השבוע ב'המרקרים' עם גיא רולניק וענת ג'ורג'י:

יום העצמאות הקודם עמד בסימן ההפיכה המשטרית, עם הפגנות ענק ברחבי הארץ, חשש גדול משינוי בהרכב שופטי העליון וביטול עילת הסבירות. משם זה המשיך למלחמות ההדתה, למתקפה האכזרית ביותר על ישראל בשבעה באוקטובר, לחטופים, מפונים, הורדת הדירוג, הרוח הישראלית, וגם הניצחון שלא מגיע.

המרקרים בוחרים את מדליקי המשואות שהאירו לנו את הדרך בשנה החולפת ואת אלה שכיבו לנו את האור.

השבוע ב'המרקרים' עם גיא רולניק וענת ג'ורג'י:
יום העצמאות הקודם עמד בסימן ההפיכה המשטרית, עם הפגנות ענק ברחבי הארץ, חשש גדול משינוי בהרכב שופטי העליון וביטול עילת הסבירות. משם זה המשיך למלחמות ההדתה, למתקפה האכזרית ביותר על ישראל בשבעה באוקטובר, לחטופים, מפונים, הורדת הדירוג, הרוח הישראלית, וגם הניצחון שלא מגיע.
המרקרים בוחרים את מדליקי המשואות שהאירו לנו את הדרך בשנה החולפת ואת אלה שכיבו לנו את האור.

האינטרסנטים הוא פודקאסט כלכלי-פוליטי מבית TheMarker 
 סמי פרץ ואיתן אבריאל, ולעיתים גם אורחים, מנתחים את אירוע השבוע בזירת העסקים והכלכלה, ומנסים לפענח את האינטרסים, הדחפים, הפחדים והמגמות שמניעים את המשק ומייצרים את החדשות. הכל זה כסף, כבר אמרנו?

האינטרסנטים

המרקרים | מללי מוטולה ועד יריב לוין: המרקרים בטקס הדלקת וכיבוי משואות אלטרנטיבי | פרק 186

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 22 באוקטובר, היום ה-382 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.
מתחילת המלחמה, חיל האוויר הישראלי מצליח להפתיע את כולם, כולל את אזרחי מדינת ישראל, ביכולות שלו לפגוע בצורה מדויקת בכל מטרה שהוא רק רוצה, כולל באמצעות חימושים כבדים מאוד, והכל מבלי לאבד אף מטוס. איך הוא עושה את זה? אלו הסודות השמורים ביותר אבל בסוף השבוע האחרון דלפו לרשת האינטרנט מסמכי מודיעין אמריקניים סודיים המתארים את ההכנות לכאורה לתקיפה באיראן – ואת החימושים שבהם יעשה שימוש לרבות טילים שלא הכרנו עד כה: טילים בליסטיים שמשוגרים מהאוויר, גם כאלה מתוצרת החברה הישראלית רפאל. האם זו הטכנולוגיה המנצחת של מלחמת 7 באוקטובר? אנחנו נדבר עם טל ענבר, עמית מחקר בכיר ב-Missile Defense Advocacy Alliance.
ומה עם התקציב, שהיה אמור להיות מוכן השבוע, לאחר שהאוצר פרסם את ההצעה הרשמית ואת חוק ההסדרים? אז הוא לא יהיה מוכן. הממשלה עדיין נמצאת בשלב מקדמי באישור התקציב, לא יצאה אף הודעה על הסכמה כלשהי לקראת אישורו, אין הסכמות עם שרי הממשלה על התקציבים של משרדיהם ואין הסכמות עם גופים חוץ ממשלתיים שהממשלה תלויה בהם לאישור מהיר של התקציב. אם אפילו לא מתחילים את הדיונים ואת המו"מ הפוליטי על הגזירות והקיצוצים – אז האם יש בכלל תקציב? אנחנו נדבר עם כתב המאקרו שלנו, נתי טוקר. 
אחד המוסדות הכלכליים הממשלתיים שבכל זאת עובד, גם אם בשמרנות ולעיתים באיחור, הוא בנק ישראל – ומסתבר שמעבר לביקורת על הממשלה, הבנק מוטרד מאוד ממה שקורה בענף הנדל"ן. המפקח על הבנקים זימן השבוע פגישה מיוחדת עם ראשי החטיבות העסקיות של הבנקים, מיד לאחר החג, כדי לדון עמם בסיכוני האשראי בענף הנדל"ן ובחשיפת הבנקים לסיכונים הללו. בבנק ישראל יודעים היטב שכמעט כל משבר פיננסי מתחיל בנדל"ן, והפגישה הדחופה הזו עשויה להיות שלב מקדים בהטלת מגבלות חדשות על מימון לנדל"ן. מה בדיוק? אנחנו נדבר עם כתב הבורסה שלנו אסא ששון, שגם יתאר לנו את תגובת המשקיעים לחיסולו של מנהיג החמאס יחיא סינוואר – ולאפשרות שבכל זאת תהיה התפתחות מדינית חיובית בשבועות הקרובים.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 22 באוקטובר, היום ה-382 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. מתחילת המלחמה, חיל האוויר הישראלי מצליח להפתיע את כולם, כולל את אזרחי מדינת ישראל, ביכולות שלו לפגוע בצורה מדויקת בכל מטרה שהוא רק רוצה, כולל באמצעות חימושים כבדים מאוד, והכל מבלי לאבד אף מטוס. איך הוא עושה את זה? אלו הסודות השמורים ביותר אבל בסוף השבוע האחרון דלפו לרשת האינטרנט מסמכי מודיעין אמריקניים סודיים המתארים את ההכנות לכאורה לתקיפה באיראן – ואת החימושים שבהם יעשה שימוש לרבות טילים שלא הכרנו עד כה: טילים בליסטיים שמשוגרים מהאוויר, גם כאלה מתוצרת החברה הישראלית רפאל. האם זו הטכנולוגיה המנצחת של מלחמת 7 באוקטובר? אנחנו נדבר עם טל ענבר, עמית מחקר בכיר ב-Missile Defense Advocacy Alliance. ומה עם התקציב, שהיה אמור להיות מוכן השבוע, לאחר שהאוצר פרסם את ההצעה הרשמית ואת חוק ההסדרים? אז הוא לא יהיה מוכן. הממשלה עדיין נמצאת בשלב מקדמי באישור התקציב, לא יצאה אף הודעה על הסכמה כלשהי לקראת אישורו, אין הסכמות עם שרי הממשלה על התקציבים של משרדיהם ואין הסכמות עם גופים חוץ ממשלתיים שהממשלה תלויה בהם לאישור מהיר של התקציב. אם אפילו לא מתחילים את הדיונים ואת המו"מ הפוליטי על הגזירות והקיצוצים – אז האם יש בכלל תקציב? אנחנו נדבר עם כתב המאקרו שלנו, נתי טוקר.  אחד המוסדות הכלכליים הממשלתיים שבכל זאת עובד, גם אם בשמרנות ולעיתים באיחור, הוא בנק ישראל – ומסתבר שמעבר לביקורת על הממשלה, הבנק מוטרד מאוד ממה שקורה בענף הנדל"ן. המפקח על הבנקים זימן השבוע פגישה מיוחדת עם ראשי החטיבות העסקיות של הבנקים, מיד לאחר החג, כדי לדון עמם בסיכוני האשראי בענף הנדל"ן ובחשיפת הבנקים לסיכונים הללו. בבנק ישראל יודעים היטב שכמעט כל משבר פיננסי מתחיל בנדל"ן, והפגישה הדחופה הזו עשויה להיות שלב מקדים בהטלת מגבלות חדשות על מימון לנדל"ן. מה בדיוק? אנחנו נדבר עם כתב הבורסה שלנו אסא ששון, שגם יתאר לנו את תגובת המשקיעים לחיסולו של מנהיג החמאס יחיא סינוואר – ולאפשרות שבכל זאת תהיה התפתחות מדינית חיובית בשבועות הקרובים.

מי הם ״גולדן הורייזון״ ו״ROCKS” והאם הם ישנו את פני המלחמה

'האינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שני 21 באוקטובר, היום ה-381 למלחמה, בעזה יש עדיין 101 חטופים, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל.
חיל האוויר תקף אתמול מטרות פיננסיות של חיזבאללה בביירות ובמקומות נוספים – מפקדות ואתרים שדרכם עוברים מאות מליוני דולרים מאיראן לידי ארגון הטרור הלבנוני. העוצמה הכלכלית הזו אפשרה לחיזבאללה לגייס פעילים ולצייד אותם היטב וגם לשלם להם משכורות, וההנחה היא שאם הכלכלה של הארגון תיפגע – הוא גם יוחלש בטחונית. האמנם? יוסי מלמן, פרשן לענייני מודיעין, יהיה איתנו בעניין הזה.
"עיר מקלט לקבלת החלטות באופן בלתי תקין" – כך הגדירה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיראה, את הקבינט המדיני בטחוני של ממשלת ישראל על רקע שורה של החלטות שמתקבלות בלי דיון, בלי הכנה, בלי התייעצות מקדימה, בלי מידע, בלי הערכה תקציבית, בלי חלופות, בלי לברר על חשבון מי ועל חשבון מה היא מתקבלת. אפשר לקרוא לזה שכונה אך כשכל זה נעשה בכוונת מכוון זו מציאות של הפיכה משטרית. הממשלה בעצם אימצה שיטה חדשה ומסוכנת לקבלת החלטות המחבלות בשלטון החוק, משרתות אינטרסים פוליטיים צרים ומבצרות את שלטון הקואליציה הנוכחית. הפרשן המשפטי שלנו עידו באום יסביר מדוע.

המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, קאמלה האריס, נתפסה עם ציטוט שממנו אפשר להבין שהיא רואה במה שקורה בעזה – רצח עם. זה אולי יכול לשרת אותה בקהל הדמוקרטי הפרו פלסטיני אך עלול לסבך אותה עם הקהל היהודי שתומך לרוב במפלגה הדמוקרטית. שבועיים לפני הבחירות בארה"ב זה לא זמן לעשות טעויות ואנחנו נברר עם נתנאל שלומוביץ אם מדובר בתקלה חמורה והיכן עומד המירוץ בינה לבין דונלד טראמפ, שגם לו יש אין ספור תקלות – אך אצלו זה עניין שבשגרה.

'האינטרסנטים' הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שני 21 באוקטובר, היום ה-381 למלחמה, בעזה יש עדיין 101 חטופים, באולפן סמי פרץ ואיתן אבריאל. חיל האוויר תקף אתמול מטרות פיננסיות של חיזבאללה בביירות ובמקומות נוספים – מפקדות ואתרים שדרכם עוברים מאות מליוני דולרים מאיראן לידי ארגון הטרור הלבנוני. העוצמה הכלכלית הזו אפשרה לחיזבאללה לגייס פעילים ולצייד אותם היטב וגם לשלם להם משכורות, וההנחה היא שאם הכלכלה של הארגון תיפגע – הוא גם יוחלש בטחונית. האמנם? יוסי מלמן, פרשן לענייני מודיעין, יהיה איתנו בעניין הזה. "עיר מקלט לקבלת החלטות באופן בלתי תקין" – כך הגדירה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיראה, את הקבינט המדיני בטחוני של ממשלת ישראל על רקע שורה של החלטות שמתקבלות בלי דיון, בלי הכנה, בלי התייעצות מקדימה, בלי מידע, בלי הערכה תקציבית, בלי חלופות, בלי לברר על חשבון מי ועל חשבון מה היא מתקבלת. אפשר לקרוא לזה שכונה אך כשכל זה נעשה בכוונת מכוון זו מציאות של הפיכה משטרית. הממשלה בעצם אימצה שיטה חדשה ומסוכנת לקבלת החלטות המחבלות בשלטון החוק, משרתות אינטרסים פוליטיים צרים ומבצרות את שלטון הקואליציה הנוכחית. הפרשן המשפטי שלנו עידו באום יסביר מדוע.
המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, קאמלה האריס, נתפסה עם ציטוט שממנו אפשר להבין שהיא רואה במה שקורה בעזה – רצח עם. זה אולי יכול לשרת אותה בקהל הדמוקרטי הפרו פלסטיני אך עלול לסבך אותה עם הקהל היהודי שתומך לרוב במפלגה הדמוקרטית. שבועיים לפני הבחירות בארה"ב זה לא זמן לעשות טעויות ואנחנו נברר עם נתנאל שלומוביץ אם מדובר בתקלה חמורה והיכן עומד המירוץ בינה לבין דונלד טראמפ, שגם לו יש אין ספור תקלות – אך אצלו זה עניין שבשגרה.

הפצצת הבנקים: איך עוצרים את המשכורות לחיילי החיזבאללה?

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 15 באוקטובר, היום ה-375 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל.
לאחר שנחשפנו השבוע, בכאב רב ובמחיר של הרבה הרוגים ופצועים, לסכנה של כטב"מים מתאבדים שמשוגרים בקבוצות או בזוגות, חושף הבוקר ה"פיננשל טיימס", בכותרת הראשית שלו, אתגר מטריד נוסף: הולך ומתפתח בצה"ל מחסור חמור במיירטים עבור מערכת ההגנה האווירית. זו הסיבה, כנראה, שארצות הברית שלחה לישראל מערכות אמריקניות להתמודדות עם טילים בליסטיים – וזו גם אולי הסיבה להסכמה של ישראל לשורה של דרישות מארצות הברית, כמו שלא להפציץ את ביירות ולהימנע מלהפציץ מתקני גרעין או מתקני נפט באיראן. אנחנו נדבר עם פיני יונגמן, ראש חטיבת ההגנה האווירית ברפאל, שנבחר להשיא משואה ביום העצמאות האחרון, בזכות תרומתו לקו ההגנה מפני איומים אוויריים. 
הנה משהו שנראה אזוטרי בימים אלה ולחלוטין לא קשור אלינו – אלא שהוא בדיוק, אבל בדיוק, הבעיה הכי גדולה של מדינת ישראל והסכנה הכי גדולה לקיום שלה. האקדמיה המלכותית השבדית למדעים הכריזה אתמול על זוכי פרס הנובל לכלכלה לשנת 2024, והפרופסורים המאושרים שיתחלקו בפרס של מיליון דולר הם דארון אסמוגלו וסיימן ג'ונסון, שניהם מ-MIT (המוסד בו למד בנימין נתניהו, וגם זה קשור לסיפור), וג'יימס רובינסון מאוניברסיטת שיקגו. העניין הוא שהמחקרים של שלושת הכלכלנים עוסקים בתפקיד של המוסדות – בית המשפט, שומרי הסף, שלטון החוק וגם הנורמות הציבוריות – בהצלחה הכלכלית של מדינות. הם האנשים שהוכיחו שמוסדות חזקים – בדיוק אלה שנתניהו והקואליציה שלו מחלישים במרץ בשנתיים האחרונות – הם קריטיים לצמיחה ולרמת החיים של האזרחים. אנחנו נדבר עם הכלכלן פרופ' יוסי זעירא, שמכיר את דארון אסמוגלו, ועבד עמו.  
כידוע, הביטחון צריך כלכלה טובה והכלכלה חייבת ביטחון טוב – וזו הסיבה שדו"ח הביניים שהגישה השבוע ועדת נגל, הועדה ששוקדת על איפיון תקציב הביטחון לעשר השנים הקרובות, הוא כה חשוב. הבעיה היא שבישראל של 2024 וממשלת נתניהו הכל פוליטי, ובמקום לפעול לגיוס רחב של צעירים הוועדה מציעה את הארכת השירות הצבאי והוספת ימי מילואים – שהם יקרים פי כמה לכלכלה ולמשק - ובוודאי שאינם מוסריים. אנחנו נדבר על הדו"ח הזה עם השותף שלי סמי פרץ. 
ולסיום, הנה משהו שמעניין לפחות מחצית מהעובדים במדינה, בוודאי בענפי ההיי-טק: רכב ליסינג מהעבודה: כבר לא הבוננזה שהוא היה בעבר – ולמעשה הוא כמעט לא כדאי – ולכן התופעה הולכת ונעלמת. בדיוק: שווי השימוש זינק, על הסטארט-אפיסטים הוא לא עושה רושם, ולחברות כבר אין כוח להתעסק עם "צריך לעשות טסט לאוטו של המנכ"ל", כפי שהיה בעבר. אז לאן הולך ענף הליסניג? אנחנו נדבר עם כתב הרכב שלנו דניאל שמיל.

'האינטרסנטים', הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום שלישי 15 באוקטובר, היום ה-375 לפרוץ המלחמה, בעזה יש 101 חטופים, באולפן איתן אבריאל. לאחר שנחשפנו השבוע, בכאב רב ובמחיר של הרבה הרוגים ופצועים, לסכנה של כטב"מים מתאבדים שמשוגרים בקבוצות או בזוגות, חושף הבוקר ה"פיננשל טיימס", בכותרת הראשית שלו, אתגר מטריד נוסף: הולך ומתפתח בצה"ל מחסור חמור במיירטים עבור מערכת ההגנה האווירית. זו הסיבה, כנראה, שארצות הברית שלחה לישראל מערכות אמריקניות להתמודדות עם טילים בליסטיים – וזו גם אולי הסיבה להסכמה של ישראל לשורה של דרישות מארצות הברית, כמו שלא להפציץ את ביירות ולהימנע מלהפציץ מתקני גרעין או מתקני נפט באיראן. אנחנו נדבר עם פיני יונגמן, ראש חטיבת ההגנה האווירית ברפאל, שנבחר להשיא משואה ביום העצמאות האחרון, בזכות תרומתו לקו ההגנה מפני איומים אוויריים.  הנה משהו שנראה אזוטרי בימים אלה ולחלוטין לא קשור אלינו – אלא שהוא בדיוק, אבל בדיוק, הבעיה הכי גדולה של מדינת ישראל והסכנה הכי גדולה לקיום שלה. האקדמיה המלכותית השבדית למדעים הכריזה אתמול על זוכי פרס הנובל לכלכלה לשנת 2024, והפרופסורים המאושרים שיתחלקו בפרס של מיליון דולר הם דארון אסמוגלו וסיימן ג'ונסון, שניהם מ-MIT (המוסד בו למד בנימין נתניהו, וגם זה קשור לסיפור), וג'יימס רובינסון מאוניברסיטת שיקגו. העניין הוא שהמחקרים של שלושת הכלכלנים עוסקים בתפקיד של המוסדות – בית המשפט, שומרי הסף, שלטון החוק וגם הנורמות הציבוריות – בהצלחה הכלכלית של מדינות. הם האנשים שהוכיחו שמוסדות חזקים – בדיוק אלה שנתניהו והקואליציה שלו מחלישים במרץ בשנתיים האחרונות – הם קריטיים לצמיחה ולרמת החיים של האזרחים. אנחנו נדבר עם הכלכלן פרופ' יוסי זעירא, שמכיר את דארון אסמוגלו, ועבד עמו.   כידוע, הביטחון צריך כלכלה טובה והכלכלה חייבת ביטחון טוב – וזו הסיבה שדו"ח הביניים שהגישה השבוע ועדת נגל, הועדה ששוקדת על איפיון תקציב הביטחון לעשר השנים הקרובות, הוא כה חשוב. הבעיה היא שבישראל של 2024 וממשלת נתניהו הכל פוליטי, ובמקום לפעול לגיוס רחב של צעירים הוועדה מציעה את הארכת השירות הצבאי והוספת ימי מילואים – שהם יקרים פי כמה לכלכלה ולמשק - ובוודאי שאינם מוסריים. אנחנו נדבר על הדו"ח הזה עם השותף שלי סמי פרץ.  ולסיום, הנה משהו שמעניין לפחות מחצית מהעובדים במדינה, בוודאי בענפי ההיי-טק: רכב ליסינג מהעבודה: כבר לא הבוננזה שהוא היה בעבר – ולמעשה הוא כמעט לא כדאי – ולכן התופעה הולכת ונעלמת. בדיוק: שווי השימוש זינק, על הסטארט-אפיסטים הוא לא עושה רושם, ולחברות כבר אין כוח להתעסק עם "צריך לעשות טסט לאוטו של המנכ"ל", כפי שהיה בעבר. אז לאן הולך ענף הליסניג? אנחנו נדבר עם כתב הרכב שלנו דניאל שמיל.

המרקרים | מללי מוטולה ועד יריב לוין: המרקרים בטקס הדלקת וכיבוי משואות אלטרנטיבי | פרק 186

In 1 playlist(s)

האינטרסנטים

Social links

Follow podcast

Recent clips