הרב ד״ר שמואל שנהב סגן נשיא המכללה ירושלים משוחח עם ידידיה תנעמי 
על דרכו של המדרש לבאר את פסוקי הפרשה דרך תורת הנפש של האדם.

מתוך 'אנעים זמירות'

עורך ומגיש: ידידיה תנעמי

קרדיט תמונה: שלומי שלמוני.

הרב ד״ר שמואל שנהב סגן נשיא המכללה ירושלים משוחח עם ידידיה תנעמי&nbsp; על דרכו של המדרש לבאר את פסוקי הפרשה דרך תורת הנפש של האדם.
מתוך 'אנעים זמירות'
עורך ומגיש: ידידיה תנעמי
קרדיט תמונה: שלומי שלמוני.

כאן מורשת

מדרשתרפיה

הרב נחשון בן ארצי רב הישוב כדים מתאר החזרה לישובי השומרון מתוך בית המדרש של ישיבת מעלה אליהו.

מתוך 'אנעים זמירות'

עורך ומגיש: ידידיה תנעמי

קרדיט תמונה: באדיבות המצולם.

הרב נחשון בן ארצי רב הישוב כדים מתאר החזרה לישובי השומרון מתוך בית המדרש של ישיבת מעלה אליהו.
מתוך 'אנעים זמירות'
עורך ומגיש: ידידיה תנעמי
קרדיט תמונה: באדיבות המצולם.

ההתחברות לשומרון 

בעקבות דברי נשיא ביהמ"ש העליון עמית- מנכ״ל אסקריא  דודי דרור: רק 6% מהחרדים הבוגרים מחזיקים שני מכשירים; שיעור השימוש בסמארטפונים עולה בעיקר אחרי הנישואים, וסוגיית הגיוס צפויה להיות גורם משמעותי בבחירות

נתוני חברת המחקר אסקריא מצביעים על כך שהטלפון הכשר עדיין שומר על מעמד מרכזי בציבור החרדי, למרות העלייה בשימוש באינטרנט ובסמארטפונים. לדברי דודי דרור, מנכ״ל אסקריה, יותר מ־70% מהגברים החרדים מחזיקים טלפון כשר, בעוד שיעור המחזיקים בסמארטפון עומד על כ־27% עד 35%, בהתאם לפילוח.

דרור התייחס  אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת לתופעה של החזקת שני מכשירים, ואמר כי מדובר בתופעה מצומצמת יחסית שהלכה ופחתה עם השנים. לדבריו, בסקר האחרון של החברה נמצא כי רק כ־6% מהאוכלוסייה החרדית הבוגרת מחזיקים שני מכשירים, לעומת כ־19% בשנת 2022. אחת הסיבות לכך היא כניסתם של סמארטפונים מוגנים, שהפחיתה את הצורך להחזיק במקביל טלפון כשר ומכשיר נוסף.

הפער בין רווקים לנשואים

אחד הנתונים הבולטים שעליהם הצביע דרור הוא הפער בין בחורי הישיבות לבין גברים חרדים לאחר הנישואים. לדבריו, בקרב בחורי הישיבות שיעור השימוש בסמארטפונים נמוך מאוד, ואילו לאחר הנישואים, ובמיוחד בקרב מי שיוצאים לעבודה, השימוש במכשירים אלה עולה באופן משמעותי.

לדבריו, כאשר בוחנים את הנתונים לפי גיל, ניתן לראות שבקרב בני 30 ומעלה שיעור השימוש בסמארטפונים גבוה יותר. במקביל, הטלפון הכשר ממשיך להיות בעל נוכחות משמעותית מאוד בציבור החרדי.

השימוש באינטרנט, לעומת זאת, רחב יותר. דרור העריך כי כ־60% מהציבור החרדי מחוברים לאינטרנט בבית. לצד זאת קיימים גם חדרי אינטרנט ומחשבים, המאפשרים למי שאינם מעוניינים בחיבור ביתי להשתמש בשירותי אינטרנט לצרכים שונים.

"גם אם יש סמארטפון – הסינון עדיין משמעותי"

דרור הדגיש כי עצם החזקת סמארטפון אינה מעידה בהכרח על שימוש חופשי באינטרנט. לדבריו, קיימות רמות שונות של סינון, החל ממכשירים שמאפשרים גישה למייל בלבד ועד לסינון בינוני או מחמיר.

הוא גם התייחס לקושי במחקר של תופעות מסוג זה בציבור החרדי, בשל הרצייה החברתית והרצון של חלק מהנשאלים שלא לדווח על החזקת מכשיר שאינו מקובל בקהילה.

לדבריו, גם לניסוח השאלות יש חשיבות גדולה. כך למשל, יש הבדל בין השאלה "האם אתה גולש באינטרנט" לבין "האם אתה משתמש באינטרנט". המילה "גולש", לדבריו, עשויה להתפרש כמאפיין התנהגותי, בעוד "משתמש" יכולה להתייחס לצורך פונקציונלי בלבד.

ומה קורה בזירה הפוליטית?

לקראת הבחירות התייחס דרור גם למגמות שהוא מזהה בסקרים. לדבריו, בש״ס ניכרת ירידה מסוימת, בעיקר בקרב הציבור שאינו חרדי. הוא ציין כי ש״ס אינה פונה רק לציבור החרדי ולכן מדובר באתגר משמעותי עבורה, במיוחד על רקע סוגיית הגיוס.

דרור התייחס גם למפלגות חדשות הפונות לציבור החרדי, וציין כי מדובר בתופעה מעניינת שעדיין אינה מצליחה לטפס במידה מספקת.

בין היתר עלה גם הדיון סביב שילוב נשים ברשימות פוליטיות חרדיות. דרור הסביר כי הציבור החרדי אינו מקשה אחת, וכי קיימים בו גם אנשים שמחזיקים בעמדות מודרניות יותר בנושאים מסוימים, אך עדיין אינם מעוניינים לראות נשים במפלגה חרדית.

לדבריו, מפלגה המבקשת לפנות לקהל רחב ככל האפשר צריכה להיזהר מלהפוך לסמן ליברלי מובהק, משום שהדבר עלול להרחיק חלק מהמצביעים.

"סוגיית הגיוס בוערת"

בסיום השיחה הדגיש דרור כי סוגיית הגיוס היא אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים כיום משפחות חרדיות רבות. לדבריו, ההתמודדות עם צעירים הנדרשים להתייצב לגיוס ועם ההשלכות על בני משפחותיהם הופכת את הסוגיה לבוערת במיוחד.

לדבריו, מי שיצליח להציג פתרון שייתן מענה משמעותי למשבר הגיוס עשוי להשפיע באופן ניכר גם על המפה הפוליטית בבחירות הקרובות.

עורך - איתי סופרין 

מפיקה - עדי אסתר שטרנליכט

בעקבות דברי נשיא ביהמ"ש העליון עמית- מנכ״ל אסקריא&nbsp; דודי דרור: רק 6% מהחרדים הבוגרים מחזיקים שני מכשירים; שיעור השימוש בסמארטפונים עולה בעיקר אחרי הנישואים, וסוגיית הגיוס צפויה להיות גורם משמעותי בבחירות
נתוני חברת המחקר אסקריא מצביעים על כך שהטלפון הכשר עדיין שומר על מעמד מרכזי בציבור החרדי, למרות העלייה בשימוש באינטרנט ובסמארטפונים. לדברי דודי דרור, מנכ״ל אסקריה, יותר מ־70% מהגברים החרדים מחזיקים טלפון כשר, בעוד שיעור המחזיקים בסמארטפון עומד על כ־27% עד 35%, בהתאם לפילוח.
דרור התייחס&nbsp; אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת לתופעה של החזקת שני מכשירים, ואמר כי מדובר בתופעה מצומצמת יחסית שהלכה ופחתה עם השנים. לדבריו, בסקר האחרון של החברה נמצא כי רק כ־6% מהאוכלוסייה החרדית הבוגרת מחזיקים שני מכשירים, לעומת כ־19% בשנת 2022. אחת הסיבות לכך היא כניסתם של סמארטפונים מוגנים, שהפחיתה את הצורך להחזיק במקביל טלפון כשר ומכשיר נוסף.
הפער בין רווקים לנשואים
אחד הנתונים הבולטים שעליהם הצביע דרור הוא הפער בין בחורי הישיבות לבין גברים חרדים לאחר הנישואים. לדבריו, בקרב בחורי הישיבות שיעור השימוש בסמארטפונים נמוך מאוד, ואילו לאחר הנישואים, ובמיוחד בקרב מי שיוצאים לעבודה, השימוש במכשירים אלה עולה באופן משמעותי.
לדבריו, כאשר בוחנים את הנתונים לפי גיל, ניתן לראות שבקרב בני 30 ומעלה שיעור השימוש בסמארטפונים גבוה יותר. במקביל, הטלפון הכשר ממשיך להיות בעל נוכחות משמעותית מאוד בציבור החרדי.
השימוש באינטרנט, לעומת זאת, רחב יותר. דרור העריך כי כ־60% מהציבור החרדי מחוברים לאינטרנט בבית. לצד זאת קיימים גם חדרי אינטרנט ומחשבים, המאפשרים למי שאינם מעוניינים בחיבור ביתי להשתמש בשירותי אינטרנט לצרכים שונים.
"גם אם יש סמארטפון &ndash; הסינון עדיין משמעותי"
דרור הדגיש כי עצם החזקת סמארטפון אינה מעידה בהכרח על שימוש חופשי באינטרנט. לדבריו, קיימות רמות שונות של סינון, החל ממכשירים שמאפשרים גישה למייל בלבד ועד לסינון בינוני או מחמיר.
הוא גם התייחס לקושי במחקר של תופעות מסוג זה בציבור החרדי, בשל הרצייה החברתית והרצון של חלק מהנשאלים שלא לדווח על החזקת מכשיר שאינו מקובל בקהילה.
לדבריו, גם לניסוח השאלות יש חשיבות גדולה. כך למשל, יש הבדל בין השאלה "האם אתה גולש באינטרנט" לבין "האם אתה משתמש באינטרנט". המילה "גולש", לדבריו, עשויה להתפרש כמאפיין התנהגותי, בעוד "משתמש" יכולה להתייחס לצורך פונקציונלי בלבד.
ומה קורה בזירה הפוליטית?
לקראת הבחירות התייחס דרור גם למגמות שהוא מזהה בסקרים. לדבריו, בש״ס ניכרת ירידה מסוימת, בעיקר בקרב הציבור שאינו חרדי. הוא ציין כי ש״ס אינה פונה רק לציבור החרדי ולכן מדובר באתגר משמעותי עבורה, במיוחד על רקע סוגיית הגיוס.
דרור התייחס גם למפלגות חדשות הפונות לציבור החרדי, וציין כי מדובר בתופעה מעניינת שעדיין אינה מצליחה לטפס במידה מספקת.
בין היתר עלה גם הדיון סביב שילוב נשים ברשימות פוליטיות חרדיות. דרור הסביר כי הציבור החרדי אינו מקשה אחת, וכי קיימים בו גם אנשים שמחזיקים בעמדות מודרניות יותר בנושאים מסוימים, אך עדיין אינם מעוניינים לראות נשים במפלגה חרדית.
לדבריו, מפלגה המבקשת לפנות לקהל רחב ככל האפשר צריכה להיזהר מלהפוך לסמן ליברלי מובהק, משום שהדבר עלול להרחיק חלק מהמצביעים.
"סוגיית הגיוס בוערת"
בסיום השיחה הדגיש דרור כי סוגיית הגיוס היא אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים כיום משפחות חרדיות רבות. לדבריו, ההתמודדות עם צעירים הנדרשים להתייצב לגיוס ועם ההשלכות על בני משפחותיהם הופכת את הסוגיה לבוערת במיוחד.
לדבריו, מי שיצליח להציג פתרון שייתן מענה משמעותי למשבר הגיוס עשוי להשפיע באופן ניכר גם על המפה הפוליטית בבחירות הקרובות.
עורך - איתי סופרין&nbsp;
מפיקה - עדי אסתר שטרנליכט

למרות העלייה בשימוש באינטרנט: 70% מהחרדים עדיין מחזיקים טלפון כשר

הרבנית ימימה מזרחי משיקה יומן שנתי חדש, המוקדש למעשייה "מעשה מאבדת בת מלך" של רבי נחמן מברסלב. לדבריה, הסיפור מבקש להזכיר לנשים כי גם בתוך שגרה, הורות, גיוס ומציאות מתמשכת של מלחמה – כל יום דורש מחדש רצון ומאמץ

הרבנית ימימה מזרחי משיקה בימים אלה יומן שנתי חדש במסגרת סדרת "פרשה ואישה". היומן, המיועד לשנת תשפ"ז, כולל לצד תאריכים גם זמני זריחה ושקיעה, ימי פטירה של צדיקים וצדיקות ודבר תורה לכל שבוע.

אלא שהשנה היומן מקבל אופי ייחודי: הוא מוקדש כולו למסע בעקבות אחת ממעשיותיו המוכרות של רבי נחמן מברסלב – "מעשה מאבדת בת מלך".

לדברי הרבנית מזרחי, אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת ,הבחירה במעשייה אינה מקרית. "אם נסתכל עד היום על ההלכה היבשה, במרכאות, על השורה התחתונה – אתה אדם טוב או אדם רע – החסידות אומרת: הדרך. הדרך שלך, ההשתדלות שלך, כל כך חשובה".

ב"מעשה מאבדת בת מלך", הדגש אינו רק על התוצאה הסופית, אלא דווקא על הדרך הארוכה שעובר בן המלך בחיפושיו אחר בת המלך. "הוא לא מספר אפילו את הקטע הרומנטי של החתונה שלו, רק את הדרך הארוכה – איך הוא מציע, איך הוא שוב קם, איך היא מחכה לו, איך היא משאירה לו מכתב", הסבירה.

לכן, ביומן החדש מחולקת המעשייה לאורך חודשי השנה, כאשר לכל חודש מוקדש פרק משלו. המטרה, לדבריה, היא לתת מקום דווקא למי שנמצאות בתוך ההתמודדות היומיומית, גם כאשר הדרך רצופה נפילות וקשיים.

"אנחנו בעצם אומרים: הדרך כל כך נחשבת אצל הקדוש ברוך הוא, אפילו אם נפלנו", אמרה. "פעם נופל ופעם קם, ואת זה אני רוצה לתת לנשים העמלות האלה, החרוטות האלה, הפוסעות בדרך האלה".

"כל פעם זה יום חדש ומאמץ חדש"

בריאיון התייחסה הרבנית מזרחי גם לחיבור בין המעשייה לבין המציאות הישראלית הנוכחית. לדבריה, יש נטייה להתרגל גם למצבים שדורשים מאמץ מתמשך.

"אני חושבת שמתרגלים מאוד מהר לתפקוד הנשי", אמרה. "אם זו אישה שפשוט יולדת ומגדלת ילדים, וזה נראה דבר שחוזר על עצמו באינרציה – זה לא נכון".

לדבריה, אינרציה היא מצב שבו האדם אינו נדרש להפעיל מחדש את הרצון שלו. "כאילו לא צריך להשקיע רצון בכל בוקר מחדש", הסבירה. הדברים נכונים, לדבריה, גם לנשים שבעליהן מגויסים למילואים.

"אם זו אישה של מגויסים, שבסדר, ושבעת אלפים הרי כבר אין לזה את ההילה הסלבית שהייתה לזה בשמונה באוקטובר – אבל זה בכל פעם יום חדש ומאמץ חדש".

"ולזה אני חושבת החסידות מצביעה, ולזה רציתי אני להצביע", הוסיפה.

איורים שנעשו ביד – בעידן ה-AI

היומן נוצר יחד עם התלמידה והעורכת יקרת פרידמן, ומלווה באיורים של נעמה. הרבנית מזרחי סיפרה כי דווקא בעידן שבו ניתן לייצר איורים באמצעות בינה מלאכותית, נבחרה עבודה ידנית בפחם.

"המעשה הנועז הוא לאייר ספר בעידן ה-AI", אמרה. "הוא נותן לך באמת ציורים היפר-ריאליסטיים. אתה אומר לו מה אתה רוצה, איזה פרטים יהיו בציור הזה, והוא מוציא לך".

אולם במקרה הזה, לדבריה, נעמה בחרה בדרך אחרת: "היא פשוט ישבה עם הפחם וציירה רעיון מדם ליבה. היא למדה איתנו, ותחת העריכה הנאמנה של יקרת פרידמן, שכל כך הרבה שנים באמת עורכת את דבריי, שהם לפעמים מבולגנים קצת – היא פשוט נתנה לזה צורה וציור".

"זה מעשה של בריאה, ממש", סיכמה.

לשאלה מדוע היומן מיועד בעיקר לנשים ולא לגברים, השיבה הרבנית בחיוך כי הגברים מוזמנים בהחלט לקרוא, ללמוד ואף לרכוש את היומן עבור נשותיהם.

"הגברים הם בחזקת מציצים", אמרה. "אני יודעת שיש סיפור נורא גדול – גם קורא את השיעורים, גם אומר אותם בבית הכנסת מבלי לצטט שזה ממני, וגם לפעמים כן מצטטים".

היומן החדש מצטרף לסדרת "פרשה ואישה", ומבקש להפוך את המעשייה החסידית למסע אישי לאורך השנה – מסע שמדגיש לא רק את היעד, אלא בעיקר את ההתמדה, הנפילות, הקימה והצעדים הקטנים שבדרך.

עורך - איתי סופרין 

מפיקה - עדי אסתר שטרנליכט

הרבנית ימימה מזרחי משיקה יומן שנתי חדש, המוקדש למעשייה "מעשה מאבדת בת מלך" של רבי נחמן מברסלב. לדבריה, הסיפור מבקש להזכיר לנשים כי גם בתוך שגרה, הורות, גיוס ומציאות מתמשכת של מלחמה &ndash; כל יום דורש מחדש רצון ומאמץ
הרבנית ימימה מזרחי משיקה בימים אלה יומן שנתי חדש במסגרת סדרת "פרשה ואישה". היומן, המיועד לשנת תשפ"ז, כולל לצד תאריכים גם זמני זריחה ושקיעה, ימי פטירה של צדיקים וצדיקות ודבר תורה לכל שבוע.
אלא שהשנה היומן מקבל אופי ייחודי: הוא מוקדש כולו למסע בעקבות אחת ממעשיותיו המוכרות של רבי נחמן מברסלב &ndash; "מעשה מאבדת בת מלך".
לדברי הרבנית מזרחי, אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת ,הבחירה במעשייה אינה מקרית. "אם נסתכל עד היום על ההלכה היבשה, במרכאות, על השורה התחתונה &ndash; אתה אדם טוב או אדם רע &ndash; החסידות אומרת: הדרך. הדרך שלך, ההשתדלות שלך, כל כך חשובה".
ב"מעשה מאבדת בת מלך", הדגש אינו רק על התוצאה הסופית, אלא דווקא על הדרך הארוכה שעובר בן המלך בחיפושיו אחר בת המלך. "הוא לא מספר אפילו את הקטע הרומנטי של החתונה שלו, רק את הדרך הארוכה &ndash; איך הוא מציע, איך הוא שוב קם, איך היא מחכה לו, איך היא משאירה לו מכתב", הסבירה.
לכן, ביומן החדש מחולקת המעשייה לאורך חודשי השנה, כאשר לכל חודש מוקדש פרק משלו. המטרה, לדבריה, היא לתת מקום דווקא למי שנמצאות בתוך ההתמודדות היומיומית, גם כאשר הדרך רצופה נפילות וקשיים.
"אנחנו בעצם אומרים: הדרך כל כך נחשבת אצל הקדוש ברוך הוא, אפילו אם נפלנו", אמרה. "פעם נופל ופעם קם, ואת זה אני רוצה לתת לנשים העמלות האלה, החרוטות האלה, הפוסעות בדרך האלה".
"כל פעם זה יום חדש ומאמץ חדש"
בריאיון התייחסה הרבנית מזרחי גם לחיבור בין המעשייה לבין המציאות הישראלית הנוכחית. לדבריה, יש נטייה להתרגל גם למצבים שדורשים מאמץ מתמשך.
"אני חושבת שמתרגלים מאוד מהר לתפקוד הנשי", אמרה. "אם זו אישה שפשוט יולדת ומגדלת ילדים, וזה נראה דבר שחוזר על עצמו באינרציה &ndash; זה לא נכון".
לדבריה, אינרציה היא מצב שבו האדם אינו נדרש להפעיל מחדש את הרצון שלו. "כאילו לא צריך להשקיע רצון בכל בוקר מחדש", הסבירה. הדברים נכונים, לדבריה, גם לנשים שבעליהן מגויסים למילואים.
"אם זו אישה של מגויסים, שבסדר, ושבעת אלפים הרי כבר אין לזה את ההילה הסלבית שהייתה לזה בשמונה באוקטובר &ndash; אבל זה בכל פעם יום חדש ומאמץ חדש".
"ולזה אני חושבת החסידות מצביעה, ולזה רציתי אני להצביע", הוסיפה.
איורים שנעשו ביד &ndash; בעידן ה-AI
היומן נוצר יחד עם התלמידה והעורכת יקרת פרידמן, ומלווה באיורים של נעמה. הרבנית מזרחי סיפרה כי דווקא בעידן שבו ניתן לייצר איורים באמצעות בינה מלאכותית, נבחרה עבודה ידנית בפחם.
"המעשה הנועז הוא לאייר ספר בעידן ה-AI", אמרה. "הוא נותן לך באמת ציורים היפר-ריאליסטיים. אתה אומר לו מה אתה רוצה, איזה פרטים יהיו בציור הזה, והוא מוציא לך".
אולם במקרה הזה, לדבריה, נעמה בחרה בדרך אחרת: "היא פשוט ישבה עם הפחם וציירה רעיון מדם ליבה. היא למדה איתנו, ותחת העריכה הנאמנה של יקרת פרידמן, שכל כך הרבה שנים באמת עורכת את דבריי, שהם לפעמים מבולגנים קצת &ndash; היא פשוט נתנה לזה צורה וציור".
"זה מעשה של בריאה, ממש", סיכמה.
לשאלה מדוע היומן מיועד בעיקר לנשים ולא לגברים, השיבה הרבנית בחיוך כי הגברים מוזמנים בהחלט לקרוא, ללמוד ואף לרכוש את היומן עבור נשותיהם.
"הגברים הם בחזקת מציצים", אמרה. "אני יודעת שיש סיפור נורא גדול &ndash; גם קורא את השיעורים, גם אומר אותם בבית הכנסת מבלי לצטט שזה ממני, וגם לפעמים כן מצטטים".
היומן החדש מצטרף לסדרת "פרשה ואישה", ומבקש להפוך את המעשייה החסידית למסע אישי לאורך השנה &ndash; מסע שמדגיש לא רק את היעד, אלא בעיקר את ההתמדה, הנפילות, הקימה והצעדים הקטנים שבדרך.
עורך - איתי סופרין&nbsp;
מפיקה - עדי אסתר שטרנליכט

מדרשתרפיה

כאן מורשת

Social links

Recent clips