פודקאסט "האינטרסנטים", יום שני 3.8.202, היום בהגשת איתן אבריאל: אנחנו מתחילים עם האבטלה העצומה שקיימת עתה בישראל בעקבות משבר הקורונה, כחצי מיליון איש, ועם ניסיון להעריך כמה זמן ייקח עד ששוק העבודה יחזור ל"תעסוקה מלאה", כפי שהיתה ערב הקורונה. בהתחלה כולם העריכו שהמשבר יהיה קצר מועד וההתאוששות תהיה מהירה, ולאחר מכן החלו לדבר על תיקון מלא רק לאחר שהציבור יקבל חיסונים לוירוס. אבל מירב ארלוזורוב מזכירה שאחרי המשבר הפיננסי של 2003 לקח לשוק העבודה חמש שנים כדי להתאושש באופן מלא, ושהפעם אולי יידרש אפילו זמן ארוך יותר – והיא מסבירה מדוע.

בניסיון, לכאורה, לעודד את התעסוקה, שורה של גופים מציעים עתה רעיון חדש-ישן: לבטל את ההפרשות שמעסיקים נדרשים לשלם לביטוח לאומי עבור כל מי שעובד אצלם. ההיגיון הוא זה: המעסיקים יחסכו 3.5% מעלות השכר של כל עובד, וכך יהיה להם יותר כסף ויותר תמריצים לגייס עובדים נוספים. אבל האם זה נכון? האם חיסכון כזה באמת משנה משהו בשיקולי ההחלטה של מעסיק, בבואו להחליט אם לקחת עובד נוסף או להסתדר בלעדיו? ומי ימלא את הכסף שיחסר עכשיו בקופה של ביטוח לאומי? סמי פרץ מציג את היתרונות והחסרונות של הרעיון הזה - ששוב, כמו רעיונות אחרים שהממשלה הפעילה עד כה, מתקשה לסייע באופן ממוקד לעובדים החלשים ולמובטלים.

הנה עוד תופעה שאותה אנחנו רואים יום יום מול העיניים, מוזרה והזויה, ובכל זאת אנחנו מקבלים אותה: שרי הליכוד וחברי הכנסת שמונו לתפקידים על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, מצויים למעשה בניגוד עניינים בכל מה שקשור לקבלת החלטות על ובתוך מערכת אכיפת החוק. כך יוצא שניגודי עניינים שכלל לא יעלו על הדעת עבור מנכ"לים ובעלי שליטה בחברות ציבוריות, הם מותרים וגלויים במקרה של שליחי הציבור שממנה נתניהו. אנחנו נדבר על זה עם ד"ר עידו באום, הפרשן המשפטי שלנו - ואיך ניתן להתמודד עם התופעה הזו.