האינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון 14 בינואר, היום ה-100 למלחמת עזה, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל.
באופן אירוני, דווקא היום מתקיים בממשלה הדיון על תקציב לשנת 2024, ולצערנו הוא משקף המשך של הכישלון המנהיגותי של 7 באוקטובר – בכך שהוא לא מתאים למציאות, הוא פוגע במשרדים ופעילויות חיוניות דווקא עכשיו – והוא לא נוגע בכספים שפוגעים בצמיחה, כמו ההזרמות הקואליציונית לכיסי החרדים והדתיים. אנחנו נעסוק בתקציב מכמה זוויות, ונתחיל עם רוני לינדר, שתסביר מדוע קיצוץ של מאות מיליוני שקלים בתקציב מערכת הבריאות יפגע ישירות בכל הציבור – וישלח את בעלי היכולת למערכת הבריאות הפרטית המקבילה. 
סעיף אחר שייפגע קשה הוא התקציב עבור אוכלוסיות חלשות. בספר התקציב ישנו סעיף חדש בשם "צמצום ההוצאה התקציבית באמצעות תיקון החלטות" – והוא מתייחס ל-23 החלטות ממשלה מיוחדות שיעברו עתה קיצוץ גדול של 15% - ועוד כזה שיחול לא רק השנה אלא גם בשנים הבאות. כמו מה? בבקשה: החלטות מיוחדות העוסקות בערים קצרין, בית שמש, אילת, טבריה וירושלים; החלטות על שילוב החברה האתיופית; וכל ההחלטות המיוחדות הנוגעות לחברה הערבית – לרבות  תוכנית החומש העיקרית (החלטת ממשלה 550); התוכנית למלחמה בפשיעה החברה הערבית; תוכנית הבדואים והתוכנית למזרח ירושלים. מירב ארלוזורוב תהיה אתנו ותספר על הדיל הפוליטי הלא מפתיע ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' רקח נגד החברה הערבית. 
מס נוסף שיופעל השנה, שוב לצורך גיוס כסף מן היקב ומן הגורן כדי להימנע בקיצוץ כספים לחרדים, הוא מס על רווחי הבנקים – שיישלמו עוד 9% מס בשנתיים הקרובות, מה שיביא להכנסות למדינה של 1.4 מיליארד שקל. אבל השאלה הגדולה היא האם זהו מס על על הבנקים או על הציבור, כי ראשית הבנקים הם בבעלות החוסכים לפנסיה, ושנית – מי אמר שהם לא יגלגלו את המס על הלקוחות באמצעות עמלות וריביות כפי שקרה פעמים רבות בעבר? אנחנו נדבר עם אנליסט הבנקים אלון גלזר, כדי להבין מי באמת ישלם את המס הזה.