גורם משפיע לא קטן בהישג המרשים של ח"כ איתמר בן גביר בבחירות האחרונות היתה הבטחתו 'להחזיר את המשילות' באזורים שונים במדינה, ובעיקר בנגב – שם מתרחשים מדי יום אירועים פליליים קשים. בהתאם, בהסכם הקואליציוני של עוצמה יהודית עם הליכוד, הוחלט כי אחד המשרדים שתקבל עוצמה יהודית יהיה המשרד לפיתוח הנגב והגליל והפריפריה החברתית, ושמו ישונה ל"המשרד לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי". אלא שמיתוג מחדש ואפילו משטרה אלימה יותר לא יפתרו לבדם את הבעיות החברתיות של הנגב ואת אתגרי החברה הבדואית – לצדם חייבים לייצר מקומות עבודה, לבנות תשתיות, ובאופן כללי להקים אקו-סיסם כלכלי-חברתי מלא. איך עושים את זה: צד מרכזי ראשון יכול להיות הקמת שדה התעופה הגדול השני בישראל בנגב - ואנחנו נדבר על זה. 


בשוק ההון מתקיים מאז ומתמיד מתח גדול בין בעלי השליטה בחברות, שרוצים להוציא מהעסקים שהם מנהלים כמה שיותר כסף לכיסם האישי, לבין הגופים המוסדיים שמנהלים את הכסף של הציבור – אבל לא מתלהבים מהשקעת כספים וזמן בתפקידי פיקוח על בעלי שליטה. למשל, בכל פעם שנדרש אישור לעסקת בעל עניין או אישור תנאי שכר למנכ"ל, צריכים המוסדיים לאשר את בקשת החברה – ואז הם נחשפים למסע שכנוע ולחצים שלעיתים קרובות גולש למחוזות לא ראויים. דוגמא כזו התרחשה בשבוע האחרון אשר מנכ"ל פוקס הראל ויזל ביקש לאשר חבילת שכר והטבות חדשה – ואנחנו נספר על המקרה ומה פסול בו. 


עדיין בשוק ההון, רבים ודאי זוכרים שהבנקים הישראלים, ובעיקר בנק לאומי ובנק הפועלים, סייעו במשך שנים לאזרחים אמריקאים להעלים מסים, נתפסו על ידי הרשויות בארצות הברית – ושילמו קנסות של מיליארדי שקלים. אלא שהקנסות שולמו על ידי הבנק, כלומר על ידי הציבור, בעוד שהמנהלים, למשל בבנק הפועלים, לא שילמו אגורה על מעשיהם, ואפילו לא החזירו את הבונוסים שהם קיבלו בדיוק עבור ההכנסות שהם ייצרו מאותה פעילות אסורה. אז אין צדק בשוק ההון? רק רגע: היועצת המשפטית לממשלה מבקשת עתה מהשופט מגן אלטוביה, שאישר הסכם פשרה בין הבנק לבעלי מניותיו, לשקול לתקן את ההסכם כך שהבכירים בכל זאת ישלמו על חלק מהנזק. אפרת נוימן, העורכת המשפטית שלנו, תסביר מה הסיכוי שלפחות הפעם הצדק גם יראה וגם יעשה. 
אנחנו מתחילים

גורם משפיע לא קטן בהישג המרשים של ח"כ איתמר בן גביר בבחירות האחרונות היתה הבטחתו 'להחזיר את המשילות' באזורים שונים במדינה, ובעיקר בנגב – שם מתרחשים מדי יום אירועים פליליים קשים. בהתאם, בהסכם הקואליציוני של עוצמה יהודית עם הליכוד, הוחלט כי אחד המשרדים שתקבל עוצמה יהודית יהיה המשרד לפיתוח הנגב והגליל והפריפריה החברתית, ושמו ישונה ל"המשרד לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי". אלא שמיתוג מחדש ואפילו משטרה אלימה יותר לא יפתרו לבדם את הבעיות החברתיות של הנגב ואת אתגרי החברה הבדואית – לצדם חייבים לייצר מקומות עבודה, לבנות תשתיות, ובאופן כללי להקים אקו-סיסם כלכלי-חברתי מלא. איך עושים את זה: צד מרכזי ראשון יכול להיות הקמת שדה התעופה הגדול השני בישראל בנגב - ואנחנו נדבר על זה. 
 בשוק ההון מתקיים מאז ומתמיד מתח גדול בין בעלי השליטה בחברות, שרוצים להוציא מהעסקים שהם מנהלים כמה שיותר כסף לכיסם האישי, לבין הגופים המוסדיים שמנהלים את הכסף של הציבור – אבל לא מתלהבים מהשקעת כספים וזמן בתפקידי פיקוח על בעלי שליטה. למשל, בכל פעם שנדרש אישור לעסקת בעל עניין או אישור תנאי שכר למנכ"ל, צריכים המוסדיים לאשר את בקשת החברה – ואז הם נחשפים למסע שכנוע ולחצים שלעיתים קרובות גולש למחוזות לא ראויים. דוגמא כזו התרחשה בשבוע האחרון אשר מנכ"ל פוקס הראל ויזל ביקש לאשר חבילת שכר והטבות חדשה – ואנחנו נספר על המקרה ומה פסול בו. 
 עדיין בשוק ההון, רבים ודאי זוכרים שהבנקים הישראלים, ובעיקר בנק לאומי ובנק הפועלים, סייעו במשך שנים לאזרחים אמריקאים להעלים מסים, נתפסו על ידי הרשויות בארצות הברית – ושילמו קנסות של מיליארדי שקלים. אלא שהקנסות שולמו על ידי הבנק, כלומר על ידי הציבור, בעוד שהמנהלים, למשל בבנק הפועלים, לא שילמו אגורה על מעשיהם, ואפילו לא החזירו את הבונוסים שהם קיבלו בדיוק עבור ההכנסות שהם ייצרו מאותה פעילות אסורה. אז אין צדק בשוק ההון? רק רגע: היועצת המשפטית לממשלה מבקשת עתה מהשופט מגן אלטוביה, שאישר הסכם פשרה בין הבנק לבעלי מניותיו, לשקול לתקן את ההסכם כך שהבכירים בכל זאת ישלמו על חלק מהנזק. אפרת נוימן, העורכת המשפטית שלנו, תסביר מה הסיכוי שלפחות הפעם הצדק גם יראה וגם יעשה.  אנחנו מתחילים

האינטרסנטים הוא פודקאסט כלכלי-פוליטי מבית TheMarker 
 סמי פרץ ואיתן אבריאל, ולעיתים גם אורחים, מנתחים את אירוע השבוע בזירת העסקים והכלכלה, ומנסים לפענח את האינטרסים, הדחפים, הפחדים והמגמות שמניעים את המשק ומייצרים את החדשות. הכל זה כסף, כבר אמרנו?

Advertisement