פודקאסט "האינטרסנטים", 12.8.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: אנחנו מתחילים עם הדיון היצרי על מיקום שדה התעופה הבינלאומי הגדול השני של ישראל: באזור רמת דוד שבעמק יזרעאל, או בנגב - בסמוך לשדה התעופה הצבאי שבאזור נבטים. לכאורה ההכרעה כבר נפלה על רקע המלצות נחרצות של חיל האוויר למקם את השדה בצפון, אלא ששלשום החליטה שרת התחבורה מירי רגב לשנות את המיקום ולבחור דווקא בנגב ובנבטים. ברשות התעופה האזרחית ובחיל האוויר מאוד לא אהבו את ההחלטה של רגב, אבל אולי הפעם דווקא היא זו שצודקת? להחלטה יש השלכות כלכליות, חברתיות וגם ביטחוניות: סמי פרץ מציג את השיקולים הכלכליים, ולצורך הדיון בשאלות הביטחוניות אנחנו מדברים עם אלכס גן, טייס קרב ותיק, בוגר הנדסה אזרחית בטכניון במסלול קרקע ושדות תעופה - וראש מטה המאבק של המועצות בצפון נגד שדה התעופה ברמת דוד.  גן מתייחס לטיעונים שמועלים נגד הקמת השדה בנבטים: החשש לפגיעה בכור בדימונה (לא רציני, וכבר נבנה שם שדה אזרחי), נתיבי הטיסה, הארכת זמני הטיסה מאירופה (מדובר ב-12 דקות), צפיפות מטוסי הקרב באזור (חיל אוויר יתאים את עצמו), והשיקולים הכלכליים של חברות התעופה הזרות (אם יהיה להם כדאי וזול הם יבואו). 

בימים הראשונים של מגפת הקורונה מצאה עצמה ישראל, כמו מדינות אחרות, עם חוסר בציוד רפואי מתאים - ציוד מיגון, ציוד לבדיקות קורונה, וגם מכונות הנשמה. כתוצאה מכך נעשו מאמצים לרכוש את הציוד במהירות, כולל הפעלת גורמים לא קונבנציונליים רבים כמו המוסד. אלא שעתה אנחנו יודעים שעסקות ציוד במיליארדי שקלים בוצעו על ידי גורמים שונים ומשונים, ללא מכרזים ובהיעדר מוחלט של שקיפות ציבורית. לא ברור מי הזמין את הציוד, מי חתם על ההזמנה, כמה שולם, מי קיבל דמי תיווך ומה היו רמות המחירים ואיכות הציוד שהגיע לישראל - וזו מציאות שמזמינה קומבינות רבות של לא מעט מקורבים לצלחת. עידו אפרתי, כתב הבריאות של הארץ, מנסה כבר כמה שבועות לשפוך אור על עסקות המיליארדים הללו, והוא מספר מה גילה עד כה.