יהדות וישראליותיהדות וישראליות

לב שבוי - פרק 10: ריקי ברוך, גיסתו של אוריאל ברוך ז"ל

View descriptionShare

לב שבוי

צופית ליבמן היא גיסתו של אליקים ליבמן ז"ל, שהיה מאבטח במסיבת הנובה ברעים. אליקים הוגדר כחטוף במשך 210 ימים, עד שהתברר שנרצח בשטח המסיבה בזמן שבחר להיש 
11 clip(s)
Loading playlist

"הכרתי את אוריאל כשהיה בן פחות מבן 10" מספרת ריקי בתחילת הראיון, "הוא אח שלי לכל דבר".

השיחה עם ריקי חושפת קשר משפחתי עמוק ומלא חוויות משותפות, שבתות, חגים, וימים של שגרה, "הוא היה ילד, ותמיד נשאר כזה. עם שמחת חיים ותמימות מיוחדת, משהו שכולנו יכולים לקנא בו".

ריקי מספרת על הצדדים המיוחדים של אוריאל, שהיה עבור כל אחד בסביבתו מקור לשמחה ולתמיכה. "הוא ראה רק את הטוב באנשים, תמיד רצה לשמח ולהעלות חיוך על פניהם של אחרים. הייתי שומעת את רחלי, אשתו, מספרת איך הוא אף פעם לא כעס, אף פעם לא רב איתה, פשוט היה מרכך כל מצב בעזרת החיוך שלו".

מעבר להיותו אדם שמח ופעיל, אוריאל היה גם אבא מיוחד "הוא היה אבא מהסוג שילד תמיד חולם עליו, משחק, משתולל, צוחק ומחבק" מספרת ריקי "הוא קפץ עם הילדים, עשה איתם דברים שאמא לא מרשה, פשוט חי את החיים במלואם. האהבה שהרעיף על ילדיו, שלו בן ה-8 ואופק בן ה-5, ניכרת בכל סיפור שמספרת המשפחה "

כשצופית שואלת אותה על השביעי באוקטובר ועל מתי גילו שאוריאל חטוף, ריקי נוגעת ברגעים המורכבים שעברו על המשפחה "השגנו את כל המידע בעצמנו. אחרי יומיים הודענו שהוא נרצח. אמרנו 'ברוך דיין האמת' והלכנו לחפש אותו במחנה שורה. ואז אחרי כמה ימים באו להגיד לנו שהוא חטוף. מצב הזוי, הכל מתהפך, פתאום אחרי שאמרת 'ברוך דיין האמת' אתה חוזר בך, ויש תקווה. מול הילדים היה הכי מורכב להסביר את המצב. בהתחלה הם שאלו המון שאלות אחרי שאמרנו להם שהוא נחטף, איפה הוא ישן? איך הוא שורד? שאלות שילדים לא אמורים לשאול. ואז כשקיבלנו את ההודעה על כך, אחרי מעל 5 חודשים, שהוא נרצח וגופתו מוחזקת בעזה, היה כאב נורא אבל דווקא לילדים היה סוג של רוגע, סוג של סגירה עבורם, שהוא כבר לא סובל".

אחת התכונות הבולטות של אוריאל הייתה האהבה הגדולה שלו למסיבות. "מסיבות היו החיים שלו" ריקי מספרת "הוא לא ראה את החיים בלי זה. החיבור שלו לדעתי נבע מזה שהוא אדם של חופש. במסיבות טבע הוא הרגיש חופש אמיתי, ויש את האהבה האינסופית שמרגישים שם, האנשים הטובים, זה המקום שבו הוא הרגיש הכי בנוח. בערב ראש השנה האחרון שלו, חמותי אמרה לו שאולי כדאי לו להירגע מעט עם המסיבות ולהשקיע יותר בבית, אוריאל ענה בפשטות: "אמא, אני חי במסיבות ואני אמות במסיבות". הדברים שנשמעו באותו רגע כבדיחה, הפכו להיות גורליים ומצמררים."

למרות הכאב האינסופי, ריקי מספרת שהיא מוצאת נחמה בכך שאוריאל סיים את חייו במקום שאהב, כשהוא מוקף בחברים ובשמחה: "אני לוקחת קצת שלווה מהמחשבה שברגעיו האחרונים הוא היה במקום הנכון עבורו, שהוא חגג את החיים עד הסוף. הוא לא פה, אבל האישיות שלו עדיין איתנו. הוא חי בתמונות, בזיכרונות, ובעיקר בילדים שלו. בכל יום אנחנו מתגעגעים אליו, אבל גם חוגגים את מה שהוא היה עבורנו - אדם מיוחד, מלא שמחת חיים ואהבה."

צופית וריקי משתפות בתחושות שלהם כמה חשוב להיות מאוחדים, גם כשלא מסכימים תמיד על הדרך להבין כולם רוצים את אותו דבר: "כולם רוצים את החטופים בבית היום. לא היום, אתמול. כל אחד יכול לתמוך במשפחות, יש הרבה דברים שאפשר לעשות בכיכר. להכיר משפחות חטופים, להקשיב להם. זה הסיפור של כולנו, הגורל הוא משותף".

  • Facebook
  • X (Twitter)
  • WhatsApp
  • Email
  • Download

In 1 playlist(s)

  1. לב שבוי

    11 clip(s)

יהדות וישראליות

Recent clips
Browse 85 clip(s)