"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.
 
בסוג של הפתעה, ישראל נהנית בחודשים האחרונים מנתונים לכלכליים מצוינים. הם באים לידי ביטוי בצמיחה גבוהה של התוצר והפעילות הכלכלית ברבעון השני של השנה, וגם מהכנסות גבוהות מעל התחזיות בגביית המסים - מה שממלא את הקופה הציבורית בכסף. השאלה, כמובן, היא מה לעשות בכסף הזה: האם לשמור אותו כרזרבה לימים טובים פחות, כי הכנסה זו עשויה להיות חד פעמית באופייה - או דווקא לעשות בו שימוש, למשל לצורך סיוע לאוכלוסיות חלשות שנפגעות יותר מאחרות מיוקר המחיה. נתי טוקר, כתב המאקרו שלנו, מדווח שבאגף תקציבים רוצים להשאיר את הכסף הזה אצלם - ואנחנו ננסה לברר אתו מדוע.

אם לאוצר יש בעיה טובה של עודפי כספים שצריך להחליט מה לעשות אתם, לנגיד בנק ישראל אמיר ירון יש בעיה הפוכה: בשל הזינוק באינפלציה וביוקר המחיה הוא צריך להעלות את הריבית - אבל באותה הנשימה הוא חושש שעלייה גדולה מדי או מהירה מדי תחנוק את המשק, תכביד על החברות בסקטור העסקי, וכך תרגום להאטה או למיתון. הנגיד יודיע מחר על גובה העלאת הריבית, והכלכלנים מתחרים עתה על מי יחזה את גובה ההעלאה שתתרחש בפועל: 0.5%, 0.75% או אולי עלייה של 1%. אנחנו נדבר עם אלכס ז'בזינסקי כדי לשמוע ממנו את ההימור שלו - וגם נשאל אותו מה הוא היה עושה עם עודפי הכסף בקופה הציבורית.

מי שעוד נמצא בדריכות גבוהה הוא שוק הקריפטו, הפעם לא בשל עליית הריבית אלא בגלל שינוי שיבוצע בקרוב ברשת המטבעות אתריום. הרשת הזו, בשונה מהביטקוין, תעבור בשבועות הקרובים לשיטת עבודה אחרת, אשר אמורה לחסוך יותר מ-99% מצריכת החשמל לעומת שיטת כריית המטבעות הנוכחית וגם להיות מהירה יותר, מאובטחת יותר ובת קיימא. כיצד השינוי הזה ישפיע על ערך מטבעות האתריום, ואולי גם על הערך של הביטקוין והמטבעות האחרים? אנחנו נפנה לרוני שוקן, מומחה ומשקיע במיזמי קריפטו, וננסה להבין ממנו את מהות השינוי הצפוי - ואיך הוא ישפיע על הענף כולו.