אחת הסיבות לגל השני של הקורונה וליציאה האיטית וההדרגתית מהסגר השני, היא אחוזי ההידבקות והתחלואה הגבוהים מאוד בחברה החרדית. הקורונה והתנהלות של הקהילה החרדית מולה בחודשים האחרונים, חשפו והעמיקו את הקרעים והעוינות בין החברה החרדית לחילונית בישראל באופן חסר תקדים בעוצמתו. 

האם ייתכן שההסתגרות של החברה החרדית, ההתנהלות שלה מול החברה החילונית וההתעקשות לסכן את חייהם שלהם תוך כדי שהם גורמים נזקים כבדים לכל הכלכלה הישראלית, קשורה רק לשאלות של דת ואמונה או אולי למשהו הרבה יותר ארצי: מאבקי שליטה, כוח ויוקרה בין השליטים, המחנות, הרבנים והחצרות שלהם. האם יש קבוצה קטנה של מקורבים ועסקנים שנעים על הציר בין הרבנים לבין הפוליטיקה שמשתמשים בדת כקרדום לחפור בו מעמד, יוקרה וגם כסף גדול?.

נתי טוקר, כתב המקרו של ThaMarker, וחרדי המשתייך לזרם הליטאי  ואנשיל פפר, פרשן הארץ בין היתר בנושא חרדים ומחבר הביוגרפיה של הרב עובדיה יוסף, מנתחים את המהלכים והאינטרסים שרוחשים בחברה החרדית מאחורי הקלעים. 
השניים טוענים כי "הברית בין נתניהו והחרדים היא ברית של חלשים, ופתיחת הישיבות, היא השריד האחרון של הניתוק החרדי". לדבריהם, ככל שהמנהיגים החרדים מביעים עמדה יותר קיצונית, כך התמיכה בהם גוברת, דבר שמתוגרם גם לעוד ועוד כספים שמועברים ישירות ובעקיפין.

הפרסומאית רחלי גוטווין, חרדית המתגוררת בבני ברק, טוענת לעומת זאת, שבהחלטות הרבנים לא מעורבים שיקולים פוליטים. לדבריה, הקורונה דורשת מאדם חרדי לבטל את כל הקדוש והיקר לו, וזה לא פשוט. "אתם יודעים מה זה להתפלל ביום כיפור מתחת לשמש עם מסכה כל שעות היום?". 

ובנושא אחר בפודקאסט: איך תשפיע התקופה הנוכחית על מאות אלפי ילדים שתקועים בבתיהם כבר חודשים, לא הולכים לבית ספר, מבלים חלק מהזמן בזום, והרבה מדי זמן מול המסכים. 
פרופסור יאיר עמיחי המבורגר אומר שכדאי לנתק את הילדים מהמסכים, או לפחות להגביל אותם ולפקח על המשחקים שבהם הם משחקים:  "חוסר השליטה שאנחנו מייצרים בקרב ילדינו עכשיו, יעלה לנו ברבית בעתיד".