בפרק התשיעי של ההסכת "קריאת כיוון", עוסק הרב בני לאו יחד עם יפעת סלע, יו"ר אמונה, ומבשרת נבו, יו"ר אלומה, ב"מדד המגדר". מדד זה, המתפרסם בישראל כבר 11 שנה, בוחן את אי־השוויון בין גברים ונשים בתחומים רבים, בהם בריאות, השכלה, ביטחון, תעסוקה וכלכלה. קצב ההתקדמות הממוצע לצמצום אי־השוויון בישראל עומד על 1% בשנה, בשנת 2023, כל המדדים מראים כי המגמה שלילית. במדדים מסוימים, כגון השכלה, הצטמצמו הפערים כמעט לגמרי. עם זאת, אף ששיעור הנשים המשכילות זהה לשיעורם של המשכילים ואף עולה עליהם, יש פחות נשים מגברים בסגל האקדמי הבכיר. מבין כל המדדים, עומק אי־השוויון הגדול והיציב ביותר מצוי במדד העוצמה הפוליטית והכלכלית. הפער עומד על 61% לטובת גברים. רק 5 נשים משמשות בתפקיד שרות בממשלה הנוכחית, רק 26% נשים חברות בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, רק 2 מנכ"ליות מכהנות במשרדים ממשלתיים, 3 נשים יושבות בפורום מטכ"ל ואחת בקבינט הביטחוני. מיעוט נשים או היעדר נשים במוקדי כוח ממשלתיים, עסקיים וחברתיים, משפיע באופן ישיר על קבלת החלטות מדיניות.

מטרתנו היא יצירת שוויון בין גברים לנשים בכל תחומי העשייה וההשפעה בישראל. הניסיון מלמד כי במקומות שבהם סומנו יעדים קונקרטיים לשינוי, תקרת הזכוכית נסדקה ונוצרה מציאות חדשה. הייצוג המרשים של 43% נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות הוא תולדה של חוק החברות הממשלתיות, הקובע כי בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוג שני המינים. החוק קבע את גבולות הגזרה, השטח הגיב בהתאמה. גם במקומות שבהם הייתה תקרה "הלכתית", שיח ענייני וממוקד־מטרה הניע תהליכים וחולל שינוי.

כשלא היו פרטנרים לשיח ולא הייתה חקיקה ספציפית, נעזרנו בבית המשפט להחיל את השוויון הקבוע בחוק שיווי זכויות האישה ובחוק לשוויון הזדמנויות בעבודה. במקביל לתנועה מלמעלה, יש לפעול גם בשטח ולעודד נערות ונשים לחלום ולהאמין ביכולתן להשתלב בעמדות מפתח בכל תחומי החיים. הענקת ידע, כלים אישיים וקבוצתיים, הכשרה מקצועית וליווי בהתמודדויות על תפקידים, תגביר את תחושת המסוגלות של מתמודדות נשים. כך מונו לראשונה בהיסטוריה של העולם היהודי טוענות רבניות לבתי הדין הרבניים ומשגיחות כשרות, ונשים בעולם הדתי פרצו את הדרך לעולמות החוכמה וההלכה, נבחנות במבחנים מקבילים למבחני ההסמכה לרבנות ועוברות אותם בהצלחה. קהילות הכתירו באופן מקומי רבניות כמובילות בהנהגה התורנית בבתי כנסת. נשים ממונות למועצות דתיות, וחיילות, גם דתיות, מסיימות קורס טיס. נשים דתיות בודדות עומדות בראש חוגים באקדמיה ואף בעמדות בכירות במגזר העסקי ובמערכת החינוך הציבורית, ובשנת 2021 - לראשונה בהיסטוריה של התנועה המיישבת - מונתה לה מזכ"לית אישה, ופריצת הדרך הזו מתחוללת דווקא בקיבוץ הדתי. 

בשנים האחרונות הגיעו נשים לקצינות בדרגת תת־אלוף בצה"ל. המסקנה המתבקשת היא כי השינוי אפשרי, ויש לפעול למסה קריטית של נשים בעמדות השפעה. מאסה שתייתר את התוכניות לעידוד נערות ונשים שנדרשות עתה. ועד שהברור מאליו יקרה, עלינו לפעול אקטיבית על בסיס תוכניות עבודה עם מטרות ולוחות זמנים, ולהגיע ליעדים כמותיים ואיכותיים בייצוג נשים במוקדי השפעה.

חינוך הוא הבסיס לשינוי. יש להנחיל שפה שתעודד בנות לחלום ולהגשים; בחברה מעורבת יש לנקוט לשון פנייה ספציפית לילדות ולנערות על מנת להגדיל את המעורבות שלהן והשתתפותן בקבוצה. לצד זה יש להשקיע בחינוך הבנים והבנות לשותפות בכל תחומי החיים, כולל גמישות בתפקידים המסורתיים שאליהם חונכנו, כדי לאפשר צמיחה של נשים בלי לאיים על התא המשפחתי. הכשרת השטח תתבצע באמצעות תוכניות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות לנערות, צעירות בשירות לאומי, חיילות וסטודנטיות. המסרים המרכזיים יהיו עידוד למצוינות בכל תחום שבו הן בוחרות לממש עצמן. הגברת מגמות לימוד ויוזמות טכנולוגיות, מדעיות וכלכליות, תהיה מנוף להשתלבותן במוקדי קבלת החלטות. עידוד נשים לתחומים אלה חשוב גם על רקע ייצוג החסר המובנה שלהן במערכות הביטחון, שהן "יצואניות" של נציגים בשולחנות קובעי המדיניות. לצד רכישת ידע ומיומנויות, יש להכיר ולהנכיח לצעירות מודלים של סיפורי הצלחה נשיים מדיסציפלינות מקצועיות מגוונות, ופיתוח תוכניות מנהיגות ורשתות פעולה שיהיו מכפיל כוח ויגדילו את השפעת חברותיהן על החברה כולה. תוכניות המנהיגות והרשתות ינחילו ערכים ושפה שתסייע למנהיגות העתיד להגיע לפסגות מקצועיות ומנהיגותיות ברמה האישית, הקהילתית, הדתית־לאומית והכלל־ישראלית ויאפשרו תהלכי אינקובציה ופיתוח של פרויקטים ומיזמים משותפים.

Music by GP-Music from Pixabay