בין נס פך השמן לניצחון הצבאי, ובין שילוב חרדים במילואים לשאלת השוויון בנטל – הרב יהושע פפר מאתר "צריך עיון" מסביר אצל בני טיטלבוים כיצד הדיון ההיסטורי על חנוכה מהדהד את המחלוקות של ימינו

הרב יהושע פפר, עורך אתר "צריך עיון", התייחס בתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת לשאלת גיוס החרדים ולמקומו של הנרטיב הצבאי בשיח החרדי, תוך חיבור רחב לוויכוח ההיסטורי והתרבותי סביב משמעות חג החנוכה.

פפר, ששירת במילואים ושובץ מחדש למערך, סיפר כי החלטתו עוררה הדים גם בציבור החרדי: "קיבלתי הרבה מאוד הודעות כיצד אני גם אצטרף", אמר, והוסיף כי התוכניות הנוכחיות בצה"ל נועדו להתמודד עם מחסור חמור בכוח אדם באמצעות שילוב אנשים מבוגרים יחסית היישר במערך המילואים.

בהתייחס לטענות על אפליה עדתית במעצרים של תלמידי ישיבות שלא התגייסו, אמר פפר כי מבחינת התוצאה – הטענה נכונה: "האחוזים מאוד ניכרים מתוך אלה שנעצרו הם משפחות ספרדיות". עם זאת, הדגיש כי אין מדובר בהחלטה מודעת על בסיס שמות משפחה, אלא בתוצאה של הימנעות הצבא ממעצרים בערים חרדיות מרכזיות כמו בני ברק וירושלים. לדבריו, בפריפריה החרדית יש שיעור גבוה יותר של משפחות ספרדיות – וזה מה שיוצר את התמונה בפועל.

בהמשך השיחה, ערב נר ראשון של חנוכה, עבר הדיון למשמעותו של החג ולמתח שבין נס פך השמן לניצחון הצבאי של החשמונאים. פפר הסכים עם הטענה שהציבור החרדי מדגיש יותר את נס פך השמן, אך ציין כי הדבר נטוע כבר בדברי חז"ל עצמם: "חז״ל לא מאדירים את הגיבורים, יהודה המכבי לא מוזכר, וגם לא מתתיהו". לדבריו, לאחר טראומת החורבן והמרד הגדול, הועדפה הדגשת ההשגחה האלוקית וההישרדות הרוחנית על פני אתוס צבאי.

פפר הסביר כי בעוד שהניצחון החשמונאי היה "מאוד אנושי" – מלחמה ארוכה, רצופה הצלחות וכישלונות – נס פך השמן הפך לסמל של חוכמת התורה, הטהרה והמשכיות הזהות היהודית. מכאן, לדבריו, נובע גם הפער בין הדגשים של הציונות והציונות הדתית לבין אלו של החברה החרדית.

לקראת סיום הזכיר פפר את מאמרו של בנימין זאב הרצל משנת 1897, שבו ראה בסיפור חנוכה יסוד לפרויקט הלאומי היהודי, וציין כי סמל המדינה – המנורה – משקף אף הוא את המתח הזה. "הוויכוח על מה להדגיש, מה לזכור ומה להנציח – בא לידי ביטוי מובהק בחנוכה", סיכם.

לדבריו, החברה הישראלית חיה כיום את סיפור החג "בזמן אמת", והמאבק בין האור האנושי לבין האור האלוקי ממשיך ללוות את השיח הציבורי: "האור ילך ויגבר".

עורך: איתי סופרין

מפיקה:  אירה וקסלר 

בין נס פך השמן לניצחון הצבאי, ובין שילוב חרדים במילואים לשאלת השוויון בנטל &ndash; הרב יהושע פפר מאתר "צריך עיון" מסביר אצל בני טיטלבוים כיצד הדיון ההיסטורי על חנוכה מהדהד את המחלוקות של ימינו
הרב יהושע פפר, עורך אתר "צריך עיון", התייחס בתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת לשאלת גיוס החרדים ולמקומו של הנרטיב הצבאי בשיח החרדי, תוך חיבור רחב לוויכוח ההיסטורי והתרבותי סביב משמעות חג החנוכה.
פפר, ששירת במילואים ושובץ מחדש למערך, סיפר כי החלטתו עוררה הדים גם בציבור החרדי: "קיבלתי הרבה מאוד הודעות כיצד אני גם אצטרף", אמר, והוסיף כי התוכניות הנוכחיות בצה"ל נועדו להתמודד עם מחסור חמור בכוח אדם באמצעות שילוב אנשים מבוגרים יחסית היישר במערך המילואים.
בהתייחס לטענות על אפליה עדתית במעצרים של תלמידי ישיבות שלא התגייסו, אמר פפר כי מבחינת התוצאה &ndash; הטענה נכונה: "האחוזים מאוד ניכרים מתוך אלה שנעצרו הם משפחות ספרדיות". עם זאת, הדגיש כי אין מדובר בהחלטה מודעת על בסיס שמות משפחה, אלא בתוצאה של הימנעות הצבא ממעצרים בערים חרדיות מרכזיות כמו בני ברק וירושלים. לדבריו, בפריפריה החרדית יש שיעור גבוה יותר של משפחות ספרדיות &ndash; וזה מה שיוצר את התמונה בפועל.
בהמשך השיחה, ערב נר ראשון של חנוכה, עבר הדיון למשמעותו של החג ולמתח שבין נס פך השמן לניצחון הצבאי של החשמונאים. פפר הסכים עם הטענה שהציבור החרדי מדגיש יותר את נס פך השמן, אך ציין כי הדבר נטוע כבר בדברי חז"ל עצמם: "חז״ל לא מאדירים את הגיבורים, יהודה המכבי לא מוזכר, וגם לא מתתיהו". לדבריו, לאחר טראומת החורבן והמרד הגדול, הועדפה הדגשת ההשגחה האלוקית וההישרדות הרוחנית על פני אתוס צבאי.
פפר הסביר כי בעוד שהניצחון החשמונאי היה "מאוד אנושי" &ndash; מלחמה ארוכה, רצופה הצלחות וכישלונות &ndash; נס פך השמן הפך לסמל של חוכמת התורה, הטהרה והמשכיות הזהות היהודית. מכאן, לדבריו, נובע גם הפער בין הדגשים של הציונות והציונות הדתית לבין אלו של החברה החרדית.
לקראת סיום הזכיר פפר את מאמרו של בנימין זאב הרצל משנת 1897, שבו ראה בסיפור חנוכה יסוד לפרויקט הלאומי היהודי, וציין כי סמל המדינה &ndash; המנורה &ndash; משקף אף הוא את המתח הזה. "הוויכוח על מה להדגיש, מה לזכור ומה להנציח &ndash; בא לידי ביטוי מובהק בחנוכה", סיכם.
לדבריו, החברה הישראלית חיה כיום את סיפור החג "בזמן אמת", והמאבק בין האור האנושי לבין האור האלוקי ממשיך ללוות את השיח הציבורי: "האור ילך ויגבר".
עורך: איתי סופרין
מפיקה:&nbsp; אירה וקסלר&nbsp;