שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע כי מהבוקר יישלחו בהדרגה, לפי שיקולי הצבא, 7,000 צווי הגיוס שהורה השר המפוטר יואב גלנט להוציא לחרדים. בשבוע שעבר הציג צה"ל ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה נתונים, שמהם עולה כי הוא זקוק להגדלת הסד"כ ב-10,000 חיילים לפחות, מתוכם 7,500 לתפקידי לחימה. בהרב-מיארה הורתה כי מתוך 7,000 הצווים, 4,500 יישלחו "ללא תבחינים" - כלומר גם לתלמידי ישיבות. היא קבעה כי עיכוב בהוצאת צווי ההתייצבות או הוצאתם בהיקף נמוך שיפגע באפשרות לעמוד בהתחייבות שניתנה לבג"ץ לגייס 4,800 מלש"בים חרדים, מנוגדים לדין.

במקביל, ממשיכים הדיונים על תקציב הביטחון, בעקבות מסקנות הביניים של ועדת נגל ואפילו בטרם יאושר תקציב המדינה הכולל את המספרים המדויקים של תקציב הביטחון לשנה הבאה.  בצה"ל דורשים גם כמה שינויים בעלי משמעות תקציבית במטרה להקל על העומס האדיר ששוחק את כוחות הסדיר, המילואים והקבע.

יחד עם תא"ל (במיל') ראם עמינח, לשעבר חבר בפורום מטכ"ל, ראש המערך הכלכלי של צה"ל וראש אגף תקציבים במשרד הביטחון, ביררנו בכמה יזנק באמת תקציב הביטחון בשנים הקרובות, למדנו איך התמודד בעבר צה"ל עם קיצוצים בתקציב הביטחון, העמקנו בהשפעות של חזרת טראמפ לבית הלבן על התעשיות הביטחוניות, ניסינו להבין איך מצליחים לגייס חרדים לצבא ומדוע זו נקודת זמן קריטית כל כך לכניסת החרדים לבקו"ם אבל גם למעגל העבודה.

// מגישה: שרון כידון
// תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם