טליק נפגשה עם צופית ליבמן, מגישת הפודקאסט לב שבוי, בביתה שבמיתר, לשיחה על רני, לוחם גדול וחזק וגם רגיש לסביבתו ומחובר מאוד לשורשים של עמו, רני שהיה גיבור ואלטרואיסט מילדות ונהרג כגיבור כשהוא מגן על ארצו.

טליק נפגשה עם צופית ליבמן, מגישת הפודקאסט לב שבוי, בביתה שבמיתר, לשיחה על רני, לוחם גדול וחזק וגם רגיש לסביבתו ומחובר מאוד לשורשים של עמו, רני שהיה גיבור ואלטרואיסט מילדות ונהרג כגיבור כשהוא מגן על ארצו.

צופית ליבמן היא גיסתו של אליקים ליבמן ז"ל, שהיה מאבטח במסיבת הנובה ברעים. אליקים הוגדר כחטוף במשך 210 ימים, עד שהתברר שנרצח בשטח המסיבה בזמן שבחר להישאר בשטח לסייע לפצועים, ושרידי גופתו נקברו בטעות בקבר של נרצחת אחרת. 

בפודקאסט "לב שבוי" מבית מקור ראשון, היא משוחחת עם בני משפחה של חטופים. בכל פרק הם ידברו על חטוף אחר, במטרה להכיר לעומק אותו ואת מה שעובר על משפחתו, ולשמוע על היומיום, הקושי, הכאב וגם התקווה.

צופית ליבמן היא גיסתו של אליקים ליבמן ז"ל, שהיה מאבטח במסיבת הנובה ברעים. אליקים הוגדר כחטוף במשך 210 ימים, עד שהתברר שנרצח בשטח המסיבה בזמן שבחר להישאר בשטח לסייע לפצועים, ושרידי גופתו נקברו בטעות בקבר של נרצחת אחרת. 
בפודקאסט "לב שבוי" מבית מקור ראשון, היא משוחחת עם בני משפחה של חטופים. בכל פרק הם ידברו על חטוף אחר, במטרה להכיר לעומק אותו ואת מה שעובר על משפחתו, ולשמוע על היומיום, הקושי, הכאב וגם התקווה.

לב שבוי

יהדות וישראליות

לב שבוי - פרק 12: טליק גואילי, אימו של רס"מ רני גואילי

שי ונקרט, אביו של עומר, מספר לצופית ליבמן במסגרת הפודקאסט לב שבוי על בנו עומר, בן 23, שנחטף לעזה מפסטיבל הנובה ב-7 באוקטובר, ועל ההתמודדות האישית והמשפחתית מאז.

שי ונקרט, אביו של עומר, מספר לצופית ליבמן במסגרת הפודקאסט לב שבוי על בנו עומר, בן 23, שנחטף לעזה מפסטיבל הנובה ב-7 באוקטובר, ועל ההתמודדות האישית והמשפחתית מאז.

לב שבוי - פרק 13: שי ונקרט, אביו של עומר ונקרט

בפרק 15 של ההסכת "קריאת כיוון" משוחח הרב בני לאו עם ד"ר שרה עברון, אילן גאלדור - מנכ"ל גשר וצחי מגנאג'י - מנכ"ל בני עקיבא העולמית, על יהדות התפוצות והקשר איתה.

מראשית ימי הציונות, הציבור הציוני־דתי נרתם להשתתף באופן משמעותי בפרויקט החשוב ביותר של העם היהודי בדורות האחרונים - הקמת מדינת ישראל, חיזוקה וביסוסה, ואחד היעדים המרכזיים ביחס ליהודי התפוצות היה עידוד העלייה לארץ ישראל ויישובה. המירוץ לביסוסה של המדינה וחיזוק העלייה אליה, כחזון מרכזי של התנועה הציונית־דתית, הביא להתעלמות מסוגיות רבות המאתגרות את יהודי התפוצות, ולהתעלמות מתרבות וערכים שפותחו בקרבם ולא מצאו את מקומם בחברה הישראלית.

מתקפת הטרור הרצחנית בשמחת תורה זעזעה לא רק את העם היושב בציון אלא גם בעולם. העם היהודי כולו עבר טלטלה גדולה, ונראה שהערבות ההדדית אחרי שנים של "הירדמות" חזרה לחיים בעוצמות אדירות. גילויי התמיכה והסולידריות הביאו לחיפוש שורשים וחיבור ליהדות ולישראל, ולהזדמנות היסטורית לחידוש ברית הגורל והייעוד של העם היהודי. מתוך חובה דתית ערכית, הציונות הדתית חייבת להיות חלק משמעותי בתהליך חידוש הברית החשובה לעתידו והמשכיותו של העם היהודי. אנו רואים בכל יהודי באשר הוא, בלי קשר למיקומו הגאוגרפי, חלק מכלל ישראל, ומוטלת עלינו אחריות משותפת לחיזוק העם היהודי בכל מקומות מושבו, מבחינה רוחנית ומבחינה פיזית, ואחריות משותפת להמשכיותו של העם היהודי.

כציבור ציוני־דתי אנו רואים במדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, את מקומו הטבעי של העם היהודי. אולם מתוך ראייה רחבה המכבדת גם את מי שלא קבעו את מושבם בישראל, מוטלת עלינו משימה עליונה לחבר את כל יהודי התפוצות למדינת ישראל ולהפוך אותה למרכיב מרכזי בזהות היהודית. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי כולו ומתוך כך יש לנו אחריות כלפי כל יהודי בעולם.

כל המערכות בישראל - חינוך, שלטון, חברה ועוד – צריכות להכיר את יהודי העולם, להיפגש עימם ולהתחבר אליהם. הכוונה היא לכל יהודי, כולל כל הזרמים והזהויות וגם ישראלים לשעבר, שגרים בתפוצות. אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני העם היהודי הוא ההתבוללות, הניתוק מהזהות היהודית, ונישואי התערובת. על פי הנתונים הקיימים, זהו אסון שהולך וגדל. עלינו להירתם למשימה של חיזוק הזהות היהודית ומאבק בהתבוללות, נושא שכיום אינו בליבת העשייה הציונית־דתית; עלינו לפעול לשינוי המגמה והבאת ישראל כמרכיב מרכזי עבור אחינו בתפוצות, ולהביא למרכז הבמה את החיבור שבין ציונות ומסורת כגורם מחבר ורלוונטי.

מתוך עקרונות אלה אנו קוראים לפעולה בשדות הבאים:

חיזוק הקשרים ההדדיים בין יהודי התפוצות למדינת בישראל: פיתוח תוכניות המעודדות שיח והיכרות בין יהודי התפוצות לבין העם היושב בציון, תוך שימת דגש על לימוד משותף ושיח הדדי מפרה, תוך הכרה בתרומת כל צד להמשכיות הזהות היהודית ופיתוחה. רק באמצעות דיאלוג מתמיד, כבוד הדדי ושיתוף פעולה נוכל להתמודד עם האתגרים העומדים בפנינו כאומה.

חינוך בישראל לחיבור לתפוצות: יש להעמיד כנושא מרכזי במערכת החינוך בישראל, הפורמלי והבלתי פורמלי, היכרות עם יהודי התפוצות ומפגשים עימם. הדבר צריך להיות במודעות של כל ישראלי שיש לו בני משפחה וקרובים שאינם חיים בישראל והם חלק מאיתנו. עולם השליחות: חיזוק ופיתוח עולם השליחות והפיכתו ליעד הגשמה מרכזי של החינוך הציוני־דתי. עידוד ערך השליחות יביא לפיתוח רשת של שליחים המחויבת לתורת ישראל, לעם ישראל ולמדינת ישראל, שתפעל לחיזוק הזהות היהודית בקרב יהודי התפוצות, למאבק בהתבוללות ולביסוס הקשר החי והמשמעותי עם מדינת ישראל.

עידוד עלייה וקליטת עולים: יש לפעול ליצירת פלטפורמות שונות שמטרתן עידוד עלייה מתוך בחירה, ואף לדאוג לפיתוח מסגרות המקלות על קליטת העלייה, תוך שימת דגש על האתגרים החינוכיים, הכלכליים והפיזיים העומדים בפני העולים.

מאבק בהתבוללות ונישואי תערובת: המאבק בהתבוללות הוא משימה לאומית וחובתנו להביאו לקדמת הבמה של השיח היהודי בארץ ובעולם. יש לפעול בקרב הזוגות המעורבים על מנת לקרב את בני הזוג שאינם יהודים לעבור גיור ולדאוג לצאצאים היהודים לבל יתנתקו משרשרת הדורות של העם היהודי. לסיכום, יש לנו אחריות לאומית להיות בקשר עם כל יהודי. אסור לנו להחמיץ את השעה לחידוש ברית הגורל והייעוד עם אחינו בעולם, וכיוסף בזמנו אנו מחויבים בקריאה "את אחיי אנוכי מבקש" - את כל אחיי, בכל מקום שהם, למען שלמות העם ולבל יידח ממנו נידח.

Music by GP-Music from Pixabay

בפרק 15 של ההסכת "קריאת כיוון" משוחח הרב בני לאו עם ד"ר שרה עברון, אילן גאלדור - מנכ"ל גשר וצחי מגנאג'י - מנכ"ל בני עקיבא העולמית, על יהדות התפוצות והקשר איתה.
מראשית ימי הציונות, הציבור הציוני־דתי נרתם להשתתף באופן משמעותי בפרויקט החשוב ביותר של העם היהודי בדורות האחרונים - הקמת מדינת ישראל, חיזוקה וביסוסה, ואחד היעדים המרכזיים ביחס ליהודי התפוצות היה עידוד העלייה לארץ ישראל ויישובה. המירוץ לביסוסה של המדינה וחיזוק העלייה אליה, כחזון מרכזי של התנועה הציונית־דתית, הביא להתעלמות מסוגיות רבות המאתגרות את יהודי התפוצות, ולהתעלמות מתרבות וערכים שפותחו בקרבם ולא מצאו את מקומם בחברה הישראלית.
מתקפת הטרור הרצחנית בשמחת תורה זעזעה לא רק את העם היושב בציון אלא גם בעולם. העם היהודי כולו עבר טלטלה גדולה, ונראה שהערבות ההדדית אחרי שנים של "הירדמות" חזרה לחיים בעוצמות אדירות. גילויי התמיכה והסולידריות הביאו לחיפוש שורשים וחיבור ליהדות ולישראל, ולהזדמנות היסטורית לחידוש ברית הגורל והייעוד של העם היהודי. מתוך חובה דתית ערכית, הציונות הדתית חייבת להיות חלק משמעותי בתהליך חידוש הברית החשובה לעתידו והמשכיותו של העם היהודי. אנו רואים בכל יהודי באשר הוא, בלי קשר למיקומו הגאוגרפי, חלק מכלל ישראל, ומוטלת עלינו אחריות משותפת לחיזוק העם היהודי בכל מקומות מושבו, מבחינה רוחנית ומבחינה פיזית, ואחריות משותפת להמשכיותו של העם היהודי.
כציבור ציוני־דתי אנו רואים במדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, את מקומו הטבעי של העם היהודי. אולם מתוך ראייה רחבה המכבדת גם את מי שלא קבעו את מושבם בישראל, מוטלת עלינו משימה עליונה לחבר את כל יהודי התפוצות למדינת ישראל ולהפוך אותה למרכיב מרכזי בזהות היהודית. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי כולו ומתוך כך יש לנו אחריות כלפי כל יהודי בעולם.
כל המערכות בישראל - חינוך, שלטון, חברה ועוד – צריכות להכיר את יהודי העולם, להיפגש עימם ולהתחבר אליהם. הכוונה היא לכל יהודי, כולל כל הזרמים והזהויות וגם ישראלים לשעבר, שגרים בתפוצות. אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני העם היהודי הוא ההתבוללות, הניתוק מהזהות היהודית, ונישואי התערובת. על פי הנתונים הקיימים, זהו אסון שהולך וגדל. עלינו להירתם למשימה של חיזוק הזהות היהודית ומאבק בהתבוללות, נושא שכיום אינו בליבת העשייה הציונית־דתית; עלינו לפעול לשינוי המגמה והבאת ישראל כמרכיב מרכזי עבור אחינו בתפוצות, ולהביא למרכז הבמה את החיבור שבין ציונות ומסורת כגורם מחבר ורלוונטי.
מתוך עקרונות אלה אנו קוראים לפעולה בשדות הבאים:
חיזוק הקשרים ההדדיים בין יהודי התפוצות למדינת בישראל: פיתוח תוכניות המעודדות שיח והיכרות בין יהודי התפוצות לבין העם היושב בציון, תוך שימת דגש על לימוד משותף ושיח הדדי מפרה, תוך הכרה בתרומת כל צד להמשכיות הזהות היהודית ופיתוחה. רק באמצעות דיאלוג מתמיד, כבוד הדדי ושיתוף פעולה נוכל להתמודד עם האתגרים העומדים בפנינו כאומה.
חינוך בישראל לחיבור לתפוצות: יש להעמיד כנושא מרכזי במערכת החינוך בישראל, הפורמלי והבלתי פורמלי, היכרות עם יהודי התפוצות ומפגשים עימם. הדבר צריך להיות במודעות של כל ישראלי שיש לו בני משפחה וקרובים שאינם חיים בישראל והם חלק מאיתנו. עולם השליחות: חיזוק ופיתוח עולם השליחות והפיכתו ליעד הגשמה מרכזי של החינוך הציוני־דתי. עידוד ערך השליחות יביא לפיתוח רשת של שליחים המחויבת לתורת ישראל, לעם ישראל ולמדינת ישראל, שתפעל לחיזוק הזהות היהודית בקרב יהודי התפוצות, למאבק בהתבוללות ולביסוס הקשר החי והמשמעותי עם מדינת ישראל.
עידוד עלייה וקליטת עולים: יש לפעול ליצירת פלטפורמות שונות שמטרתן עידוד עלייה מתוך בחירה, ואף לדאוג לפיתוח מסגרות המקלות על קליטת העלייה, תוך שימת דגש על האתגרים החינוכיים, הכלכליים והפיזיים העומדים בפני העולים.
מאבק בהתבוללות ונישואי תערובת: המאבק בהתבוללות הוא משימה לאומית וחובתנו להביאו לקדמת הבמה של השיח היהודי בארץ ובעולם. יש לפעול בקרב הזוגות המעורבים על מנת לקרב את בני הזוג שאינם יהודים לעבור גיור ולדאוג לצאצאים היהודים לבל יתנתקו משרשרת הדורות של העם היהודי. לסיכום, יש לנו אחריות לאומית להיות בקשר עם כל יהודי. אסור לנו להחמיץ את השעה לחידוש ברית הגורל והייעוד עם אחינו בעולם, וכיוסף בזמנו אנו מחויבים בקריאה "את אחיי אנוכי מבקש" - את כל אחיי, בכל מקום שהם, למען שלמות העם ולבל יידח ממנו נידח.
Music by <a href="https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&amp;utm_medium=referral&amp;utm_campaign=music&amp;utm_content=203268">GP-Music</a> from <a href="https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&amp;utm_medium=referral&amp;utm_campaign=music&amp;utm_content=203268">Pixabay</a>

קריאת כיוון -פרק 15: אנחנו לא לבד בעולם

הרב בני לאו, ד"ר שרה עברון, הרבנית דבורה עברון והרב יצחק בן דוד משוחחים בפרק 14 של ההסכת "קריאת כיוון" בתפקיד הרבנות בימינו. לאורך הדורות תפקיד הרב פשט ולבש צורות רבות. עם השיבה לארץ, וביתר שאת עם קום המדינה, התעצבה הרבנות הראשית בארץ ישראל כגוף ממלכתי האמון הן על מערכת בתי הדין הרבניים הן על כלל שירותי הדת במדינת ישראל. חזון מקימיה אף שאף לכך שהרבנות הראשית תתפוס מקום של כבוד במערך ההנהגה הלאומית של מדינת ישראל. לצערנו, חזון זה רחוק ממימוש. הרבנות הראשית כיום סובלת מהתערבות פוליטית ומפלגתית, ומבעיות מבניות המביאות לערעור על מעמדה. בעיות אלו הובילו למרבה הצער לאובדן אמון של חלקים רחבים בציבור ברבנות הראשית. עם זאת, על פי מחקרים שנערכו לאחרונה, רוב גדול בציבור הישראלי מעוניין בקיומה של רבנות ראשית, אך כזו שתעבור תהליכים מהותיים של תיקון והתחדשות. מעבר לסנטימנט ציבורי זה, אנו מאמינים כי כשם שהכנסת מממשת את היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית (עקרון שלטון העם), וכשם שבג"ץ מממש את היותה של מדינת ישראל מדינה ליברלית (זכויות האדם וזכויות המיעוט), כך יש לרבנות הראשית תפקיד חשוב במימוש היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית המחוברת לשורשים ההיסטוריים של הקיום היהודי.

הדברים הבאים מציעים כיוון לדמותה של הרבנות הממלכתית במדינת ישראל, באופן שיש בו כדי לשפר את אמון הציבור במוסד הרבנות, את הרלוונטיות שלה לציבור הרחב בישראל, ואת האיזון בין רבנות ממלכתית מרכזית לבין מתן מקום לאופי הייחודי של הקהילות, היישובים והערים במדינת ישראל.

זהות הרבנים והליך הבחירה: אנו מציעים שכלל הרבנים המכהנים במשרות הרבנות הממלכתית במדינת ישראל, יכהנו מכוח השילוב בין שני עקרונות: הרבנות והציבור והסמכה מקצועית ממלכתית. עיקרון הרבנות והציבור: כשם שחברי קהילה כיום בוחרים את רבניהם, כך אנו מציעים שרבני ערים ייבחרו ישירות על ידי תושבי העיר (אחת לעשר שנים), או לחלופין בידי כלל נציגי הציבור המקומיים, חברי מועצת העיר או הרשות. הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית ייבחרו על ידי גוף שמורכב בעיקרו מהרבנים המקומיים שבחר הציבור. כמו כן, אנו מציעים שלפחות בחלק מדיוני מועצת הרבנות הראשית ישתתפו גם נציגי ונציגות ציבור מגוונים, וזאת בהתאם לנושאים ולשאלות שבהם עוסק הדיון.

עקרון ההסמכה המקצועית הממלכתית: רבנים יוכלו להיבחר לתפקידיהם רק על בסיס תעודת כושר מתאימה שהוענקה להם על ידי הרבנות הראשית, המבוססת על תהליך ההכשרה שלהם כרבנים. ככלל, יוכל להיבחר לתפקיד רבני רשמי במדינת ישראל רק מי ששירת בשירות צבאי או לאומי. היה ותחליט בעתיד מועצת הרבנות הראשית, שנבחרה בדרך שתוארה לעיל, שגם נשים תוכלנה לכהן בתפקידים של רבניות או מנהיגות רוחניות – היא תוכל להסמיכן לתפקידים אלה. אנו קוראים לקידומו של תהליך זה ברבנות הראשית.

הרכב הגוף הבוחר: נשים בכלל ונשים בעלות השכלה תורנית, כדוגמת מורות הלכה, בפרט, תהיינה שותפות בתהליך בחירת הרבנים, ובאופן שיוכל להיות מקובל גם על מועצת הרבנות הראשית הנוכחית (למשל שהגוף הבוחר לרבנות הראשית יהיה מורכב גם מכלל הנשים העומדות בראש מוסדות להשכלה גבוהה בישראל - מדרשות, אוניברסיטאות ומכללות - או לחלופין כאלו שמכהנות כחברות סגל באותם מוסדות, ושנבחרו על ידי ראשיהם).

תפקיד הרבנות: תפקידו העיקרי של רב הוא בהנהגה תורנית, הלכתית ורוחנית של הקהילה. כמו כן, רב אמור להיות אמון על כל עניין הקשור בתמיכה ובליווי של האנשים החלשים ביותר בקהילה ובחברה.

רב העיר יעמוד בקשר קבוע עם ראש העיר, מועצת העיר וראשי האגפים בעירייה, יכיר דרכם את הצרכים השונים בעיר ויהיה כתובת בעבורם להתייעצות, הן בשאלות הלכתיות הן בשאלות ערכיות וציבוריות. כמו כן עליו להיות בקשר הדוק עם רבני הקהילות והשכונות, ולהוות בעבורם דמות מנהיגותית.

כדי למלא תפקיד זה בצורה המיטבית, אנו ממליצים להמיר את המבנה של מועצות דתיות במבנה חלופי שבו מחלקת שירותי דת או הרבנות היא אחת המחלקות של העירייה הפועלת בהובלתו של רב העיר, תוך סנכרון ושיתוף עם המחלקות הנוספות בעירייה.

ברור שרב עיר כזה צריך להיות תלמיד חכם המעורב בדעת עם הציבור - כל הציבור, מהעולם החרדי ועד החילוני, ואולי אף לא יהודי - בעיר.

אנו מאמינים שקידום תהליכי חקיקה שיממשו עקרונות אלה יכול להביא לתהליך הדרגתי אך יציב ומעמיק שעשוי להבריא את הרבנות הממלכתית בישראל, ולהתאימה לצביונה ולאתגריה של מדינת ישראל של היום. על יסוד תהליכי תיקון אלו נוכל בעזרת השם אף לשוב אט אט אל החזון המקורי, שעל פיו הרבנות הממלכתית בישראל לוקחת חלק חשוב במכלול המנהיגותי והרוחני של מדינת ישראל כולה.

Music by GP-Music from Pixabay

הרב בני לאו, ד"ר שרה עברון, הרבנית דבורה עברון והרב יצחק בן דוד משוחחים בפרק 14 של ההסכת "קריאת כיוון" בתפקיד הרבנות בימינו. לאורך הדורות תפקיד הרב פשט ולבש צורות רבות. עם השיבה לארץ, וביתר שאת עם קום המדינה, התעצבה הרבנות הראשית בארץ ישראל כגוף ממלכתי האמון הן על מערכת בתי הדין הרבניים הן על כלל שירותי הדת במדינת ישראל. חזון מקימיה אף שאף לכך שהרבנות הראשית תתפוס מקום של כבוד במערך ההנהגה הלאומית של מדינת ישראל. לצערנו, חזון זה רחוק ממימוש. הרבנות הראשית כיום סובלת מהתערבות פוליטית ומפלגתית, ומבעיות מבניות המביאות לערעור על מעמדה. בעיות אלו הובילו למרבה הצער לאובדן אמון של חלקים רחבים בציבור ברבנות הראשית. עם זאת, על פי מחקרים שנערכו לאחרונה, רוב גדול בציבור הישראלי מעוניין בקיומה של רבנות ראשית, אך כזו שתעבור תהליכים מהותיים של תיקון והתחדשות. מעבר לסנטימנט ציבורי זה, אנו מאמינים כי כשם שהכנסת מממשת את היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית (עקרון שלטון העם), וכשם שבג"ץ מממש את היותה של מדינת ישראל מדינה ליברלית (זכויות האדם וזכויות המיעוט), כך יש לרבנות הראשית תפקיד חשוב במימוש היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית המחוברת לשורשים ההיסטוריים של הקיום היהודי.
הדברים הבאים מציעים כיוון לדמותה של הרבנות הממלכתית במדינת ישראל, באופן שיש בו כדי לשפר את אמון הציבור במוסד הרבנות, את הרלוונטיות שלה לציבור הרחב בישראל, ואת האיזון בין רבנות ממלכתית מרכזית לבין מתן מקום לאופי הייחודי של הקהילות, היישובים והערים במדינת ישראל.
זהות הרבנים והליך הבחירה: אנו מציעים שכלל הרבנים המכהנים במשרות הרבנות הממלכתית במדינת ישראל, יכהנו מכוח השילוב בין שני עקרונות: הרבנות והציבור והסמכה מקצועית ממלכתית. עיקרון הרבנות והציבור: כשם שחברי קהילה כיום בוחרים את רבניהם, כך אנו מציעים שרבני ערים ייבחרו ישירות על ידי תושבי העיר (אחת לעשר שנים), או לחלופין בידי כלל נציגי הציבור המקומיים, חברי מועצת העיר או הרשות. הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית ייבחרו על ידי גוף שמורכב בעיקרו מהרבנים המקומיים שבחר הציבור. כמו כן, אנו מציעים שלפחות בחלק מדיוני מועצת הרבנות הראשית ישתתפו גם נציגי ונציגות ציבור מגוונים, וזאת בהתאם לנושאים ולשאלות שבהם עוסק הדיון.
עקרון ההסמכה המקצועית הממלכתית: רבנים יוכלו להיבחר לתפקידיהם רק על בסיס תעודת כושר מתאימה שהוענקה להם על ידי הרבנות הראשית, המבוססת על תהליך ההכשרה שלהם כרבנים. ככלל, יוכל להיבחר לתפקיד רבני רשמי במדינת ישראל רק מי ששירת בשירות צבאי או לאומי. היה ותחליט בעתיד מועצת הרבנות הראשית, שנבחרה בדרך שתוארה לעיל, שגם נשים תוכלנה לכהן בתפקידים של רבניות או מנהיגות רוחניות – היא תוכל להסמיכן לתפקידים אלה. אנו קוראים לקידומו של תהליך זה ברבנות הראשית.
הרכב הגוף הבוחר: נשים בכלל ונשים בעלות השכלה תורנית, כדוגמת מורות הלכה, בפרט, תהיינה שותפות בתהליך בחירת הרבנים, ובאופן שיוכל להיות מקובל גם על מועצת הרבנות הראשית הנוכחית (למשל שהגוף הבוחר לרבנות הראשית יהיה מורכב גם מכלל הנשים העומדות בראש מוסדות להשכלה גבוהה בישראל - מדרשות, אוניברסיטאות ומכללות - או לחלופין כאלו שמכהנות כחברות סגל באותם מוסדות, ושנבחרו על ידי ראשיהם).
תפקיד הרבנות: תפקידו העיקרי של רב הוא בהנהגה תורנית, הלכתית ורוחנית של הקהילה. כמו כן, רב אמור להיות אמון על כל עניין הקשור בתמיכה ובליווי של האנשים החלשים ביותר בקהילה ובחברה.
רב העיר יעמוד בקשר קבוע עם ראש העיר, מועצת העיר וראשי האגפים בעירייה, יכיר דרכם את הצרכים השונים בעיר ויהיה כתובת בעבורם להתייעצות, הן בשאלות הלכתיות הן בשאלות ערכיות וציבוריות. כמו כן עליו להיות בקשר הדוק עם רבני הקהילות והשכונות, ולהוות בעבורם דמות מנהיגותית.
כדי למלא תפקיד זה בצורה המיטבית, אנו ממליצים להמיר את המבנה של מועצות דתיות במבנה חלופי שבו מחלקת שירותי דת או הרבנות היא אחת המחלקות של העירייה הפועלת בהובלתו של רב העיר, תוך סנכרון ושיתוף עם המחלקות הנוספות בעירייה.
ברור שרב עיר כזה צריך להיות תלמיד חכם המעורב בדעת עם הציבור - כל הציבור, מהעולם החרדי ועד החילוני, ואולי אף לא יהודי - בעיר.
אנו מאמינים שקידום תהליכי חקיקה שיממשו עקרונות אלה יכול להביא לתהליך הדרגתי אך יציב ומעמיק שעשוי להבריא את הרבנות הממלכתית בישראל, ולהתאימה לצביונה ולאתגריה של מדינת ישראל של היום. על יסוד תהליכי תיקון אלו נוכל בעזרת השם אף לשוב אט אט אל החזון המקורי, שעל פיו הרבנות הממלכתית בישראל לוקחת חלק חשוב במכלול המנהיגותי והרוחני של מדינת ישראל כולה.
Music by <a href="https://pixabay.com/users/gp-music-20199743/?utm_source=link-attribution&amp;utm_medium=referral&amp;utm_campaign=music&amp;utm_content=203268">GP-Music</a> from <a href="https://pixabay.com/music/?utm_source=link-attribution&amp;utm_medium=referral&amp;utm_campaign=music&amp;utm_content=203268">Pixabay</a>

לב שבוי - פרק 12: טליק גואילי, אימו של רס"מ רני גואילי

In 1 playlist(s)

יהדות וישראליות

Recent clips