"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(05:02) בין אם ההנחה הזו נכונה ובין אם השווקים לוקים ב"ביטחון עצמי בלתי רציונלי", כפי שחושדים רבים ממנהלי החברות הפיננסיות, המשקיעים פעלו בסוף השבוע שעבר כאילו המלחמה הסתיימה, כאילו הנפט חוזר לזרום במצר הורמוז, וכאילו הכלכלה הגלובלית לא תסבול משום השלכות לטווח הבינוני מהמלחמה שהייתה. נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, למשל, אמר בסוף השבוע בראיון לרשת CNBC שהמשק הישראלי יצמח ב-5.5% ב-2027, ושייתכנו שתי הורדות ריבית עד לסוף השנה הנוכחית - דברים שהם מוזיקה נעימה לאוזניהם של המשקיעים בבורסה. יחד עם אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן מיטב בית השקעות, נברר האם זו לא תחזית קצת אופטימית מדי.

(16:41) סיבה נוספת לפקפק בתחזיות האופטימיות היא תרבות הניהול שנפוצה בממשלת ישראל בארבע השנים האחרונות, שם השרים ממנים לתפקידים החשובים מקורבים ונאמנים ולאו דווקא את האנשים המתאימים ביותר. הדוגמה האחרונה היא המינוי של מנכ"ל חדש במשרד האוצר, שם השר בצלאל סמוטריץ' הציב את ישראל מלאכי, אדם ללא ניסיון במאקרו-כלכלה ומי שהיה האחראי על העברת הכספים הקואליציוניים לחרדים ולהתנחלויות. זוהי שחיתות שלטונית מהסוג החמור ביותר ויחד עם כתב המאקרו שלנו, נתי טוקר, נדבר על ישראל מלאכי ועל השאלה האם ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה תאשר את המינוי הזה.

(30:27) כבר בשנת 2000, עם האקזיט הישראלי הענק הראשון בו נמכרה חברת כרומטיס לחברת לוסנט במחיר נומינלי של 4.5 מיליארד דולר, המשקיעים למדו שלא מספיק לחתום על עסקה אלא צריך גם לדעת מתי ואיך למכור. במקרה של כרומטיס התברר שמי שבחר להמתין עם המכירה וניהל מו"מ ארוך עם מס הכנסה הפסיד חלק גדול מכספו, כי מניות לוסנט קרסו בהתפוצצות בועת האינטרנט. הפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, תסביר איך הפעם מי שלומד את השיעור הכואב הוא דווקא משרד האוצר, שבחר לקבל את המסים על עסקת וויז בדולרים וראה את המטבע האמריקאי מתרסק מול השקל, והאם באוצר מתחרטים עכשיו על ההחלטה.