"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל.

אז תשומת הלב הציבורית אמנם ממוקדת השבוע בממשלה החדשה ובסערת החוקים אשר ללא ספק יערערו, במידה כזו או אחרת, את הדמוקרטיה הישראלית, אבל גם בעולם מתחרשים דברים דרמטיים – והשבוע אנחנו נצפה בסופה של העלאות ריבית בשורה ארוכה של מדינות, החל מארה"ב ואירופה ועד מקסיקו וטייוואן. עליות הריבית הללו, שבתחילת החודש הבא צפויות להגיע גם לישראל, רק יעמיקו את הקשיים של תאגידים וסטארט-אפים שממילא מתמודדים כבר עם האטה, וגם של הציבור - ובראשם שכל משק בית שיש לו משכנתא גדולה. כדי לשמוע בכמה תעלה הריבית בכל המדינות הללו, ומה צפוי גם אצלנו בישראל, אנחנו נדבר עם עופר קליין, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות  הראל.

כמובן, לכל מי שעוד לא הפנים את הדבר, העלאות הריבית הללו כבר גורמות לעצירה, ובחריקת בלמים, בהיקף העסקות בשוק הדיור. רק הבוקר נודע מנתוני משרד האוצר שמספר הדירות שנמכרו בחודש אוקטובר היה נמוך ב-65% ביחס לאוקטובר 2021. לא מפתיע לכן, למרות טענות הקבלנים והיזמים שמדברים מתוך הפוזיציה שלהם, שרוב הכלכלנים ואנשי המקצוע משוכנעים שאחרי הירידה בהיקף עסקות תגיע גם הירידה במחירים. אחד מהם הוא מתן שטרית, כלכלן בפסגות בית השקעות. שטרית פירסם השבוע ניתוח של שוק הדיור הישראלי שמראה שבמקביל להיחלשות הצפויה בביקושים בשל עליית הריבית – יש גם מלאי גדול של דירות בבנייה בצד ההיצע. מתי הירידה במחירים תתרחש ובאיזו עוצמה? אנחנו נדבר אתו.

על פי החישוב של שטרית, אם החזר משכנתה בסכום של מיליון שקל למשך 30 שנה עלה לפני שנה כ-4,200 שקלים לחודש, הרי שהיום הסכום הזה כבר טיפס למינימום של 5,000 שקלים - וזה עוד לפני עליית הריבית האחרונה וזו שתגיע בתחילת ינואר. ברור שזו מכה גדולה לכל משק בית, והשאלה היא האם ייתכן שהישועה תגיע דווקא ממסדרונות הכנסת ומהחרדים? יו"ר ועדת הכספים המיועד, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, פירסם אתמול טיוטה של הצעת חוק המונעת מהבנקים לעלות את הריבית שהם גובים. אלא מה? ההצעה מכוונת רק למי שעוד לא לקח משכנתא, רק במסלול הפריים, והבנקים יוכלו למצוא דרכים עקיפות להעלות בכל זאת את הריבית האפקטיבית. הדר חורש, עורך תחום הנדל"ן והדיור שלנו, יסביר מדוע.