יעקב הרשקוביץ  כתב חרדים מ”ישראל היום” מתאר אצל אלי ביתאן בכאן מורשת את ההפגנה החרדית, האווירה המתלהמת, התנהלות המשטרה – והרגעים הדרמטיים שבהם נגרר ילד עם האוטובוס

יעקב הרשקוביץ, כתב ישראל היום, שנכח אמש בהפגנה החרדית הגדולה בירושלים, מתאר אירוע חריג בהיקפו ובחומרתו. לדבריו, להפגנה הגיעו בין עשרת אלפים ל־15 אלף משתתפים, והמשטרה נערכה אליה מראש עם חסימות נרחבות.

“כשהגעתי למקום שמתי לב מיד לרחובות חסומים ולמעגל אבטחה רחב מאוד”, סיפר. “המשטרה בחרה שלא להיכנס לתוך ההפגנה עצמה, מתוך הבנה שהתערבות פנימית עלולה להוביל למהומות. בפנים היה סדר יחסי, האירוע הקשה התרחש כמה מאות מטרים משם – באזור שלא היה חסום לחלוטין”.

לקראת סיום ההפגנה הופץ ברשת תיעוד קשה, שבו נראה ילד נגרר עם אוטובוס. “יצאתי בריצה למקום”, מתאר הרשקוביץ. “ראיתי אנשים בהלם מוחלט, חלקם אפילו לא הצליחו לדבר. המראות היו קשים מאוד. אנשים פשוט קפאו במקום”.

לדבריו, האווירה בהפגנה עצמה עוד קודם לאירוע הייתה מתוחה וטעונה. “הנאומים היו חריפים מאוד – השוואות לשואה, קריאות קיצוניות כמו ‘נמות ולא נגייס’. היו רגעים שבהם כעיתונאי לא הרגשתי בטוח לשלוף טלפון ולתעד. זו אמנם שפה שמוכרת מהשוליים של הרחוב החרדי, אבל בעוצמה ובהיקף כאלה – זה היה מלחיץ”.

לאחר הדריסה, מספר הרשקוביץ, חלף זמן עד שהמשתתפים הבינו את ממדי האסון. “בהתחלה לא היה ברור מה בדיוק קרה. היו כאלה שהמשיכו בריקודים ושמחה, פשוט כי לא הבינו שמדובר בדריסה קשה. רק בהמשך התבהרה התמונה”.

מהפרטים הידועים עד כה עולה כי המשטרה שוללת מניע לאומני. “אפשר להבין שהנהג חש סכנה – הוא מצא את עצמו בלב המון עוין, עם קריאות בוז, יידוי חפצים ואבנים”, אומר הרשקוביץ. “הוא גם דיווח על תחושת איום. אבל למרות זאת, שום דבר לא מצדיק את מה שקרה”.

עורך: איתי סופרין

מפיקה: עדי שטנרליכט

יעקב הרשקוביץ&nbsp; כתב חרדים מ&rdquo;ישראל היום&rdquo; מתאר אצל אלי ביתאן בכאן מורשת את ההפגנה החרדית, האווירה המתלהמת, התנהלות המשטרה &ndash; והרגעים הדרמטיים שבהם נגרר ילד עם האוטובוס
<hr dir="rtl" data-start="338" data-end="341">
יעקב הרשקוביץ, כתב ישראל היום, שנכח אמש בהפגנה החרדית הגדולה בירושלים, מתאר אירוע חריג בהיקפו ובחומרתו. לדבריו, להפגנה הגיעו בין עשרת אלפים ל־15 אלף משתתפים, והמשטרה נערכה אליה מראש עם חסימות נרחבות.
&ldquo;כשהגעתי למקום שמתי לב מיד לרחובות חסומים ולמעגל אבטחה רחב מאוד&rdquo;, סיפר. &ldquo;המשטרה בחרה שלא להיכנס לתוך ההפגנה עצמה, מתוך הבנה שהתערבות פנימית עלולה להוביל למהומות. בפנים היה סדר יחסי, האירוע הקשה התרחש כמה מאות מטרים משם &ndash; באזור שלא היה חסום לחלוטין&rdquo;.
לקראת סיום ההפגנה הופץ ברשת תיעוד קשה, שבו נראה ילד נגרר עם אוטובוס. &ldquo;יצאתי בריצה למקום&rdquo;, מתאר הרשקוביץ. &ldquo;ראיתי אנשים בהלם מוחלט, חלקם אפילו לא הצליחו לדבר. המראות היו קשים מאוד. אנשים פשוט קפאו במקום&rdquo;.
לדבריו, האווירה בהפגנה עצמה עוד קודם לאירוע הייתה מתוחה וטעונה. &ldquo;הנאומים היו חריפים מאוד &ndash; השוואות לשואה, קריאות קיצוניות כמו &lsquo;נמות ולא נגייס&rsquo;. היו רגעים שבהם כעיתונאי לא הרגשתי בטוח לשלוף טלפון ולתעד. זו אמנם שפה שמוכרת מהשוליים של הרחוב החרדי, אבל בעוצמה ובהיקף כאלה &ndash; זה היה מלחיץ&rdquo;.
לאחר הדריסה, מספר הרשקוביץ, חלף זמן עד שהמשתתפים הבינו את ממדי האסון. &ldquo;בהתחלה לא היה ברור מה בדיוק קרה. היו כאלה שהמשיכו בריקודים ושמחה, פשוט כי לא הבינו שמדובר בדריסה קשה. רק בהמשך התבהרה התמונה&rdquo;.
מהפרטים הידועים עד כה עולה כי המשטרה שוללת מניע לאומני. &ldquo;אפשר להבין שהנהג חש סכנה &ndash; הוא מצא את עצמו בלב המון עוין, עם קריאות בוז, יידוי חפצים ואבנים&rdquo;, אומר הרשקוביץ. &ldquo;הוא גם דיווח על תחושת איום. אבל למרות זאת, שום דבר לא מצדיק את מה שקרה&rdquo;.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: עדי שטנרליכט