שיחה רחבה אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת  בין יוסי שטארק ונהוראי  אברג'ל  בעקבות כתבה ב"המקום" חושפת את עומק הטלטלה בהנהגה החרדית – הספרדית, החסידית והליטאית – סביב סוגיית הגיוס והכוח הפוליטי.

ההנהגה הספרדית: היחלשות הפוליטיקה, הקשחת הרבנות

לדברי אברג'ל, מאז 2015 אריה דרעי הוביל מהלך של החרדה פנימית בש״ס, כולל מינוי רבנים רדיקליים יותר למועצת חכמי התורה. המהלך, שנועד לחזק שליטה, הפך לבומרנג:
הרבנים שמינה מתייצבים היום מולו, הרחוב תוסס, פשקווילים נגד דרעי הפכו לדבר שבשגרה – תופעה חסרת תקדים בש״ס.
לא מדובר בהיעדר הנהגה, אלא בחילופי אליטה: ההנהגה הרוחנית מתחזקת, ההנהגה הפוליטית נחלשת.

ההנהגה החסידית: מביזור מסורתי לפיצול פנימי

יוסי שטארק מדגיש: חסידות תמיד הייתה מבוזרת, אך מה שקורה כעת שונה. הזדקנות האדמו"רים הבכירים (גור, ויז'ניץ, בעלז) יצרה ואקום, שמתמלא במאבקי ירושה, בני אדמו"רים, עסקנים ווועדות.
התוצאה:

• קושי לכנס את מועצת גדולי התורה

• עמדות סותרות בתוך אגודת ישראל

• מאבקי כוח גלויים בין חצרות ובתוכן

• פגיעה ביכולת לגבש קו חרדי אחיד – פוליטית ותקציבית

זה כבר לא רק ביזור – זו התפרקות של מנגנון ההכרעה.

ההנהגה הליטאית: אחידות מתוך רגישות לרחוב

בניגוד לשניים האחרים, בליטאיות ניכרת אחידות יחסית. המנהיגים (הרב דב לנדו, הרב משה הלל הירש) פועלים בזהירות, מתוך הקשבה עמוקה לרוח הציבור.
הלגיטימציה שלהם מוגבלת, והם יודעים שהציבור מוכן להסדר בגיוס – גם במחיר פשרות – כל עוד נשמר מעמד לומדי התורה.

הפחד הספרדי: מי ישלם את מחיר חוק הגיוס?

החשש המרכזי בציבור הספרדי אינו מתיאוריות קונספירציה, אלא מהיררכיה קיימת:
אם המכסות לא יתמלאו – מי ייפגע ראשון?
ההערכה: אכיפה תתרכז בפריפריה ובישיבות בעלות כוח חלש יותר – כלומר ספרדיות.
לא בכוונה, אלא מתוך שיקולים תפעוליים פשוטים.

השורה התחתונה

החברה החרדית לא עומדת מול משבר אחד – אלא מול שלושה תהליכים שונים:

• ספרדים: אובדן שליטה פוליטית

• חסידים: פיצול הנהגתי מואץ

• ליטאים: הנהגה זהירה, מתיישרת עם הרחוב

ביחד – מתקבלת מציאות חדשה: אין עוד כתובת אחת, אין עמדה אחת, ואין יכולת אוטומטית “ליישר קו”.

עורך:איתי סופרין

מפיקה: אירה וקסלר

קרדיט תמונה:שאטרסטוק