'האינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 16 ביולי, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.
בעוד שהציבור הישראלי נמצא בתקופת המתנה – המתנה לשחרור חטופים, המתנה להפסקת אש, המתנה לנאום נתניהו בקונגרס, המתנה לוועדת חקירה ממלכתית, המתנה לבחירות לכנסת, המתנה לבחירות בארצות הברית - מי שלא ממתין הוא יוקר המחיה. מחירי הדיור, למשל: לא פחות מ-40% מיוקר המחיה בישראל קשורים ישירות לדיור, ולפי נתוני הלמ"ס אתמול, שפורסמו יחד עם מדד המחירים לצרכן, מחירי הדיור ממשיכים לעלות במהירות - למרות המלחמה. אז בכמה הם עלו, איפה הם עלו יותר, ומהיכן לעזאזל יש לאנשים כסף לקנות דירות – על כל אלה אנחנו נדבר עם כתב הנדל"ן שלנו הדר חורש. 
לעומת זאת, מקום אחד שבו המחירים עשויים אולי לרדת, לפחות ביחס למחירי המונופול הנוכחי, הוא מחירי החשמל. בימים אלה יוצאת לפעול רפורמה חדשה המאפשרת לציבור להחליף את חברת החשמל בספק אחר, לעיתים במחיר מופחת – ובהמשך לעבור מספק לספק על פי שיקולי מחיר ושירות, כפי שעושים בטלפונים סלולריים. המדינה תצא מחר בהשקה וקמפיין לרפורמה החדשה, ולכן נדבר עם שאול גולדשטיין, מנכ"ל חברת נגה – החברה הממשלתית לניהול מערכות החשמל – שיסביר מה באמת הבשורה החדשה. 
כאשר החלו הריביות בישראל לעלות והגיעו ל-5% ומעלה, גילה הציבור הישראלי את הפער הבלתי נסבל שהבנקים משלמים על יתרות זכות ופיקדונות, מול הריביות שהם גובים על יתרות חובה והלוואות – תופעה שזכתה לכינוי "עושק העו"ש". בלחץ של התקשורת ושל בנק ישראל הבנקים אמנם החלו לשלם ריביות זכות גבוהות יותר, חלק מהציבור למד להתמקח ולקנות קרנות כספיות, וגם רשות ההגבלים מקווה להכריח את הבנקים להציע ריביות יותר גבוהות על פיקדונות. אלא שמי שלא עובד עבור הציבור היא הכנסת, ובמקרה הזה דווקא יו"ר ועדת הכספים משה גפני – שבמקום להמשיך ללחוץ על הבנקים לשלם לציבור עבור יתרות זכות, הוא מתעניין רק בשיקולים של החרדים, ומגלגל את המשימה החשובה למשהו אחר. האם הגיע הזמן לעוד רפורמה בנקאית? אנחנו נדבר עם הכתב שלנו אסא ששון.

'האינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 16 ביולי, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. בעוד שהציבור הישראלי נמצא בתקופת המתנה – המתנה לשחרור חטופים, המתנה להפסקת אש, המתנה לנאום נתניהו בקונגרס, המתנה לוועדת חקירה ממלכתית, המתנה לבחירות לכנסת, המתנה לבחירות בארצות הברית - מי שלא ממתין הוא יוקר המחיה. מחירי הדיור, למשל: לא פחות מ-40% מיוקר המחיה בישראל קשורים ישירות לדיור, ולפי נתוני הלמ"ס אתמול, שפורסמו יחד עם מדד המחירים לצרכן, מחירי הדיור ממשיכים לעלות במהירות - למרות המלחמה. אז בכמה הם עלו, איפה הם עלו יותר, ומהיכן לעזאזל יש לאנשים כסף לקנות דירות – על כל אלה אנחנו נדבר עם כתב הנדל"ן שלנו הדר חורש.  לעומת זאת, מקום אחד שבו המחירים עשויים אולי לרדת, לפחות ביחס למחירי המונופול הנוכחי, הוא מחירי החשמל. בימים אלה יוצאת לפעול רפורמה חדשה המאפשרת לציבור להחליף את חברת החשמל בספק אחר, לעיתים במחיר מופחת – ובהמשך לעבור מספק לספק על פי שיקולי מחיר ושירות, כפי שעושים בטלפונים סלולריים. המדינה תצא מחר בהשקה וקמפיין לרפורמה החדשה, ולכן נדבר עם שאול גולדשטיין, מנכ"ל חברת נגה – החברה הממשלתית לניהול מערכות החשמל – שיסביר מה באמת הבשורה החדשה.  כאשר החלו הריביות בישראל לעלות והגיעו ל-5% ומעלה, גילה הציבור הישראלי את הפער הבלתי נסבל שהבנקים משלמים על יתרות זכות ופיקדונות, מול הריביות שהם גובים על יתרות חובה והלוואות – תופעה שזכתה לכינוי "עושק העו"ש". בלחץ של התקשורת ושל בנק ישראל הבנקים אמנם החלו לשלם ריביות זכות גבוהות יותר, חלק מהציבור למד להתמקח ולקנות קרנות כספיות, וגם רשות ההגבלים מקווה להכריח את הבנקים להציע ריביות יותר גבוהות על פיקדונות. אלא שמי שלא עובד עבור הציבור היא הכנסת, ובמקרה הזה דווקא יו"ר ועדת הכספים משה גפני – שבמקום להמשיך ללחוץ על הבנקים לשלם לציבור עבור יתרות זכות, הוא מתעניין רק בשיקולים של החרדים, ומגלגל את המשימה החשובה למשהו אחר. האם הגיע הזמן לעוד רפורמה בנקאית? אנחנו נדבר עם הכתב שלנו אסא ששון.

האינטרסנטים הוא פודקאסט כלכלי-פוליטי מבית TheMarker 
 סמי פרץ ואיתן אבריאל, ולעיתים גם אורחים, מנתחים את אירוע השבוע בזירת העסקים והכלכלה, ומנסים לפענח את האינטרסים, הדחפים, הפחדים והמגמות שמניעים את המשק ומייצרים את החדשות. הכל זה כסף, כבר אמרנו?

Advertisement