דב אייכלר משוחח עם עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי

מתוך "משדר הערב"

עורכת: נעמי צוובנר

מפיק: רביד ליפקין

ג' בכסלו תשפ"ו

דב אייכלר משוחח עם עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי
מתוך "משדר הערב"
עורכת: נעמי צוובנר
מפיק: רביד ליפקין
ג' בכסלו תשפ"ו

כאן מורשת

שינוי ברשת X מאפשר לראות מהיכן המשתמשים פועלים: מה המשמעות של הצעד?

בפינה אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, טנא מנתח את העסקאות הגדולות, משברים פוליטיים ואת האתגרים האסטרטגיים של ישראל

בפינת הטור האסטרטגי השבועית אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, אודי טנא מתייחס לנושאים המרכזיים שעל סדר היום הביטחוני והפוליטי של ישראל.

השיחה נפתחה בהתייחסות לעסקת הענק של מכירת הגז למצרים. טנא הדגיש את החשיבות הכלכלית של העסקה, שסכומה מוערך ב־112 מיליארד דולר, וציין כי היא משמעותית לכל אזרחי ישראל. לדבריו, יש להבטיח שהכספים יישמרו במדינה ולא יפולו לידיים חיצוניות או מתווכים.

בנושא הפריצה האיראנית לטלגרם של נפתלי בנט, טנא הסביר כי המשבר ניהל את הבן אדם ולא להפך, וציין את הצורך להפעיל אמצעי זהירות כמו שימוש בטלפונים "טיפשים" למנהלים בכירים, כדי למנוע סיכונים לביטחון המדינה.

בנוסף, טנא סקר את ההיסטוריה של טענות לשחיתות סביב משאבי טבע בישראל והביע הערכה לניהול המשאבים ולהשפעתם על יוקר המחיה והכלכלה המקומית.

"טוב עשה בנט בכך שהשתמש באמצעים זהירים, וזה מספק תובנות חשובות על ניהול משברים פוליטיים וביטחוניים," סיכם טנא. "כל בר דעת צריך להבין את ההשלכות של כל מהלך אסטרטגי על ביטחון ישראל."

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי שטרנליכט

בפינה אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, טנא מנתח את העסקאות הגדולות, משברים פוליטיים ואת האתגרים האסטרטגיים של ישראל
בפינת הטור האסטרטגי השבועית אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת, אודי טנא מתייחס לנושאים המרכזיים שעל סדר היום הביטחוני והפוליטי של ישראל.
השיחה נפתחה בהתייחסות לעסקת הענק של מכירת הגז למצרים. טנא הדגיש את החשיבות הכלכלית של העסקה, שסכומה מוערך ב־112 מיליארד דולר, וציין כי היא משמעותית לכל אזרחי ישראל. לדבריו, יש להבטיח שהכספים יישמרו במדינה ולא יפולו לידיים חיצוניות או מתווכים.
בנושא הפריצה האיראנית לטלגרם של נפתלי בנט, טנא הסביר כי המשבר ניהל את הבן אדם ולא להפך, וציין את הצורך להפעיל אמצעי זהירות כמו שימוש בטלפונים "טיפשים" למנהלים בכירים, כדי למנוע סיכונים לביטחון המדינה.
בנוסף, טנא סקר את ההיסטוריה של טענות לשחיתות סביב משאבי טבע בישראל והביע הערכה לניהול המשאבים ולהשפעתם על יוקר המחיה והכלכלה המקומית.
"טוב עשה בנט בכך שהשתמש באמצעים זהירים, וזה מספק תובנות חשובות על ניהול משברים פוליטיים וביטחוניים," סיכם טנא. "כל בר דעת צריך להבין את ההשלכות של כל מהלך אסטרטגי על ביטחון ישראל."
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי שטרנליכט

 פינת הטור האסטרטגי: אודי טנא על שוד הגז, פריצות סייבר ומדיניות הביטחון

המומחית למחלות זיהומיות מזהירה בכאן מורשת: התחלואה גבוהה כבר כעת, ממליצה למסכות במקומות סגורים ולחולים להישאר בבית; קורונה בירידה

גל תחלואת השפעת בישראל הגיע השנה מוקדם מהרגיל, וכבר כעת נרשמים נתונים שמזכירים את שיאי החורף של השנה שעברה. כך אומרת פרופ’ גליה רהב, מומחית למחלות זיהומיות מבית החולים שיבא, בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת. לדבריה, אמנם לא נרשמת עלייה חריגה בתמותה או במספר האשפוזים ביחס לשנה הקודמת, אך העיתוי החריג מעורר דאגה. “הגענו לשיאים כמה שבועות מוקדם מהרגיל, ואני מקווה שאלו אכן שיאים”, ציינה.

רהב ממליצה לאוכלוסיות בסיכון – קשישים, חולים עם מחלות רקע, נשים בהיריון ואנשים החוששים מהדבקה – לעטות מסכה במקומות ציבוריים. עם זאת, הדגישה כי האחריות המרכזית מוטלת דווקא על החולים עצמם: “אנשים חולים יוצאים לעבודה בלי מסכה. אם אתה חולה – תישאר בבית, ואם אתה חייב לצאת, לפחות תשים מסכה”.

בהתייחסות למצבים בסיכון גבוה להדבקה, ציינה פרופ’ רהב כי מטוסים ובתי חולים הם מוקדים בעייתיים במיוחד. “במטוסים אנשים משתעלים, יושבים שעות בצפיפות – ההמלצה היא כן לשים מסכה”, אמרה, והוסיפה כי גם אדם בריא עשוי להרוויח מהגנה כזו, במיוחד כאשר סביבו יש אנשים עם תסמינים.

לשאלה כיצד ניתן להבדיל בין שפעת לצינון רגיל, הסבירה רהב כי שפעת מתאפיינת לרוב בשילוב של חום, תסמינים נשימתיים כמו שיעול, נזלת או כאב גרון, וכן תסמינים כלליים קשים: צמרמורות, כאבי שרירים, הזעה ועייפות משמעותית. “כשכל הדברים האלה מופיעים יחד – הסבירות לשפעת גבוהה”, אמרה, אף שהדגישה כי אבחנה ודאית מחייבת בדיקה.

בנוגע למוכנות מערכת הבריאות, ציינה רהב כי למשרד הבריאות יש מענה לגל הנוכחי: חיסונים מותאמים זמינים, קיימות תרופות אנטי-ויראליות לאנשים בסיכון, ומסכות נמצאות בשפע – אף שקיים מחסור מסוים בתרופות בקהילה. עם זאת, היא התריעה מפני ירידה באמון הציבור ובהתחסנות, תופעה שלדבריה נולדה בתקופת הקורונה.

בהקשר זה ציינה רהב כי נגיף הקורונה עצמו נמצא כעת במגמת ירידה. “בקיץ דווקא ראינו יותר קורונה, ועכשיו – לשמחתנו – הרבה פחות”, אמרה, והוסיפה כי אין כיום סימנים מיידיים לגל חדש.

לסיום, הפריכה רהב מיתוסים נפוצים: “קור לא גורם למחלה – צריך נגיף. הסיכון האמיתי הוא בחללים סגורים, לא באוויר הפתוח”. לדבריה, האחריות האישית והזהירות הפשוטה עשויות לצמצם משמעותית את התחלואה בחורף הקרוב.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי שטרנליכט

צילום: פלאש 90

המומחית למחלות זיהומיות מזהירה בכאן מורשת: התחלואה גבוהה כבר כעת, ממליצה למסכות במקומות סגורים ולחולים להישאר בבית; קורונה בירידה
גל תחלואת השפעת בישראל הגיע השנה מוקדם מהרגיל, וכבר כעת נרשמים נתונים שמזכירים את שיאי החורף של השנה שעברה. כך אומרת פרופ&rsquo; גליה רהב, מומחית למחלות זיהומיות מבית החולים שיבא, בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת. לדבריה, אמנם לא נרשמת עלייה חריגה בתמותה או במספר האשפוזים ביחס לשנה הקודמת, אך העיתוי החריג מעורר דאגה. &ldquo;הגענו לשיאים כמה שבועות מוקדם מהרגיל, ואני מקווה שאלו אכן שיאים&rdquo;, ציינה.
רהב ממליצה לאוכלוסיות בסיכון &ndash; קשישים, חולים עם מחלות רקע, נשים בהיריון ואנשים החוששים מהדבקה &ndash; לעטות מסכה במקומות ציבוריים. עם זאת, הדגישה כי האחריות המרכזית מוטלת דווקא על החולים עצמם: &ldquo;אנשים חולים יוצאים לעבודה בלי מסכה. אם אתה חולה &ndash; תישאר בבית, ואם אתה חייב לצאת, לפחות תשים מסכה&rdquo;.
בהתייחסות למצבים בסיכון גבוה להדבקה, ציינה פרופ&rsquo; רהב כי מטוסים ובתי חולים הם מוקדים בעייתיים במיוחד. &ldquo;במטוסים אנשים משתעלים, יושבים שעות בצפיפות &ndash; ההמלצה היא כן לשים מסכה&rdquo;, אמרה, והוסיפה כי גם אדם בריא עשוי להרוויח מהגנה כזו, במיוחד כאשר סביבו יש אנשים עם תסמינים.
לשאלה כיצד ניתן להבדיל בין שפעת לצינון רגיל, הסבירה רהב כי שפעת מתאפיינת לרוב בשילוב של חום, תסמינים נשימתיים כמו שיעול, נזלת או כאב גרון, וכן תסמינים כלליים קשים: צמרמורות, כאבי שרירים, הזעה ועייפות משמעותית. &ldquo;כשכל הדברים האלה מופיעים יחד &ndash; הסבירות לשפעת גבוהה&rdquo;, אמרה, אף שהדגישה כי אבחנה ודאית מחייבת בדיקה.
בנוגע למוכנות מערכת הבריאות, ציינה רהב כי למשרד הבריאות יש מענה לגל הנוכחי: חיסונים מותאמים זמינים, קיימות תרופות אנטי-ויראליות לאנשים בסיכון, ומסכות נמצאות בשפע &ndash; אף שקיים מחסור מסוים בתרופות בקהילה. עם זאת, היא התריעה מפני ירידה באמון הציבור ובהתחסנות, תופעה שלדבריה נולדה בתקופת הקורונה.
בהקשר זה ציינה רהב כי נגיף הקורונה עצמו נמצא כעת במגמת ירידה. &ldquo;בקיץ דווקא ראינו יותר קורונה, ועכשיו &ndash; לשמחתנו &ndash; הרבה פחות&rdquo;, אמרה, והוסיפה כי אין כיום סימנים מיידיים לגל חדש.
לסיום, הפריכה רהב מיתוסים נפוצים: &ldquo;קור לא גורם למחלה &ndash; צריך נגיף. הסיכון האמיתי הוא בחללים סגורים, לא באוויר הפתוח&rdquo;. לדבריה, האחריות האישית והזהירות הפשוטה עשויות לצמצם משמעותית את התחלואה בחורף הקרוב.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי שטרנליכט
צילום: פלאש 90

  "פרופ’ גליה רהב: “השפעת הקדימה את זמנה – הגענו לשיא מוקדם מהצפוי

המפקד לשעבר של התחנה, ואביה של סיון ז"ל שנרצחה ב-7 באוקטובר, מתייחס למחלוקות סביב התוכן הפוליטי, להכשרת עיתונאים ולצורך בוועדת חקירה ממלכתית אחרי האירועים הקשים.

שמעון אלקבץ, לשעבר מפקד גלי צה"ל ומנכ"ל בפועל של רשות השידור, ואביה של סיון ז"ל שנרצחה בקיבוץ כפר עזה ב-7 באוקטובר, התייחס בראיון לדיון הציבורי סביב עתיד התחנה, שממלאת תפקיד מרכזי בתקשורת ובחינוך עיתונאי בישראל.

על סוגיית סגירת התחנה אמר אלקבץ: "כל שרי הביטחון לדורותיהם רצו לסגור את התחנה, וגם הרמטכ״לים. האנומליה נולדה ברגע שהתחנה נולדה. לפני שסוגרים, אולי כדאי לנסות לתקן. אם נבחן את כל ההתבטאויות – גם משמאל וגם מימין – מדובר בעיקר בתוכניות אישיות ופוליטיקה אישית, לא בסוגיה של קואליציה ואופוזיציה."

לדבריו, יש להפריד בין הפוליטיקה לתוכן התחנה: "גלי צה"ל יכול להישאר תחנה ציבורית מבלי להיות תחת הרדאר הפוליטי. הסיפור הזה של הלהט לסגור את התחנה לא יהיה קיים אם נסיר את הסיפור הפוליטי."

לגבי תפקיד התחנה בהכשרת דור העתיד של העיתונאים, הסביר אלקבץ: "גלי צה"ל מהווה בית ספר לעיתונאים בישראל. מי שמגיע לתחנה הם חיילים עם פרופיל 64 ומטה, כולל מתנדבים. כיום התחנה כוללת מגוון רחב יותר – דתיים, תושבי פריפריה חברתית וגיאוגרפית – והיא יותר מעורבת מבחינת הרכב החיילים."

בנוגע לשידורים בשבת, ציין: "במהלך כהונתי ביטלתי את השידורים החיים בשבת – כל התוכניות היו מוקלטות. כך שמרנו על החיילים, ובאותו זמן התחנה המשיכה לפעול ולשדר חדשות כל שעה."

על הקמת ועדת חקירה ממלכתית אחרי 7 באוקטובר, אמר אלקבץ: "יש לקבוע רשימה מוסכמת של נציגי הקואליציה והאופוזיציה, שממנה יבחרו השופטים העליונים. אין טעם בוועדה שאף אחד לא יאמין למסקנותיה. הוועדה חייבת להיות ממלכתית, עם סמכויות אמיתיות, ולחקור מה קרה ומדוע המדינה והמערכת הצבאית נכשלו."

אלקבץ סיכם: "לפני שמחליטים על סגירה, כדאי לחשוב על תיקון התחנה – חיזוק התוכן הציבורי, צמצום הפוליטיקה, ושימור התפקיד המרכזי שלה בחינוך עיתונאי ובהסברה ביטחונית."

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי שטרנליכט

צילום: פלאש 90

המפקד לשעבר של התחנה, ואביה של סיון ז"ל שנרצחה ב-7 באוקטובר, מתייחס למחלוקות סביב התוכן הפוליטי, להכשרת עיתונאים ולצורך בוועדת חקירה ממלכתית אחרי האירועים הקשים.
שמעון אלקבץ, לשעבר מפקד גלי צה"ל ומנכ"ל בפועל של רשות השידור, ואביה של סיון ז"ל שנרצחה בקיבוץ כפר עזה ב-7 באוקטובר, התייחס בראיון לדיון הציבורי סביב עתיד התחנה, שממלאת תפקיד מרכזי בתקשורת ובחינוך עיתונאי בישראל.
על סוגיית סגירת התחנה אמר אלקבץ: "כל שרי הביטחון לדורותיהם רצו לסגור את התחנה, וגם הרמטכ״לים. האנומליה נולדה ברגע שהתחנה נולדה. לפני שסוגרים, אולי כדאי לנסות לתקן. אם נבחן את כל ההתבטאויות &ndash; גם משמאל וגם מימין &ndash; מדובר בעיקר בתוכניות אישיות ופוליטיקה אישית, לא בסוגיה של קואליציה ואופוזיציה."
לדבריו, יש להפריד בין הפוליטיקה לתוכן התחנה: "גלי צה"ל יכול להישאר תחנה ציבורית מבלי להיות תחת הרדאר הפוליטי. הסיפור הזה של הלהט לסגור את התחנה לא יהיה קיים אם נסיר את הסיפור הפוליטי."
לגבי תפקיד התחנה בהכשרת דור העתיד של העיתונאים, הסביר אלקבץ: "גלי צה"ל מהווה בית ספר לעיתונאים בישראל. מי שמגיע לתחנה הם חיילים עם פרופיל 64 ומטה, כולל מתנדבים. כיום התחנה כוללת מגוון רחב יותר &ndash; דתיים, תושבי פריפריה חברתית וגיאוגרפית &ndash; והיא יותר מעורבת מבחינת הרכב החיילים."
בנוגע לשידורים בשבת, ציין: "במהלך כהונתי ביטלתי את השידורים החיים בשבת &ndash; כל התוכניות היו מוקלטות. כך שמרנו על החיילים, ובאותו זמן התחנה המשיכה לפעול ולשדר חדשות כל שעה."
על הקמת ועדת חקירה ממלכתית אחרי 7 באוקטובר, אמר אלקבץ: "יש לקבוע רשימה מוסכמת של נציגי הקואליציה והאופוזיציה, שממנה יבחרו השופטים העליונים. אין טעם בוועדה שאף אחד לא יאמין למסקנותיה. הוועדה חייבת להיות ממלכתית, עם סמכויות אמיתיות, ולחקור מה קרה ומדוע המדינה והמערכת הצבאית נכשלו."
אלקבץ סיכם: "לפני שמחליטים על סגירה, כדאי לחשוב על תיקון התחנה &ndash; חיזוק התוכן הציבורי, צמצום הפוליטיקה, ושימור התפקיד המרכזי שלה בחינוך עיתונאי ובהסברה ביטחונית."
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי שטרנליכט
צילום: פלאש 90

שינוי ברשת X מאפשר לראות מהיכן המשתמשים פועלים: מה המשמעות של הצעד?

כאן מורשת

.css-10t7zxc{display:block;-webkit-flex:none;-ms-flex:none;flex:none;height:0.7rem;}Recent clips

Recent clips