ה'אינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון 23 באפריל, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. 

במידה רבה, הניסיון של בנימין נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן לביצוע הפיכה משטרית היה מבוסס על המצב המצוין של המשק הישראלי, ועל כריות הביטחון הפיננסיות שישראל צברה בשנים האחרונות, בדמות של 200 מיליארד דולר ביתרות מט"ח, עודף תקציבי, ועודף של נכסים על פני התחייבות מול שאר העולם. מדוע? כי אם המצב לא היה טוב, המשמעת של השווקים היתה מענישה את נתניהו, הם היו צונחים בבת אחת ובשיעורים חדשים, ונתניהו היה נאלץ לגנוז את הכל עוד לפני שהחוקים עברו את הקריאה הראשונה בכנסת. אלא שעכשיו נראה שהכלכלה כבר מגיבה לאי הוודאות בשל ההפיכה המשטרית, ובמשרד האוצר שוקלים לעדכן את התחזיות כלפי מטה בשיעור דרמטי, ולדרוש עדכון של התקציב בהתאם. מדוע זה קורה, ואיך עננים כלכליים שחורים כאלה עשויים להשפיע על החקיקה המשפטית? נשוחח עם נתי טוקר, כתב המאקרו שלנו, שיביא את תחזיות האוצר. 

את העננים השחורים האלה שמתחילים להצטבר באופק של הכלכלה הישראלית מזהים גם בשוק ההון. במיטב בית השקעות, למשל, רואים את הירידה בהכנסות ממיסים כראיה לכך שהממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון בתקציב, וגם כסימן לצמיחה אפסית או אף שלילית ברבעון הראשון. הם רואים ירידה במחירי הדירות שצפויה להתגבר ולהגיע לדירות יד שנייה, ולפי החישוב שלהם עליית הריבית בישראל תגדיל את הוצאות הריבית השנתיות של משקי הבית וחברות ב-60-80 מיליארד ₪ לעומת המצב לפני שהתחילה לעלות. אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות, יסביר את החישוב. 

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות המערביות על ייצוא רוסי, מתקיימת בעולם תעשיה ענקית של סחר בנפט רוסי 'מתחת לשולחן' – ומסתבר שחלק ממנו מגיע גם לישראל, ופוגע באיכות הסביבה שלנו. איך? זה קורה דרך הגדלה מאסיבית של זרימת הנפט בקצא"א, קו צינור הנפט אילת-אשקלון, כנראה  מעל למה שמותר על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה – ואת התוצאות אפשר כבר להריח באילת. אנחנו נדבר עם דרור גורני מארגון "שקוף', שחקר את הנושא.

ה'אינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום ראשון 23 באפריל, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. 
במידה רבה, הניסיון של בנימין נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן לביצוע הפיכה משטרית היה מבוסס על המצב המצוין של המשק הישראלי, ועל כריות הביטחון הפיננסיות שישראל צברה בשנים האחרונות, בדמות של 200 מיליארד דולר ביתרות מט"ח, עודף תקציבי, ועודף של נכסים על פני התחייבות מול שאר העולם. מדוע? כי אם המצב לא היה טוב, המשמעת של השווקים היתה מענישה את נתניהו, הם היו צונחים בבת אחת ובשיעורים חדשים, ונתניהו היה נאלץ לגנוז את הכל עוד לפני שהחוקים עברו את הקריאה הראשונה בכנסת. אלא שעכשיו נראה שהכלכלה כבר מגיבה לאי הוודאות בשל ההפיכה המשטרית, ובמשרד האוצר שוקלים לעדכן את התחזיות כלפי מטה בשיעור דרמטי, ולדרוש עדכון של התקציב בהתאם. מדוע זה קורה, ואיך עננים כלכליים שחורים כאלה עשויים להשפיע על החקיקה המשפטית? נשוחח עם נתי טוקר, כתב המאקרו שלנו, שיביא את תחזיות האוצר. 
את העננים השחורים האלה שמתחילים להצטבר באופק של הכלכלה הישראלית מזהים גם בשוק ההון. במיטב בית השקעות, למשל, רואים את הירידה בהכנסות ממיסים כראיה לכך שהממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון בתקציב, וגם כסימן לצמיחה אפסית או אף שלילית ברבעון הראשון. הם רואים ירידה במחירי הדירות שצפויה להתגבר ולהגיע לדירות יד שנייה, ולפי החישוב שלהם עליית הריבית בישראל תגדיל את הוצאות הריבית השנתיות של משקי הבית וחברות ב-60-80 מיליארד ₪ לעומת המצב לפני שהתחילה לעלות. אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות, יסביר את החישוב. 
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות המערביות על ייצוא רוסי, מתקיימת בעולם תעשיה ענקית של סחר בנפט רוסי 'מתחת לשולחן' – ומסתבר שחלק ממנו מגיע גם לישראל, ופוגע באיכות הסביבה שלנו. איך? זה קורה דרך הגדלה מאסיבית של זרימת הנפט בקצא"א, קו צינור הנפט אילת-אשקלון, כנראה  מעל למה שמותר על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה – ואת התוצאות אפשר כבר להריח באילת. אנחנו נדבר עם דרור גורני מארגון "שקוף', שחקר את הנושא.

האינטרסנטים הוא פודקאסט כלכלי-פוליטי מבית TheMarker 
 סמי פרץ ואיתן אבריאל, ולעיתים גם אורחים, מנתחים את אירוע השבוע בזירת העסקים והכלכלה, ומנסים לפענח את האינטרסים, הדחפים, הפחדים והמגמות שמניעים את המשק ומייצרים את החדשות. הכל זה כסף, כבר אמרנו?

Advertisement