 הרב רצון ערוסי מסכם עשרות שנות הנהגה: על פרידה רשמית, שליחות נמשכת – והמאבק בפוליטיקה ברבנות

לא בכל יום נשמעת שיחה כזו: רב תלמיד חכם, מנהיג רוחני ואב לקהילה – שמסיים תפקיד רשמי, אך מסרב להיפרד מהשליחות. הרב ד"ר רצון ערוסי, שמסיים את כהונתו כרב העיר קריית אונו, פונה לתושבים במכתב מרגש שבו הוא מחדד: רבנות אינה רק תפקיד – אלא מהות.

“חז״ל אמרו: כל המלמד בן חברו תורה כאילו ילדו”, הוא מזכיר לאלי ביתאן בכאן מורשת, ומסביר כי כמו במסכת אבות – שבה דברי החכמים הופכים אותם ל“אבות” של תלמידיהם – כך גם רב העיר. “רב שנהג כאב לבני עירו – אבהותו אינה מסתיימת עם הפרישה. זו שליחות מהותית, לא תפקיד רשמי”.

לדבריו, למרות גיל הפרישה והחלפתו ברב חדש, הקשר עם הציבור נמשך: “אינני יושב עוד בלשכה – אבל אני יושב בביתי. הפניות ממשיכות להגיע, בשאלות, בהתייעצויות. הקשר הוא אמיתי ומתמיד”.

הרב מבחין בין שני ממדים: התפקידים המעשיים – כשרות, מקוואות ונישואין – שעוברים לרב החדש, לבין תפקיד “המרא דאתרא”, שאינו מוגבל בזמן. “רב הוא אב רוחני. לא בתורת כבוד – אלא מתוך שליחות ואהבה”.

חיבור בין עולמות

כשנשאל מה היה החלק האהוב עליו בתפקיד, השיב מיד: “ריבוץ תורה”. אך לצד זאת הדגיש את האתגר הגדול של דורנו – חיבור בין חלקי העם.

“יש יהודים שמוסרים נפשם למדינה, אוהבי הארץ, אך רחוקים מתורה ומצוות. ומנגד – יהדות שורשית, לעיתים קיצונית ולעיתים מופתית. תפקידי היה לגשר, לקרב, לראות את הטוב שבכל צד – ולחבר ביניהם”.

הרב עצמו מגלם את החיבור הזה: הוא צמח בעולם הישיבות הליטאי, אך הושפע גם מרבני הציונות הדתית ומהעולם הספרדי, ואף עסק במחקר. “החיבורים הללו משלימים – לא סותרים”, אמר.

“דילים – לא בקודש”

לצד הסיפוק, הרב לא הסתיר ביקורת. כשנשאל על החלק שפחות אהב, הצביע על הפוליטיקה:
“דילים לא רצויים בבחירת רבנים. זה פוגע בקודשי היהדות”.

לדבריו, כבר בתקופת בית שני הזהירו חז״ל מפני תופעה דומה: “דברים שנקנים בכסף – זה חורבן. רבנות צריכה טוהר, גם אם זה אידיאל שקשה להשיג”.

על בג״ץ והנשים ברבנות

הרב התייחס גם למחלוקת סביב החלטת בית המשפט העליון לאפשר גישה רחבה יותר למבחני הרבנות. הוא הביע ביקורת על בית המשפט: “בעבר היה שקול יותר; היום יש לעיתים קלות דעת בהחלטות”.

עם זאת, הציע גישה פרגמטית: אם כבר מתקבלת החלטה – יש לכוון אותה נכון.
לדבריו, ניתן לשלב נשים בתפקידי הנהגה קהילתיים בתחומים המתאימים: “בתחומי טהרה, שלום בית וליווי קהילתי – יש להן מקום משמעותי. הן משכילות ומובילות, ואי אפשר להתעלם מכך”.

עם זאת הדגיש: “לא כרב עיר – אלא בתפקידים ייעודיים, מתוך חשיבה יצירתית”.

בסיום השיחה, נפרד הרב בענווה האופיינית לו: “אני חולק על כל המחמאות שנאמרו עליי – אבל מודה לכם”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר 

 

&nbsp;הרב רצון ערוסי מסכם עשרות שנות הנהגה: על פרידה רשמית, שליחות נמשכת &ndash; והמאבק בפוליטיקה ברבנות
לא בכל יום נשמעת שיחה כזו: רב תלמיד חכם, מנהיג רוחני ואב לקהילה &ndash; שמסיים תפקיד רשמי, אך מסרב להיפרד מהשליחות. הרב ד"ר רצון ערוסי, שמסיים את כהונתו כרב העיר קריית אונו, פונה לתושבים במכתב מרגש שבו הוא מחדד: רבנות אינה רק תפקיד &ndash; אלא מהות.
&ldquo;חז״ל אמרו: כל המלמד בן חברו תורה כאילו ילדו&rdquo;, הוא מזכיר לאלי ביתאן בכאן מורשת, ומסביר כי כמו במסכת אבות &ndash; שבה דברי החכמים הופכים אותם ל&ldquo;אבות&rdquo; של תלמידיהם &ndash; כך גם רב העיר. &ldquo;רב שנהג כאב לבני עירו &ndash; אבהותו אינה מסתיימת עם הפרישה. זו שליחות מהותית, לא תפקיד רשמי&rdquo;.
לדבריו, למרות גיל הפרישה והחלפתו ברב חדש, הקשר עם הציבור נמשך: &ldquo;אינני יושב עוד בלשכה &ndash; אבל אני יושב בביתי. הפניות ממשיכות להגיע, בשאלות, בהתייעצויות. הקשר הוא אמיתי ומתמיד&rdquo;.
הרב מבחין בין שני ממדים: התפקידים המעשיים &ndash; כשרות, מקוואות ונישואין &ndash; שעוברים לרב החדש, לבין תפקיד &ldquo;המרא דאתרא&rdquo;, שאינו מוגבל בזמן. &ldquo;רב הוא אב רוחני. לא בתורת כבוד &ndash; אלא מתוך שליחות ואהבה&rdquo;.
חיבור בין עולמות
כשנשאל מה היה החלק האהוב עליו בתפקיד, השיב מיד: &ldquo;ריבוץ תורה&rdquo;. אך לצד זאת הדגיש את האתגר הגדול של דורנו &ndash; חיבור בין חלקי העם.
&ldquo;יש יהודים שמוסרים נפשם למדינה, אוהבי הארץ, אך רחוקים מתורה ומצוות. ומנגד &ndash; יהדות שורשית, לעיתים קיצונית ולעיתים מופתית. תפקידי היה לגשר, לקרב, לראות את הטוב שבכל צד &ndash; ולחבר ביניהם&rdquo;.
הרב עצמו מגלם את החיבור הזה: הוא צמח בעולם הישיבות הליטאי, אך הושפע גם מרבני הציונות הדתית ומהעולם הספרדי, ואף עסק במחקר. &ldquo;החיבורים הללו משלימים &ndash; לא סותרים&rdquo;, אמר.
&ldquo;דילים &ndash; לא בקודש&rdquo;
לצד הסיפוק, הרב לא הסתיר ביקורת. כשנשאל על החלק שפחות אהב, הצביע על הפוליטיקה: &ldquo;דילים לא רצויים בבחירת רבנים. זה פוגע בקודשי היהדות&rdquo;.
לדבריו, כבר בתקופת בית שני הזהירו חז״ל מפני תופעה דומה: &ldquo;דברים שנקנים בכסף &ndash; זה חורבן. רבנות צריכה טוהר, גם אם זה אידיאל שקשה להשיג&rdquo;.
על בג״ץ והנשים ברבנות
הרב התייחס גם למחלוקת סביב החלטת בית המשפט העליון לאפשר גישה רחבה יותר למבחני הרבנות. הוא הביע ביקורת על בית המשפט: &ldquo;בעבר היה שקול יותר; היום יש לעיתים קלות דעת בהחלטות&rdquo;.
עם זאת, הציע גישה פרגמטית: אם כבר מתקבלת החלטה &ndash; יש לכוון אותה נכון. לדבריו, ניתן לשלב נשים בתפקידי הנהגה קהילתיים בתחומים המתאימים: &ldquo;בתחומי טהרה, שלום בית וליווי קהילתי &ndash; יש להן מקום משמעותי. הן משכילות ומובילות, ואי אפשר להתעלם מכך&rdquo;.
עם זאת הדגיש: &ldquo;לא כרב עיר &ndash; אלא בתפקידים ייעודיים, מתוך חשיבה יצירתית&rdquo;.
בסיום השיחה, נפרד הרב בענווה האופיינית לו: &ldquo;אני חולק על כל המחמאות שנאמרו עליי &ndash; אבל מודה לכם&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר&nbsp;
&nbsp;