שקלים. על כל הדברים הללו אנחנו נדבר עם כתב הנדל"ן שלנו הדר חורש.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMArker. יום שני, היום ה-374 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.
אתמול התרחש אסון בבסיס האימונים וההכשרות של חטיבת גולני. ארבעה חיילים נהרגו ועשרות נפצעו כתוצאה מפגיעה של כטב"מ של חיזבאללה. אחת השאלות עתה היא האם זו תקלת יירוט נדירה, או שנחשפה נקודת תורפה במערכת היירוט של צה"ל שעשויות להיות לה גם השלכות אסטרטגיות על המלחמה כולה. בתמונה הקצת יותר גדולה נראה שישראל נכנסה לתקופה של נרמול של ירי של מאות רקטות מלבנון מדי יום לכל שטחי ישראל, יחד עם פאסיביות של ארצות הברית וגם של ישראל בתחום המדיני - והמתנה לא ברורה לפעולה הישראלית באיראן. אנחנו נדבר עם הפרשן הצבאי עמוס הראל כדי לנסות להבין למי מתאים המצב הנוכחי  - ולאן הדברים עשויים ללכת מכאן.
גם בכלכלה הנתונים והמספרים שזורמים למשרדי הממשלה הם לא מלבבים – ותואמים את אלו של חברות הדירוג. בשבוע שעבר משרד האוצר דיווח על זינוק בגרעון התקציבי, בנק ישראל עדכן כלפי מטה את כל התחזיות המאקרו-כלכליות שלו לשנה הנוכחית ולשנה הבאה, האינפלציה והמחירים ברשתות השיווק ממשיכים לעלות, ומול כל אלה לא ברור האם התקוות של האוצר לגבות מיליארדי שקלים ממבצעי מס על רווחים בלתי מחולקים, יניבו פירות. אנחנו נדבר עם כתב המאקרו-כלכלה שלנו נתי טוקר.
בתוך כל אלה ישנו ענף אחד שממשיך להיות תוסס ורוגש, למרות מחסור קשה של עובדים וירידה בפעילות: נדל"ן. המחירים של כמעט כל סוגי הדיור נמצאים במגמה של עליה מהירה, בישובים קהילתיים עושים סלקציה קשוחה למי שרוצה להצטרף ולא מהססים לדחות את מי שלא בא להם טוב בעין, במקביל, הזוכים בהגרלות הדיור ממהרים למכור את הדירות – ועושים רווחים דמיוניים שיכולים להגיע למאות אחוזים ומיליוני שקלים. על כל הדברים הללו אנחנו נדבר עם כתב הנדל"ן שלנו הדר חורש.

שימו לב לצפון עזה: האם צה"ל יפריט את ניהול הרצועה לחברה אמריקאית?

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי 9 באוקטובר, היום ה-368 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.

במקביל ללחימה בלבנון ובעזה, ולהתמודדות היום-יומית עם הטילים ומעשי הטרור של הבודדים, העולם ממתין עדיין לתגובה הישראלית למתקפת הטילים הבליסטיים האירניים מהשבוע שעבר, או במילים אחרות: את מה ואת מי ישראל וחיל האוויר הולכים להפציץ הפעם – ומה יהיו ההשלכות הגאו פוליטיות של המצבע הזה. נכון להיום רוב הפרשנים מעריכים שהיעד שייבחר יהיה צבאי וכזה שלא מבעיר את כל המזרח התיכון, אבל הדיונים והלחצים בעניין עדיין ממשיכים - אז הפעם אנחנו נעסוק קצת בתסריטי הפצצות, ונתחיל עם האופציה הגרעינית. האם ישראל צריכה להפיץ מתקני גרעין באיראן, האם היא בכלל יכולה לפגוע בהם באופן משמעותי ללא סיוע מארצות הברית – ומה אז תהיה התגובה האיראנית. נעשה את זה בעזרת אל"ם (במיל') ד"ר אוֹרי לוי, יו"ר הפורום הגרעיני העולמי, ומרצה במכללת אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בת"א. 

יעד אחר לתגובה הישראלית יכול להיות מתקני הנפט של איראן – מפיקת הנפט התשיעית בגודלה בעולם, עם נתח שוק של כ-3.5%. זו תהיה מכה כלכלית מאוד כואבת עבור איראן, שגם כך מתמודדת עם משבר כלכלי קשה, אלא שמתקפה כזו תקפיץ את מחירי הנפט ואת האינפלציה בכל העולם – וארצות הברית ולמעשה כל העולם מתנגדים לכך באופן נחרץ, ואף אחד לא ימחא לנו כפיים. כמובן יש לצפות שאז איראן תגיב מיד בהפצצה משלה על מתקני אנרגיה ישראליים, למשל אסדות הגז או מתקני הזיקוק – ומתמונות שפורסמו בימים האחרונים מבסיסים של חיל האוויר אנחנו יודעים שהטילים הבליסטיים שלה יודעים לפגוע במטרות שלהם. אנחנו נדבר על כל השיקולים הללו עם ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י יעוץ כלכלי אסטרטגי, ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן ובטכניון. 

בינתיים במשרד האוצר ממשיכים להפוך כל אבן כדי לראות האם אפשר למצוא תחתיה כמה שקלים כדי לממן את המלחמה ואת הגרעון שהולך וגדל. במשרד יודעים שהעלאות מסים וביטול פטורים הם מהלכים שיהיו מאוד קשים לביצוע במישור הפוליטי, לכן הם מתמקדים דווקא במתן הטבות מס – ובלבד שהדבר יקדם תשלום מסים עכשיו ומיד, ובהיקפים גדולים. הטבה אחת כזו שמוקדמת היא עבור תאגידים גדולים שיש ברשותם רווחים צבורים בהיקפים ניכרים – והיא מהווה, כמובן, מתנת חג אדירה דווקא לעשירים הגדולים ביותר, בעוד ששאר הציבור ישלם יותר מס. אנחנו נדבר עם כתב המאקרו שלנו נתי טוקר כדי להבין בדיוק איך זה יעבוד.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי 9 באוקטובר, היום ה-368 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.
במקביל ללחימה בלבנון ובעזה, ולהתמודדות היום-יומית עם הטילים ומעשי הטרור של הבודדים, העולם ממתין עדיין לתגובה הישראלית למתקפת הטילים הבליסטיים האירניים מהשבוע שעבר, או במילים אחרות: את מה ואת מי ישראל וחיל האוויר הולכים להפציץ הפעם – ומה יהיו ההשלכות הגאו פוליטיות של המצבע הזה. נכון להיום רוב הפרשנים מעריכים שהיעד שייבחר יהיה צבאי וכזה שלא מבעיר את כל המזרח התיכון, אבל הדיונים והלחצים בעניין עדיין ממשיכים - אז הפעם אנחנו נעסוק קצת בתסריטי הפצצות, ונתחיל עם האופציה הגרעינית. האם ישראל צריכה להפיץ מתקני גרעין באיראן, האם היא בכלל יכולה לפגוע בהם באופן משמעותי ללא סיוע מארצות הברית – ומה אז תהיה התגובה האיראנית. נעשה את זה בעזרת אל"ם (במיל') ד"ר אוֹרי לוי, יו"ר הפורום הגרעיני העולמי, ומרצה במכללת אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בת"א. 
יעד אחר לתגובה הישראלית יכול להיות מתקני הנפט של איראן – מפיקת הנפט התשיעית בגודלה בעולם, עם נתח שוק של כ-3.5%. זו תהיה מכה כלכלית מאוד כואבת עבור איראן, שגם כך מתמודדת עם משבר כלכלי קשה, אלא שמתקפה כזו תקפיץ את מחירי הנפט ואת האינפלציה בכל העולם – וארצות הברית ולמעשה כל העולם מתנגדים לכך באופן נחרץ, ואף אחד לא ימחא לנו כפיים. כמובן יש לצפות שאז איראן תגיב מיד בהפצצה משלה על מתקני אנרגיה ישראליים, למשל אסדות הגז או מתקני הזיקוק – ומתמונות שפורסמו בימים האחרונים מבסיסים של חיל האוויר אנחנו יודעים שהטילים הבליסטיים שלה יודעים לפגוע במטרות שלהם. אנחנו נדבר על כל השיקולים הללו עם ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י יעוץ כלכלי אסטרטגי, ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן ובטכניון. 
בינתיים במשרד האוצר ממשיכים להפוך כל אבן כדי לראות האם אפשר למצוא תחתיה כמה שקלים כדי לממן את המלחמה ואת הגרעון שהולך וגדל. במשרד יודעים שהעלאות מסים וביטול פטורים הם מהלכים שיהיו מאוד קשים לביצוע במישור הפוליטי, לכן הם מתמקדים דווקא במתן הטבות מס – ובלבד שהדבר יקדם תשלום מסים עכשיו ומיד, ובהיקפים גדולים. הטבה אחת כזו שמוקדמת היא עבור תאגידים גדולים שיש ברשותם רווחים צבורים בהיקפים ניכרים – והיא מהווה, כמובן, מתנת חג אדירה דווקא לעשירים הגדולים ביותר, בעוד ששאר הציבור ישלם יותר מס. אנחנו נדבר עם כתב המאקרו שלנו נתי טוקר כדי להבין בדיוק איך זה יעבוד.

המרקרים | "גיבשתי הסכם טוב להחזרת החטופים שחמאס הסכים לו. נתניהו לא רצה להתקדם" | 206

In 1 playlist(s)

האינטרסנטים

Social links

Follow podcast

Recent clips