קצין תורן

במערכת הביטחון אומרים כי מספר תקיפות הסייבר עלה בחודשים האחרונים ב-70 אחוז, כאשר חלק מהן קשור באופן ישיר לבחירות המתקרבות. ארגוני סייבר וחברות ישראליות מצביעות על קשר ישיר של קבוצות פרו פלסטיניות/איראניות/עיראקיות כנגד ישראל, שמטרתן המרכזית היא הבאת הישג, בעיקר תודעתי. עד כמה ישראל מוגנת? מה אנחנו יודעים על היכולות שלנו ושל התוקפים במישור הסייבר? נועם אמיר, הכתב והפרשן הצבאי של מקור ראשון מארח לשיחה בנושא את שמואל גיחון, חוקר סייבר בכיר.

סקר תנועת "הביטחוניסטים" לפתיחת שנת הלימודים מעלה את השאלה האם מערכת החינוך עוסקת מספיק בנושאי המציאות החברתית בישראל, ההכנה לצה"ל וההיכרות עם הקונפליקט הפלסטיני. צה"ל נכנס עמוק לתוך מערכת החינוך וזה מתאפשר לו ברוב בתי הספר בארץ, אבל ישנם מוסדות שלובשי המדים עדיין לא מורשים להיכנס. הסקר שנערך בקרב מורים ומורות מעלה כי 67% מהמורים סבורים כי העיסוק בקונפליקט הישראלי פלסטיני מקבל ביטוי נמוך, 30% בלבד מעידים על עיסוק מיטבי בהכנת בני הנוער לשירות הצבאי, 91% סבורים כי רמת העיסוק בהכרת אתגרי החברה הישראלית אינו מספק, ו-65% טוענים להיכרות בלתי מספקת של בני הנוער עם ארץ ישראל. החלק השני בפרק נוסף של קצין תורן ובו מארח נועם אמיר, הכתב והפרשן הצבאי של מקור ראשון, את אל"מ (במיל') רונן איציק, חוקר לענייני צבא וחברה, בעברו מפקד חטיבה בשריון וגם מורה להיסטוריה ואזרחות.

סקר תנועת "הביטחוניסטים" לפתיחת שנת הלימודים מעלה את השאלה האם מערכת החינוך עוסקת מספיק בנושאי המציאות החברתית בישראל, ההכנה לצה"ל וההיכרות עם הקונפליקט הפלסטיני. צה"ל נכנס עמוק לתוך מערכת החינוך וזה מתאפשר לו ברוב בתי הספר בארץ, אבל ישנם מוסדות שלובשי המדים עדיין לא מורשים להיכנס. הסקר שנערך בקרב מורים ומורות מעלה כי 67% מהמורים סבורים כי העיסוק בקונפליקט הישראלי פלסטיני מקבל ביטוי נמוך, 30% בלבד מעידים על עיסוק מיטבי בהכנת בני הנוער לשירות הצבאי, 91% סבורים כי רמת העיסוק בהכרת אתגרי החברה הישראלית אינו מספק, ו-65% טוענים להיכרות בלתי מספקת של בני הנוער עם ארץ ישראל. החלק הראשון בפרק נוסף של קצין תורן ובו מארח נועם אמיר, הכתב והפרשן הצבאי של מקור ראשון, את אל"מ (במיל') רונן איציק, חוקר לענייני צבא וחברה, בעברו מפקד חטיבה בשריון וגם מורה להיסטוריה ואזרחות.

רבות דובר על הסכם הגרעין מהזווית הישראלית. מה ישראל רוצה ומה מערכת הביטחון מבקשת, כשלאורך כל הדרך נדמה שהאמריקאים לא מצליחים להבין מה ישראל באמת רוצה. או שמא, הם מבינים היטב ובכל זאת בוחרים ללכת בניגוד לעמדת ישראל. ההתפתחויות האחרונות מצביעות על כך שהסכם הגרעין הוא כמעט עובדה מוגמרת, ולכל הדעות הסכם שנע בין רע לרע מאוד. בפרק נוסף של "קצין תורן" נועם אמיר מארח את גרג רומן, מנכ"ל פורום המזרח התיכון והיועץ המדיני של שר החוץ דני איילון בעברו כדי לנסות ולפענח יחד את חידת ארצות הברית.

האם הרשות הפלסטינית יכולה להתערב בבחירות בישראל ולהשפיע על עיצוב המדיניות הביטחונית של הממשלה? הכותרות על מפגשים חשאיים ברמאללה עם ראשי המפלגות הערביות ובכירי הרשות הפלסטינית מעלות את השאלה האם לרשות יש יכולת התערבות שיכולה לשנות מדיניות ביטחונית בישראל תוך השפעה ישירה על הממשלה וזהותה. האם הרחוב הפלסטיני משתנה בראייה היסטורית? ואיך קיבל מנסור עבאס את המבצע הצבאי הראשון של חבריו לקואליציה? קצין תורן – מדברים צבא וביטחון – פרק 13 בו מארח נועם אמיר, כתב והפרשן הצבאי של מקור ראשון, את סא"ל (במיל') יונתן דחוח הלוי, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה וחוקר אסלאם.

בפרק ה-12 של קצין תורן מארח נועם אמיר, הכתב והפרשן הצבאי של מקור ראשון, את סא"ל במילואים ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, שנותן סקירה רחבה על מערכת היחסים הכי סבוכה במזרח התיכון. ביקורו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין באיראן מעלה את השאלה האם רוסיה מתקרבת לציר האיראני או שמדובר באירוע בודד ונקודתי. המפגש בטהרן בזמן ביקור נשיא ארצות הברית בישראל ובסעודיה לא מגיע ללא סיבה, מה שמעלה את השאלה מה צריך להדאיג אותנו במרחב המורכב שלנו. האם איראן ורוסיה הבינו שהסכמי אברהם יוצרים ברית שבכלל צריכה להדאיג אותם ואיך צריכה לפעול מערכת הביטחון אל מול הזוגיות ישנה חדשה הזו? כל זאת ועוד, וגם, מבט מעודכן על המלחמה באוקראינה ואיך כל זה מתקשר להסכם הגרעין בפרק ה-12 של קצין תורן.

כשמדברים על האיום האיראני בדרך כלל מתמקדים בפרויקט הגרעין, אבל איראן מחזיקה לא מעט איומים נוספים, אחד מהם, הוא יכולותיה מהים. בעוד שנסראללה משגר כלי טייס לעבר אסדות הגז ולשטח ישראל, האיראנים מציגים יכולות של שיגור כלי טייס מהים - דבר שמאתגר את מערכת הביטחון הישראלית. נועם אמיר הפרשן הצבאי של מקור ראשון, מארח לשיחה את סא"ל במיל' מיקי סגל, חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן ויחד איתו מתמקד באיום כלי הטייס המשוגרים מהים.

כמה מכם מכירים את המושג ברבור שחור? תופעת הברבורים השחורים מוכרת בעיקר בעולמות הסייבר במחוזות ההגנה וההתקפה. ישנו ברבור שחור חיובי כמו המצאת האנטיביוטיקה, האייפון והאינטרנט ועוד וישנו ברבור שחור שלילי כמו המיתון ב-2008, המלחמה באירופה ומגיפת הקורונה. התופעה מתארת רצף אירועים בלתי צפויים המשפיעים בצורה דרמטית על העולם כולו וניתן לחזות ולהתמודד עימה דרך אלגוריתם, מערכות מתקדמות ובעיקר אנשים. את חלק מהתופעות קשה מאוד לחזות וקשה מאוד לתקן, אבל העולם לומד ככל שהזמן עובר ובשנים האחרונות ביתר שאת. איך מערכת הביטחון מסתדרת עם התופעה ומתמודדת איתה? איך מערך הסייבר הלאומי עומד מול הברבורים השחורים ואיך כל זה מתחבר לבאג 2000 ששיגע את העולם לפני 22 שנה? על כך בפרק העשירי של קצין תורן, בו משוחח נועם אמיר, הכתב והפרשן הצבאי של מקור ראשון, עם משה ליפסקר, מנכ"ל אימפרבה ישראל על ברבורים חיוביים, שליליים ומה שביניהם.

האם מדינת ישראל היא באמת מעצמת סייבר ואם כן איך יתכן שמערכות פשוטות של הפעלת אזעקות מותקפות בהצלחה על ידי האקרים איראנים? איך מסבירים את הפער העצום והבלתי נתפס בין יכולות העל של חברות סייבר ישראליות שמנהלות הגנות לתאגידים הגדולים בעולם בהצלחה רבה ומנגד, לא משקיעות אפילו לא שכר של עובד אחד בהגנה על המערכות שלהן? כמה אנחנו באמת טובים ועד כמה אנחנו חשופים? קצין תורן – מדברים צבא וביטחון בפרק מיוחד בו מארח נועם אמיר, הכתב הפרשן הצבאי של מקור ראשון, את אלי זילברמן-כספי, מייסד שותף בקונפידס - חברה להגנה וניהול משברי סייבר. 

מי מאיתנו לא מכיר את הרגע שמגיע תאריך התייצבות לשירות מילואים. הצו שמחליף את שגרת החיים בתעסוקה מבצעית או באימון, כזה שצריך לעדכן את הבוס ולהיפרד מהאישה והילדים, כזה שמחזיר אחורה לתקופת הסדיר למפגש עם חברים לנשק, לוחמים, אחים ליחידה. השבוע מציינים בצה"ל את יום ההוקרה למערך המילואים ובפרק זה מארח נועם אמיר את סא"ל במילואים שמוליק פרידמן מפקד גדוד מילואים 9221.

לקראת הדרמה בכנסת להארכת תקנות יו"ש, עומדת הקואליציה בפני מבחן של ממש - הארכת תקנות יו"ש שתוקפן צפוי לפוג בסוף החודש. אם הממשלה לא תצליח להשיג רוב להעברת החוק, יהיו לכך משמעויות ביטחוניות מרחיקות לכת, אחת מהן, מחבלים הכלואים בבתי כלא ביטחוניים בישראל יוכלו לדרוש לעבור לבתי כלא ביו"ש וכאלו אין בנמצא. בפרק השישי של קצין תורן מארח נועם אמיר, הכתב והפרשן הצבאי של מקור ראשון את סא"ל במיל מוריס הירש לשעבר הפרקליט הצבאי ביו"ש, וחבר בתנועת הביטחוניסטים, כדי לשוחח איתו על המשמעות הביטחונית של תקנות יו"ש.

בעוד שהאיראנים מייחסים לישראל תקיפות וחיסולים של בכירים בטהרן, האמריקאים מתרחקים מהסכם הגרעין שישראל חולמת עליו ומתקרבים לחתימה על הסכם שיאתגר מאוד את ישראל בפן הביטחוני. בינתיים, בטהרן מחלקים את הקשב בין השמדת ישראל להרעבת הרחוב, והסרטונים ברשתות לא מתירים מקום לספק - הרחוב האיראני נאנק תחת משטר דיקטטורי אכזרי. בפרק השישי של קצין תורן מארח נועם אמיר לשיחה את סא"ל (במיל') מיקי סגל, חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, לשיחה על ארה"ב והסכם הגרעין המתרחק ועל איראן והמחאות שמתרחשות ברחובותיה.

בפרק החמישי של קצין תורן מארח נועם אמיר לשיחה את תא"ל במילואים צביקה פוגל ראש מטה פיקוד הדרום לשעבר ואיש הגליל. אחרי מבצע שומר החומות וערב צעדת הדגלים בירושלים בירת ישראל, שאלת המורתעות עולה על השולחן. האם ארגון הטרור חמאס באמת מורתע ולא עומד מאחורי גל הטרור או שאולי הצבא לא קורא נכון את המפה המודיעינית? ייתכן שבימים הקרובים נקבל תשובה על השאלה הזו, אך עד אז ננסה להבין איך יכול להיות שאנחנו נגררים פעם אחר פעם אחרי ארגוני טרור ולא יוזמים מולם ומכריעים אותם אחת ולתמיד. ואולי, המדינה לא רוצה בכלל להכריע בעניין זה ומעדיפה להשאיר את עזה בידי הנהגה זו, גם אם באידיאולוגיה שלה היא רוצה להשמיד את מדינת ישראל.

בפרק הרביעי של קצין תורן מארח נועם אמיר, הכתב והפרשן הצבאי של מקור ראשון, את ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן לשיחה על השפעת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה על העולם בכלל ועל המזרח התיכון בפרט. המלחמה באירופה מתקרבת לסיום החודש השלישי שלה והסוף לא נראה באופק. היינו בטוחים שעוצמתו של פוטין ורוסיה יסיימו את הקרבות בתוך ימים, לנשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי נתנו 48 שעות לכל היותר. שלושה חודשים לתוך הלחימה, מסתבר שלא רק שהעולם טעה ואף אחד לא הצליח לחזות את המלחמה, לפוטין יש זמן, סבלנות ויכולת להחזיק את מלחמת ההתשה הזו עוד זמן רב. אין לו שום בעיה להרוג, לבצע פשעי מלחמה, להסתכסך עם כל העולם ולהיכתב בספר ההיסטוריה כאדם עם רזומה לא מחמיא. יותר מ-80 יום למלחמה באירופה ואנחנו עם סיכום ביניים.

בפרק השלישי של ההסכת קצין תורן, מארח נועם אמיר את סא"ל במיל יונתן דחוח הלוי, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה וחוקר אסלאם בפרק השניים משוחחים על מועצת השורא שהפכה לגורם המכריע בעיצוב הביטחון של מדינת ישראל ושרידות הקואליציה.  האם באמת ישנה זיקה בין רע"מ והתנועה האסלאמית לחמאס והאחים המוסלמים? איך זה משפיע על עיצוב המדיניות הביטחונית של ממשלת ישראל ומערכת הביטחון. איך הצליחה התקשורת הישראלית לשווק לנו את יו"ר רע"ם מנסור עבאס כיחיד סגולה שבעברית נואם לשלום ובערבית לא מכיר במדינת ישראל ורואה בה פלסטין הכבושה. האם מדובר במנהיג פורץ דרך או אולי האיש שהצליח להכניס לקואליציה סוס טרויאני של האחים המוסלמים המתואמים עם ארגון החמאס.

נועם אמיר בפרק נוסף של קצין תורן – מדברים צבא וביטחון – כשהפעם הוא מארח תא"ל במיל יוסי קופרווסר, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ולשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן. בפרק עוסקים השניים בשאלה האם הסכם הגרעין מתרחק או מתקרב ומה צופן העתיד במצב אותו מערכת הביטחון מגדירה "דשדוש". האם צריך להתכונן ליום שאחרי ואם כן לאיזה יום זה יהיה, יום שבו איראן גרעינית או יום שבו אף אחד לא שולט על מה שקורה במשמרות המהפכה.

בפרק הראשון של ההסכת קצין תורן, מארח כתב מקור ראשון לענייני צבא וביטחון, נועם אמיר, מארח את יואב מינץ, אביו של רז ז"ל, לוחם בדוכיפת שנפל בעת מילוי תפקידו בעת ששימש כמפקד מחסום פתע בין עופרה לבית אל. רז מינץ נפל בליל שבת, י"ז בחשוון תשס"ב (2.11.2001). הוא היה בן תשע עשרה שנים, שבעה חודשים ושניים-עשר ימים בעת נפלו. במהלך פעילות, ניגש רז לבדוק רכב שהתקרב למחסום. מהרכב נורו כמה כדורים שפגעו ברז פגיעות קטלניות וכעבור כמה דקות נקבע מותו. מאז מותו בחרה משפחת מינץ בחיים ולהנציח את רז בדרך אחרת. הם עטופים בסיפור חיים מרגש ומלווים בחבורה אדירה של אנשים שזכו לכינוי "חבורז". בהסכת חוזר יואב לרגע הבשורה ולימים בהם נשאל האם הוא מוכן לשחרר את המחבל שרצח את בנו תמורת שחרור גלעד שליט ועד הרגע שהגיע בו ביקר במצפה הילה לצפות בחזרתו של גלעד לביתו. על המחשבות, הרגשות, על מוות ועל צחוק ועל החיים שלא נעצרים לרגע בזכות רז.