יהדות וישראליותקריאת כיוון - פרק 8: חזון יהודי־ישראלי למוסדות התורה
הרב בני לאו וד"ר שרה עברון יחד עם הרב דוד ביגמן, ראש ישיבת מעלה גלבוע, והרבנית ד"ר אסתר פישר, ראש מדרשת עין הנצי"ב, משוחחים בפרק השמיני של ההסכת "קריאת כיוון" בחיבור שבין תורה לעם ישראל וכיצד משתקף לימוד התורה במציאות העכשווית.
התורה ולימודה, שעמדו במרכז מערכת הערכים של העם היהודי במשך דורות רבים, ושמשקלם רב בעיצוב דרכם של היהודים היחידים והקהילות במשך הדורות – עומדים למבחן חדש עם שיבת עם ישראל לארצו והקמת מדינת היהודים. תנועת הקיבוץ הדתי ביקשה למצוא את החיבור בין תורת הדורות – דבר ה' לעמו - לבין החיים המתחדשים של עם ישראל, והניפה את דגל "תורה ועבודה".
האתגר הגדול העומד בפני אוהבי התורה ולומדיה הוא למצוא את הנתיבים שיאפשרו את המשך השפעתה של התורה והקרנתה על דרכי החיים של העם היהודי ועל היהודים עכשיו. בכך אפשר יהיה להמשיך את מסורת הדורות בלבושים החדשים בני זמננו. באופן זה יינתנו לחיים היהודיים במדינת ישראל תנופה וחזון, סימון דרך ורוחב דעת, עם שורשים עמוקים בני דורות. השגת אתגר זה בלועה, משוקפת ומקרינה בערכי המשנה המאפיינים את מוסדות לימוד התורה של הקיבוץ הדתי, המאתגרים ומכוונים את הלימוד ונותנים תקווה למימוש החזון. בצד מחויבות שלמה להלכה - הקפדה על כנות ויושר אינטלקטואלי בדרכי הלימוד; עם שימת דגש על הלומד ועולמו האישי ונתינת מקום למרחב של ביטוי עצמי - מודגשות חובות האדם לזולתו ולמדינתו; דגש מרכזי הוא: נשים וגברים שותפים שווי־ערך בעולם התורה, לימודה והוראתה; ערך החירות העצמית ואפשרות הבחירה מצטרפים לאחריות אישית הן בלימוד הן ביחס לעיצוב השקפת העולם.
בד בבד עם חוט השדרה הייחודי המוזכר לעיל, בית המדרש יהיה קשוב גם לקולות תורניים ולימודיים אחרים ויבקש להתעשר מהם ואולי אף להשפיע עליהם. לרוח רחבה ורבת רבדים זו יהיה משקל גם על דרך פסיקת ההלכה, שבצד הקפדתה על שמיעת הקולות השונים, ועל הדיוק של החיבור בין עושר ההלכה ועומקה לבין המציאות והיכרותה על מגוון פניה, היא אף תעדיף - ולפחות תגלה נטייה - להכרעה משותפת של לומדים מורי הוראה רבים.
המטרה היא למצוא את הדרך להאהיב את התורה על לומדיה. לחשוף את היותה בת הברית של העם – אשת נעורים שאיתה יש לראות חיים משותפים. מפתח הוא במציאת השפה ההולמת ללימוד התורה בן זמננו. לימוד שיכיר לעומק ויבוא מתוך העולם הערכי־תרבותי־למדני העכשווי. לימוד כזה לא רק ייצור גשר ("תרגום" - בלשון מחודדת) בין התורה לעולם שלנו, אלא אף ימצה ויעשיר את החוויה הלימודית. הציפייה היא שמוסדות התורה ייתנו דעתם להנחלת התורה לכלל הציבור על רבדיו השונים (גיל, מגדר והשקפת עולם), ולעידוד העיסוק בתורה לאורך כל שנות החיים, ולא רק עד סיום שנות ה"חובה". זה מצריך (מלבד משאבים כלכליים) מציאת אמצעים לימודיים וחינוכיים להאהיב את התורה על לומדיה ולכוון את סדר החיים לאורה. בהקשר זה מושם דגש על לימוד תורה של נשים ולנשים. יש לצמצם פערים ולאפשר לבָנות מתחילת זמן לימודן וחינוכן נגישות למקורות היהדות ולהתמצאות בהם. הציבור נקרא לתת כתף ולעודד את לימוד התורה בכל מסגרות הקהילה והיחידים.
משימות אלו מצריכות הכשרה של מורות ומורים המתמסרים לתפקידם ורואים בהוראה ובחינוך לתורה משימת חיים. הדבר מחייב גיבוי למבקשים ולמבקשות להרחיב את אופק לימודם ללימודים מתקדמים באופן שיוכלו להיות מוכשרים להנהגה תורנית. לשם מילויו של החזון יש צורך בבניית שיח מתמשך בין בית המדרש לבין האקדמיה ובינו לבין בתי מדרש אחרים – הן לשם התעשרות הדדית הן למציאת שותפים לדרך בקרב קהלים שאינם מצויים תחת המטרייה של הקיבוץ הדתי. ערכי היסוד של הקיבוץ ראויים להיות העורקים שבהם זורמת חיותה של התורה. נאמנות, פשטות, אהבת הבריות, אחריות ועמל כפיים, משמעת וחיבור למציאות החיים. אפשר שללימוד התורה הצומח מתוך עולם אמוני־ערכי זה ישנה חשיבות גדולה בימים אלה, ימי משבר חברתי וסכנה קיומית. אנו מאמינים שעם ישראל זקוק יותר מתמיד לחזון לימוד התורה כמו שהונח כאן. תורה הרואה את צורכי הפרט והכלל; מעמיקה שורשים ובו בזמן מגביהה עוף; רבת קשב ובעלת יכולת התחדשות, מאמינה בנצח ישראל וברוח האדם.
